ג'יוג'איגואו
 | |
| אגם ג'יוג'איגואו | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1992, לפי קריטריונים 7 | |
| מדינה |
 סין |
|---|---|
.png) | |
גְ'יוֹגָ'איגוֹאוּ (מנדרינית: 九寨沟, פין-יין: Jiǔzhàigōu; מילולית: "עמק תשעת הכפרים"; טיבטית: Sicadêgu) הוא פארק לאומי בצפון מחוז סצ'ואן שבסין. הפארק ידוע בשל צבעיהם הססגוניים של אגמיו ומפלי המים שבו.
ראשיתו של הפארק באיסור שהטילה ממשלת סין על כריתת עצים באזור ב-1979. ב-1982 הוא הוכרז כפארק לאומי, וב-1984 נפתח למבקרים. ב-1987 הושלמה בנייתם של מתקנים שונים להקלה על הביקור במקום. ב-1992 הכריז עליו אונסק"ו כאתר מורשת עולמית וב-1997 כשמורה ביוספרית.
גאוגרפיה
ג'יוג'איגואו שוכן בקצהו הדרומי של רכס מינשאן, בסמוך לגבול עם מחוז גאנסו, כ-330 ק"מ צפונית לצ'נגדו. שטחו של הפארק כ-720 קמ"ר, והוא מוקף ב-600 קמ"ר נוספים של אזור חיץ. גובהו נע בין 2000 מ' מעל פני הים לבין 4,764 מ', בפסגה הגבוהה ביותר - הר גָנְזִיגוֹנְגָאִי.
הטמפרטורה הממוצעת בפארק היא 7.2°. החודש החם ביותר הוא יולי, בו מגיעה הטמפרטורה ל-17°, והחודש הקר ביותר הוא ינואר, בו מגיעה הטמפרטורה ל-1°-. מדי שנה יורדים בממוצע 661 מ"מ גשם, בעיקר בין מאי לאוקטובר.
גורמים רבים השפיעו על עיצוב נופי הפארק: תופעות קרסטיות, תנועת קרחונים, פעילות הידרולוגית, וכן רעידות האדמה שנגרמו עקב מיקומו בתפר שבין הלוחות הטקטוניים צ'ינגהאי-טיבט ויאנגצה.
הסלעים השכיחים בתחומי הפארק הם דולומיט, טוף, אבן חול ופצלים.
בתחומי הפארק שלושה ערוצי נחלים, ממקורותיו של נהר ג'יאלינג, שהוא חלק מאגן הניקוז של נהר יאנגצה. הערוצים, בצורת האות "Y", כוללים את רִיזֶה וזֶצָ'אוָוה, הזורמים צפונה ונשפכים לשוּגֶ'נְג.
בין הנחלים פזורים עשרות אגמים בצבעי כחול, ירוק וטורקיז, המכונים על ידי הטיבטים "הָאִידְזִי" - "בני הים". האגמים, שהם שרידים של קרחונים קדומים, נוצרו עקב מפולות סלעים. ההבדלים בין צבעיהם נובעים מההבדלים בין עומקם, הצמחייה הגדלה בסביבתם והמשקעים שבהם. חלק מהאגמים צלולים מאוד, בשל ריכוז גבוה של סידן פחמתי.
אוכלוסיית הפארק
באזור הפארק מתגוררים מזה מאות שנים טיבטים ובני צ'יאנג. נכון לשנת 1997 התגוררו בו כאלף תושבים. על התושבים נאסר לעסוק בחקלאות והם מתפרנסים מתיירות ומסובסידיות שמעניקה להם ממשלת סין.
תיירות
מיקומו המבודד של הפארק הלאומי ג'יוג'איגואו מקשה על הגעת תיירים אליו. העיר הגדולה הקרובה ביותר אליו, צ'נגדו, מרוחקת עשר שעות נסיעה ממנו. מאז 2004 נסלל כביש מהיר שמקצר בהדרגה את משך הנסיעה. בשנת 2003 נפתח בסמוך לפארק שדה תעופה, המשרת טיסות סדירות מצ'נגדו ומצ'ונגצ'ינג ובעונת התיירות גם משיאן. כן פועל בסמוך לפארק מנחת מסוקים.
