שנונגג'יה
 | |
| הרחוב הראשי בעיירה מויו | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| מחוז | חוביי |
| שטח | 3,253 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במועצה מיוערת | 76,140 (2010) |
| ‑ צפיפות | 23.68 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 31°35′N 110°30′E / 31.583°N 110.500°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| http://www.yuxi.gov.cn | |
.png) המיקום של שנונגג'יה בתחומי חוביי | |
 | |
| כביש לאומי 209 בעוברו בשנונגג'יה | |
| מדינה |
הרפובליקה העממית הסינית |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2016, לפי קריטריונים 9 ו-10 | |
המועצה המיוערת שֶׁנּוֹנְגְגְ'יָה (בסינית: 神农架, בפין-יין: Shénnóngjià Línqū) היא "מועצה מיוערת", יחידה מנהלית ברמת נפה במחוז חוביי ברפובליקה העממית של סין, הכפופה ישירות לממשלת המחוז. היא שוכנת על שטח בן 3,253 קילומטרים רבועים במערב חוביי, ונכון למפקד של 2010 שכנו בה 76,140 תושבים (צפיפות אוכלוסייה של 23.68 תושבים לקילומטר רבוע). ב-17 ביולי 2016 הכריז ארגון אונסק"ו על "חוביי שנונגג'יה" כאתר מורשת עולמית, אתר המורשת העולמית ה-50 ברפובליקה העממית של סין.
מרבית האוכלוסייה (95%) משתייכת לקבוצה האתנית של בני ההאן שאר ה-5% הם בני הקבוצה האתנית של הטוג'יה.
מנהל
מעמדה המנהלי של שנונגג'יה יוצא דופן, מכיוון שהיא היחידה המנהלית היחידה ברמת נפה של הרפובליקה העממית של סין במעמד "מועצה מיוערת" (林区), ולא נפה או נפה עירונית.
גם מעמדה של שנונגג'יה בתחומי חוביי יוצא דופן במידת מה, בכך שיחידה ברמת נפה מנוהלת ישירות על ידי ממשלת המחוז לעומת נפות "נורמליות" אחרות במחוז המנוהלות על ידי נציבות או נציבות עירונית. עם זאת, סידור זה אינו ייחודי לשנונגג'יה, יש בחוביי שלוש נפות עירונית, המנוהלות ישירות על ידי ממשלת המחוז, מבלי שהן חלק מיחידה ברמת נציבות.
המועצה נוסדה ב-28 במאי 1970 משטחים שנלקחו מארבע נפות סמוכות: בדונג (Bādōng Xiàn), באוקאנג (Bǎokāng Xiàn), פאנג (Fáng Xiàn) ושינגשאן (Xīngshān Xiàn).[1]
שנונגג'יה מחולקת ל-6 עיירות, פלך אחד ופלך אתני אחד.[2]
| שם | סינית (S) | פין-יין | שטח (קמ"ר) |
|---|---|---|---|
| העיירה סונְגְבָּאי | 松柏镇 | Sōngbǎi Zhèn | 328 |
| העיירה יָאנְגְזְ'ה | 阳日镇 | Yángrì Zhèn | 253 |
| העיירה חונְגְפִּינְג | 红坪镇 | Hóngpíng Zhèn | 765 |
| העירה מוּיוּ' | 木鱼镇 | Mùyú Zhèn | 451 |
| העיירה שִׂינְחְווָה | 新华镇 | Xīnhuá Zhèn | 276 |
| העיירה גְ'יוֹחוּ | 九湖镇 (九湖乡) | Jiǔhú Zhèn (Jiǔhú Xiāng) | 339 |
| הפלך סונְגְלְווֹ | 宋洛乡 | Sòngluò Xiāng | 629 |
| הפלך האתני שְׂיָאגוּפִּינְג של בני הטוג'יה | 下谷坪土家族乡 | Xiàgǔpíng Tǔjiāzú Xiāng | 212 |
מושב המועצה הוא בעיירה סונְגְבָּאי בצפון המועצה. מרכז התיירות הראשי הוא בעיירה מוּיוּ סמוך לגבול הדרומי של המועצה.
