בית החולים בלוויו
 | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | ציבורי |
| אוניברסיטה | אוניברסיטת ניו יורק |
| בעלים | + NYC Health |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 31 במרץ 1736 |
| שירותים | |
| מיטות | כ-1,500 |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | השדרה הראשונה 462, ניו יורק, ארצות הברית |
| מיקום | ניו יורק, ארצות הברית |
בית החולים בלוויו (באנגלית: Bellevue Hospital) הוא בית חולים ציבורי, השוכן בשדרה הראשונה בשכונת קיפס ביי, במנהטן בניו יורק. הוא הוקם ב-31 במרץ 1736 והוא בית החולים הוותיק ביותר בארצות הברית. כיום הוא נמצא בבניין בן 25 קומות הכולל יחידה לטיפול נמרץ, מרפאות חוץ ומחלקה לתקשורת רדיולוגית דיגיטלית. צוות בית החולים מונה 1,200 רופאים וצוות אשפוזי של כ-5,500 אנשים. בשנות ה-1950 היה בלוויו בית החולים הגדול בניו יורק – היו בו 2,700 מיטות אשפוז והוא שימש גם כחדר המתים של העיר.[1] כיום לבית החולים 827 מיטות אשפוז.[2] כל שנה מתבצעים בבלוויו כ-460,000 ביקורים לא דחופים במרפאותו כ-106,000 בדיקות מיון. כמו כן מתאשפזים כל שנה כ-30,000 מטופלים. יותר מ-80% מהמטופלים של המוסד באים מקרב אוכלוסיות הנהנות פחות משירותים רפואיים נאותים.
לפי סקר של העיתון US News and World Report, מקרב כלל בתי החולים במטרופולין ניו יורק בית החולים בלוויו דורג במקום ה-40 ובעיר ניו יורק עצמה במקום ה-29 בשנת 2015 שונה שם בית החולים ל-NYC Health + Hospitals/Bellevue לפי שם התאגיד הציבורי המנהל אותו. בית החולים התפרסם בעבר בשירותיו הפסיכיאטריים, ולאחר מכן גם בפעילותו בתחום צנתורי הלב, רפואת החירום, הנוירוכירורגיה והרפואה השיקומית.
היסטוריה
מבית מחסה לבית חולים
בית החולים בלוויו הוקם בשנת 1736, תחילה כמתקן אשפוז בעל שש מיטות בקומה השנייה של בית המחסה לעניים בניו יורק (New York Almshouse)[2]. במקום שבו נמצאת כיום עיריית ניו יורק. בשנים 1736–1787 היה בלוויו בית החולים הראשון בארצות הברית שאירגן במסגרתו לימודי רפואה. בשנת 1798 עיריית ניו יורק רכשה את חוות בלוויו, בקרבת איסט ריבר, קילומטרים אחדים צפונית מן העיר כדי לשמש להסגר לחולים בימי מגפות הקדחת הצהובה. נבנה במקום בית מחסה, ביתן לחולי זיהום, בית חרושת לסבון, חממה, בית סוהר, בית ספר, חדר מתים, מאפייה בית קירור, וחנות למוצרי נגרייה ונפחות.[3] תוכנית המתאר המרושתת של העיר משנת 1811 לקחה בחשבון את קיומו של בית החולים. בשנת 1824 המקום הפך רשמית את השם "בית החולים בלוויו".
