דרך עזה
דרך עזה (דרב אל-ע'זה) היא דרך מסחר קדומה במזרח חצי האי סיני המובילה מעזה למפרץ אילת למרגלות רכס ההר הגבוה שבנגב.
בימי קדם יצאה הדרך מנמל עזה שלחופי הים התיכון, עברה דרך קדש ברנע, דרך החאן בכונתילת עג'רוד והגיעה לעציון גבר לחופי מפרץ אילת. נוסעי המדבר נאלצו לעבור דרך מקורות מים הפזורים בדלילות במרחב שבין עזה לאילת, ולפיכך עוברת דרך עין קודירת, עין קדיס, וכונתילה. הדרך ההיסטורית נחקרה על ידי הארכאולוג זאב משל. הוא מצא לאורכה ממצאים כגון גלעדים ושרידי מבנים שתיארך החל בסוף האלף השלישי לפנה"ס בתקופת הברונזה וכלה בתקופה הרומית.
יש המזהים את "דרך הר האמורי", המוזכרת בספר דברים (פרק א') עם דרך עזה.[1]
כיום משמש חלק מתוואי הדרך של כביש הגבול המצרי. כביש זה, עובר מצידו הדרום-מערבי של גבול ישראל-מצרים (בתחומי מצרים) במקביל לכביש 10 שבנגב, דרך העיירות החקלאיות קוסיימה וכונתילה.
קישורים חיצוניים
- זאב משל, תולדות דרכי הנגב בעבר, באתר סנונית
- יעקב עיני, קו ירוק במדבר צהוב, מאמר על התוויית הגבול בין מצרים לאימפריה העות'מאנית השולט על דרך עזה
הערות שוליים
| דרכי מסחר עתיקות |
|---|