ישנן אטרקציות תיירותיות רבות ברחבי המחוז, אך החל משנת 2009, רוב שטח המועצה סגור לתיירים זרים, למעט רצועה צרה בגבולה הדרומי (דרומית לצומת יָאדְזְה-קוֹאוּ). השטח הפתוח כולל את שמורת הטבע הלאומית שנונגג'יה.
גאוגרפיה וטבע
המועצה המיוערת שנונגג'יה קרויה על שם המסיב ההררי שנונגג'יה, שבדרך כלל נחשב הקטע המזרחי ביותר (והגבוה ביותר) של הרי דאבה (דאבה שאן). היא שוכנת בתחומי האזור האקולוגי היערות ירוקי-העד של הרי דאבה (Daba Mountains evergreen forests). 85% משטחה של שנונגג'יה הררי ו-70% מכוסה ביערות. המקום הגבוה ביותר הוא פסגת שנונג (Shennong Ding), בגובה 3,105 מטרים, והנמוך ביותר הוא הנהר "שְׁג'וּ חֶה" (Shizhu He) בגובה 398 מטרים. 84% משטחה של שנונג'יה שוכן בגובה מעל ל-1,200 מטרים.
כמה מההרים הגבוהים ביותר של חוביי - שהם גם ההרים הגבוהים ביותר של הרי דאבה - נמצאים בתוך המועצה. שש פסגות מתנשאות מעל לגובה של 3,000 מטרים, כולל פסגת שנונג, בגובה 3,105 מטרים, דה שנונגג'יה (Da Shennongjia), בגובה 3,052 מטרים ושיאו שנונגג'יה (Xiao Shennongjia), בגובה 3,005 מטרים, פסגות אלו ממוקמות מערבית לעיירה מוּיוּ על הגבול עם נפת בדונג. הר לאוג'ון (Laojun Shan), בגובה 2,936 מטרים, ממוקם צפונית-מזרחית למויו.
הרי שנונגג'יה מחלקים את הנפה לשניים: החלק המרכזי והצפוני מתנקזים צפונה, לנהר האן (יובל של היאנגצה הנשפך ליאנגצה רחוק מזרחה, בווהאן), ואילו החלק הדרומי מתנקז ליאנגצה בצורה ישירה יותר, דרך מספר נחלים קצרים הזורמים דרומה, כגון נחל שֶׁן נוֹנְג (Shen Nong).
ישנם מספר אזורי שימור בהרי הנפה ובאזורי הביצות, ובמיוחד שמורת הטבע הלאומית שנונגג'יה המפורסמת, שאונסק"ו כלל במיזם הרשת העולמית של שמורות ביוספירות (World Network of Biosphere Reserves). השמורה כוללת 2,618 קילומטרים רבועים של יער,[3] ובשל מגוון תנאי טבע בגבהים שונים, כוללת מגוון רב של צמחים. סקר אחד שנערך על ידי בוטנאים סיניים דיווח על 3,479 מיני צמחים עילאיים שנמצאו באזור מסוים.[4]
מיני בעלי החיים המוגנים כוללים חרומף זהוב, שאוכלוסייתו במועצה גדלה בין 1990 ל-2005 מ-500 למעל ל-1,200 פרטים. אזור הגנה מיוחד בן 100 קילומטרים רבועים הוקצה למין פרימט בסיכון זה.[5]
בשנונגג'יה ישנם גם אתרים בעלי תחומי עניין מדעיים לפלאונטולוגים. מערת הקרנף בעיירה חונגפינג תוארה על ידי הפלאונטולוגים הסיניים כאתר המאובנים העשיר ביותר במדינה לאחר ג'ואוקואודיין.[6]
אתר המורשת העולמית
שני אזורים במועצה המיוערת שנונג'יה, פסגת שנונג, והר לאוג'ון נוספו ב-2016 לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בהחלטה של המושב ה-40 של ועדת המורשת העולמית. האתרים כלולים על בסיס קריטריונים 9 (דוגמה יוצאת דופן בייצוג תהליכים ביולוגיים ואקולוגיים בהתפתחות היבשות) ו-10 (בית גידול טבעי, במקומו המקורי אין סיטו, מגוון ביולוגי חשוב ומובהק).[7]