מרכז לטיפול ולהוראה
החל משנת 1787 לפיח החלטת קולגיום הרופאים והכירורגים של אוניברסיטת קולומביה בית החולים סונף לאוניברסיטה זו. הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת קולומביה ותלמידיה נותרו בבלוויו למשך 181 שנה, עד לשינויים בסינופים האקדמיים בשנת 1968. החל משנת 1819 גם הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק התחילה לנהל לימודים קליניים בתוך בית החולים. בשנת 1849 נחנך אמפיתיאטרון לצורך לימודים קליניים ולימודי כירורגיה. בשנת 1861 הוקמה המכללה הרפואית של בית החולים בלוויו (Bellevue Hospital Medical College), המכללה הראשונה לרפואה בניו יורק, שנקשרה לבית החולים. בשנת 1873 נפתח בבית החולים בלוויו גם בית הספר הראשון לאחיות, לפי העקרונות של פלורנס נייטינגייל. אחריו, בשנת 1874 הוקמה בבית החולים הקליניקה הפדיאטרית הראשונה בארצות הברית ובשנת 1876 המחלקה האמריקאית הראשונה לרפואת חירום. בשנת 1879 במתחם בית החולים נבנה ביתן למחלות נפש שנחשב למהפכני לתקופתו. השם "בלוויו" התחיל מאז להיות מזוהה עם זה של בית חולים פסיכיאטרי.
תוכנית ההתמחות לכירורגיה שהוחלה בבלוויו בשנת 1883 הפכה יד לימינו למופת להתמחות הכירורגית בכל העולם. מעבדת קרנגי, המעבדה הראשונה לפתולוגיה ולבקטריולוגיה בארצות הברית, הוקמה כעבור שנה. בשנת 1888 נחנך גם בית הספר הראשון בארצות הברית שנועד לאחים גברים. משנת 1892 פעלה גם יחידה לטיפול בהתמכרות לאלכוהול. בשנת 1898 גם אוניברסיטת קורנל התחילה להיות מעורבת בתוכנית לימודי רפואה בבלוויו[4].
התפתחות בית החולים במאה ה-20
בשנת 1902 קם בניו יורק ארגון מנהלי בשם "בלוויו ובתי החולים המצורפים", בראשותו של ג'ון ו. ברנן. הארגון כלל, פרט לבלוויו, את בתי החולים "גוברנר", "הארלם" ו"פורדהם". התקבלו לעבודה לראשונה רופאים שחורים ורופאות. בעיצומה של מגפת שחפת הוקם השירות לרפואת בית החזה. בשנת 1911 הקימו בו את הראשונה שבמרפאות הקרדיולוגיות בארצות הברית. בשנת 1917 קמה בו גם המחלקה הראשונה בהמיספרה המערבית למחלות מטבוליות. בשנת 1918 בקומה בהתחיל לפעול משרד הרופא הבודק הראשי של העיר ניו יורק. בשנת 1935 נפתח בבית החולים בית הספר הציבורי לראשון לילדים הסובלים מהפרעת רגשיות. בשנים 1939–1941 האמן דוויד מרגוליס צייר על קירות הרוטונדה שבכניסה לבית החולים תעשה ציורי קיר תחת הכותרת "חמרים להרפיה". בשנת 1941 נפתח בבית החולים היחידה הראשונה בעולם לטראומה המונית. בשנת 1942 הקימו אנדרה פרדריק קורנאן ודיקינסון וו. ריצ'רדס את המעבדה הראשונה לפיזיולוגיית לב-ריאה ובשנת 1952 יוג'ין בראונוולד הקים את המחלקה הראשונה בארצות הברית לאי ספיקת לב. בשנת 1960 נטש משרד הרופא הבודק הראשי של ניו יורק את הקומה השנייה בבלוויו ועבר לבניין חדש בשדרה הראשונה 520. גם במקום החדש נשאר הרופא הראשי בקשרים הדוקים עם בית החולים. בשנת 1962 היה בית החולים בלוויו בית החולים העירוני הראשון שכלל יחידה לטיפול נמרץ. בשנת 1964 הוא הוכרז לבית חולים כונן לטיפול באורחי רמי מעלה, פצועים של השירותים במדים של העיר, ולדיפלומטים של האומות המאוחדות. בשנת 1970 יחד עם תאגיד בתי החולים ושרותי הבריאות של העיר ניו יורק, נמנה עם 11 בתי החולים לטיפול חירום במדינה.