לאורך העמק 55 ק"מ של דרכים המשמשות את השאטלים שמפעילה הנהלת הפארק בין אתריו השונים. במקביל לדרכים שבילים למטיילים רגלית.
אתרים מרכזיים
נחל ריזה
בנחל ריזה (日则沟; פין-יין: Rìzé) הזורם לאורך 18 ק"מ בדרום-מערב העמק, מרוכזים מרבית האתרים:
- אגם הברבורים (天鹅海; פין-יין: Tiān'é Hǎi), שאורכו 2,250 מ' ורוחבו 125 מ', מהווה את משכנם של ברבורים וברווזים רבים.
- אגם העשב (草海; פין-יין: Cǎo Hǎi), אגם רדוד המכוסה בצמחייה סבוכה.
- אגם חץ הבמבוק (箭竹海; פין-יין: Jiànzhú Hǎi), ששטחו 170 אלף מ"ר ועומקו המרבי 6 מ' בלבד.
- אגם הפנדה (熊猫海; פין-יין: Xióngmāo Hǎi), בעל גוני כחול וירוק. האגם נשפך לסדרת מפלים בת שלוש מדרגות, שגובהם הכולל 78 מ'.
- אגם חמשת הפרחים (五花海; פין-יין: Wǔhuā Hǎi) הססגוני הוא אגם רדוד שעל קרקעיתו גזעי עצים עתיקים שקרסו.
- אגם הפנינה (珍珠滩; פין-יין: Zhēnzhū Tān) הרדוד, שקרקעיתו עשויה טוף, ונשפך למפל הפנינה, שגובהו 28 מ' ורוחבו 310 מ'.
- אגם המראה (镜海; פין-יין: Jìng Hǎi) הוא אגם שקט שנופי הסביבה משתקפים במימיו.
נחל זצ'אווה
נחל זצ'אווה (则查洼沟; פין-יין: Zécháwā) זורם לאורך 18 ק"מ בדרום-מזרח העמק. עם אתריו המרכזיים נמנים אתרים אלה:
- האגם הארוך (长海; פין-יין: Cháng Hǎi), הוא האגם הגבוה, הארוך והעמוק בפארק: גובהו 3,150 מ' מעל פני הים, אורכו 7.5 ק"מ ועומקו 103 מ'. האגם הוא חלק מערוץ נחל זצ'אווה, אך הוא אינו מחובר למערכת הנחלים בפארק. למעשה, אף נחל אינו זורם אליו - מקור מימיו בהפשרת שלגים, ואף נחל אינו זורם ממנו - מימיו מחלחלים לאדמה.
- ברכת חמשת הצבעים (五彩池; פין-יין: Wǔcǎi Chí) היא ברכה קטנה ורדודה, בעלת מים צלולים וצבעים מרהיבים.
- האגמים העונתיים (季节海; פין-יין: Jìjié Hǎi) הם סדרה של שלושה אגמים, שמתרוקנים מדי שנה ומתמלאים מחדש בעונה הגשומה.
נחל שוג'נג
נחל שוג'נג (树正沟; פין-יין: Shùzhèng) זורם לאורך 14.5 ק"מ בצפון העמק. עם אתריו המרכזיים נמנים אתרים אלה:
- מפלי נווז'לנג (诺日朗瀑布; פין-יין: Nuòrìlǎng Pùbù) הם המפלים הרחבים ביותר בסין כולה - רוחבם 320 מ', וגובהם 20 מ'.
- אגמי נווז'לנג (诺日朗群海; פין-יין: Nuòrìlǎng Qúnhǎi) ואגמי שוג'נג (树正群海; פין-יין: Shùzhèng Qúnhǎi), הכוללים סדרות של 18 ו-19 אגמים, בהתאמה, שהם שרידים של קרחונים שנמסו.
- אגם הדרקון הישֵן (卧龙海; פין-יין: Wòlóng Hǎi), שעומקו 20 מ', זכה לשם זה בשל דייק גירי בקרקעיתו, שמראהו מזכיר דרקון.
- אגם הסוף (芦苇海; פין-יין: Lúwěi Hǎi). אגם זה שאורכו 1,375 מ', וצבעו טורקיז, מכוסה בסוף.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפארק הלאומי ג'יוג'איגואו |
- ג'יוג'איגואו באתר "סין דרך העדשה".
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ג'יוג'איגואו30138332