אתר המורשת העולמית כולל שני אזורים נפרדים בשטח כולל של 733,180 דונם, המוקפים בשטח חיץ משותף בגודל 415,360 דונם. האזור המערבי הגדול יותר, שנונג דינג / בדונג (31°28′11″N 110°14′38″E / 31.469722°N 110.243889°E), משתרע על שטח של 628,510 דונם, האזור המזרחי הקטן יותר, לאוג'ון שאן (31°27′47″N 110°30′33″E / 31.463056°N 110.509167°E), משתרע על שטח של 104,670 דונם.[8]
האזורים המוגנים כוללים את היערות הראשוניים הגדולים ביותר שנשארו במרכז סין, ומהווים בית גידול למינים נדירים רבים כמו סלמנדרת ענק סינית (Andrias davidianus), חרומף זהוב (Rhinopithecus roxellana), נמר ערפילי מצוי (Neofelis nebulosa), נמר (Panthera pardus) ודוב שחור אסייתי (Ursus thibetanus). בסך הכול יש באתר המורשת 87 מיני יונקים, 389 מיני עופות, 51 מיני זוחלים, 36 מיני דו-חיים, 46 מיני דגים, ו-4,328 מיני חרקים.
בנוסף ליונקים שהוזכרו לעיל חיים באתר חתול זהוב אסייתי, דול מצוי, זבד הודי ענק, אייל מושק סיני, גוראל סיני וסרו סיני. בין העופות: עיט זהוב, קורמורן גדול, שחף אגמים, שובל מלכותי ופסיון קוקלאס. בין הזוחלים: צפע פיאה (Azemiops feae), מוקסין סיני ומין הכרכן כרכן אסייתי (Elaphe taeniura). בין הדו-חיים: סלמנדרת ענק סינית, Liua shihi (באנגלית Wushan salamander) ומין הצפרדע Quasipaa boulengeri (באנגלית Boulenger's spiny frog). בין מיני הדגים Ctenogobius shennongensis (באנגלית Shennong goby). 284 מיני חרקים הם אנדמיים לאתר.[9]
כלכלה
המועצה הררית ומיוערת בצפיפות (כפי שמציין שמה), מה שהפך היסטורית את היערנות לתעשייה העיקרית. מעל 100,000 מטרים מעוקבים של עץ הופקו במועצה מדי שנה משנות ה-60 עד שנות השמונים של המאה ה-20[5] (מעל למיליון מטרים מעוקבים בשנות השבעים[3]), אך בסוף שנות התשעים עבר המוקד מכריתת עצים לשימור יערות.[5] באופן רשמי, הופסקה כריתת העצים של יער טבעי לחלוטין במרץ 2000.[3]
האוכלוסייה הדלילה של המועצה, בהשוואה לנפת חוביי טיפוסית בגודל דומה, מתורגמת ליחסית פחות חקלאות; עם זאת, המועצה מנסה להופיע על מפת העולם כיצרנית תה, כמו כן ישנן פעולות כרייה ברחבי המחוז.
כמו במקומות אחרים במערב חוביי ההררי, מנצלים הרבה מפעלים הידרואלקטריים קטנים את האנרגיה של נהרות והנחלים של שנונגג'יה.
מספר מתקני תיירות פועלים לאורך הכביש לאומי מספר 209, במיוחד בעיירה מוּיוּ ובסביבתה.
בממוצע, האזור דל יחסית, והתמ"ג לנפש נמוך מכל אחת מהיחידות ברמת נציבות בחוביי.[3] אם כי השוואה ישירה בין שנונגג'יה ליחידה ברמת נציבות של חוביי כמו ִייצָ'אנְג (Yichang) או חְוָאנְגְשְׁה (Huangshi) עלולה להטעות, מכיוון שכמעט בכל היחידות ברמת נציבות של חוביי יש גרעין עירוני גדול (עם הכנסות גבוהות יותר בהתאמה), ואילו לשנונג'יה אין.
תחבורה
הנתיב הראשי מצפון לדרום ברחבי המועצה הוא הכביש הלאומי 209 של סין (G209), אולם עם זאת, נכון לשנת 2009 הוא עדיין לא היה מוכן במקומות רבים הן במועצה (צפונית לכניסה לפארק הלאומי ביָאדְזְה-קוֹאוּ) ובהן בנפת בדונג מדרום לה. בפועל מרבית המבקרים נכנסים למועצה מגבולה הדרומי, כשהם עוברים לאורך הכביש המחוזי מייצ'אנג, שמתמזג עם G209 ליד גָאויָאנְג שבנפת שינגשאן. מסלול זה הוא כביש סלול טוב, המכונה "כביש יי-שן" (ייצ'אנג-שנונגג'יה).
דרך 307 של מחוז חוביי (S307) עוברת בחלקה הצפון-מזרחי של המועצה, מ-G209 מזרחה לעיירה סונְגְבָּאי ובהמשך אל נפת באוקאנג (חלק מהנציבות העירונית שיאנגיאנג).
בגלל השטח ההררי, אין במועצה תחבורה ברכבות או בשיט. למרות השטח הקשה והטרשי, החלה באפריל 2011 הבנייה של נמל תעופה שנונג'יה בהשקעה של מיליארד יואן. נמל התעופה השוכן מערבית לעיירה חונגפינג נפתח במאי 2014 לטיסות לווהאן.
מיתולוגיה
השם "שנונגג'יה" הוא הלחם בסיסים של שמו של האליל המיתי / הקיסר האגדי שנונג, אחד משלושת המלכים וחמשת הקיסרים, ו"ג'יה", כלומר סולם: פשוטו כמשמעו, "הסולם של שנונג". על שם הסולם האגדי מראטאן עליו נאמר ששנונג השתמש בו בכדי לטפס במעלה ובמורד ההר (בהמשך נאמר שקסם הפך את הסולם ליער עבות). באגדות רבות נאמר ששנונג הופיע באזור שוב ושוב ואסף צמחי מרפא לצורך הניסויים העצמיים הפרמקולוגיים שלו.
תושבי שנונגג'יה שימרו את אפוס האפלה (黑暗傳), שירה אפית של אוסף אגדות וסיפורי עם מסין הקדומה.
במשך מאות שנים וגם בימינו, התפרסמו בשנונגג'יה סיפורים, סאגות ודיווחים של עדי ראייה (כביכול) על מפגשים עם ישות אנתרופומורפית, המכונה "יֵה-זֶ'ן" (野人, "אדם פראי"). הפולקלור דומה במידה רבה לדיווחים על איש השלג מטיבט. לפיכך אין זה מפתיע ששנונגג'יה מהווה "מקום עליה לרגל" עבור קריפטוזואולוגים מסין ומחוץ לה.
קישורים חיצוניים
- Nomination file - המסמך המקורי שהגישו הסינים כהכנה לקבלת מעמד של אתר מורשת עולמית.
הערות שוליים
- ^ "神农架林区历史沿革".
- ^ 2017年统计用区划代码和城乡划分代码：神农架林区
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 What's wrong in Shennongjia?
- ^ ZHAO, Chang-Ming; CHEN, Wei-Lie; TIAN, Zi-Qiang; XIE, Zong-Qiang (בדצמבר 2005). "Altitudinal Pattern of Plant Species Diversity in Shennongjia Mountains, Central China". Journal of Integrative Plant Biology (באנגלית). Blackwell Publishing. 47 (12): 1431–1449. doi:10.1111/j.1744-7909.2005.00164.x. ISSN 1672-9072.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 5.2 Number of golden monkeys doubled (אורכב 02.11.2012 בארכיון Wayback Machine) (Xinhua, www.chinaview.cn, 2005-08-08)
- ^ Tong, Haowen; Wu, Xianzhu (2010). "Stephanorhinus kirchbergensis (Rhinocerotidae, Mammalia) from the Rhino Cave in Shennongjia, Hubei" (PDF). Chinese Science Bulletin. 55 (12): 1157–1168. doi:10.1007/s11434-010-0050-5.
- ^ Hubei Shennongjia Description
- ^ Hubei Shennongjia map
- ^ Nomination file, Pages 50-64