הארגון מחדש
החל משנת 1968 בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק בלבד, כשאוניברסיטת קולומביה וקורנל יצאו מן ההסכמים איתו. הוא משתייך לתאגיד New York City Health .and Hospitals Corporation שהוקם בשנת 1969[4].
בשנת 1981 בלוויו נבחר לתחנה רשמית לרפואת לב למקרי חירום קרדיולוגיים. שנה לאחר מכן היה למרכז הניו יורקי להשתלה מחדש מיקרוכירורגית. בשנת 1983 הוכרז למרכז לטיפול ראשוני בטראומה (רמה I) ובשנת 1988 למרכז לטיפול במרכז לטיפול חבלות ראש ועמוד השדרה.
בשנת 1990 אושר המקום להתחמחות ברפואת חירום. בעקבות הרפורמה בשירותים הפסיכיאטריים, הבניין ששימש בעבר לבית החולים פסיכיאטרי הפך בשנת 1998 למרכז מיון ולמקלט לחסרי בית. החל משנת 2001 בית החולים מפרסם "בלוויו ליטררי רוויו", מגזין לספרות ראשון המוצא לאור על ידי בית חולים. כעבור שש שנים הוקמה גם ההוצאה לאור "בלוויו ליטררי פרס".
באפריל 2010 הוחלט להסב את תפקידו של בניין בית החולים הפסיכיאטרי לשעבר לבית מלון ולמרכז כנסים בחסות המרכז הרפואי לנגון של אוניברסיטת ניו יורק. באוקטובר 2012, למחרת ההוריקן סנדי היה צורך בפינוי על המטופלים בגלל הפסקת חשמל ושטפון של הגנרטורים במרתף.
בכורות רפואיות
כבר בשנותיו הראשונות בית החולים יכול היה להתגאות במעמד של חלוציות בתחומים רבים:בשנת 1799 נפתחה בו מלחקת לידות הראשונה בארצות הברית.בשנת 1808 בוצעה בו קשירה (ליגטורה) הראשונה של עורק הירך (פמורלי) כטיפול במפרצת. כעבור עשור בוצעה בו גם הקשירה הראשונה של העורק האלמוני.
בשנת 1854 קידמו הרופאים בבלוויו את ההיתר החוקי (Bone Bill) לנתיחות גופות לצורך לימודי אנטומיה. בשנת 1856 התחילו בשימוש הנפוץ במזרקים היפודרמיים. בשנת 1862 הקרדיולוג אוסטין פלינט מ"בלוויו" תיאר לראשונה את האוושה הנושאת את שמו - אוושת אוסטין פלינט.
בשנת 1867 הצליחו הרופאים של בלוויו להנהיג בניו יורק את חוק התברואה, הראשון בעולם. באותה שנה הוקמה בבית החולים אחת ממרפאות החוץ הראשונות - Bureau of Medical and Surgical Relief for the Out of Door Poor" ("המשרד להשיכוך רפואי וכירורגי למטופלי חוץ עניים") ובוצע ניתוח קיסרי ראשון. הנציב הראשון לבריאות הציבורית בניו יורק היה רופא מבלוויו, סטיבן סמית', שהתמנה בתפקיד בשנת 1868. הוא יזם המערכה הראשונה לחיסונים ברמה לאומית. בשנת 1869 הוקם בבית החולים, פעם שנייה בארצות הברית, שרותי אמבולנסי חירום.
בשנת 1889 דיווחו רופאי בלוויו כי השחפת היא מחלה הניתנת למניעה. בשנת 1994 בוצע בבית החולים הניתוח המוצלח הראשון לפצעי ירי בבטן. בשנת 1933 ויליאם טילט מבלוויו, גילה את הסטרפטוקינז ששימש מאוחר יותר לטיפול החירום של אוטם שריר הלב. בשנת 1960 נינה סטאר בראונוולד ביצעה בבית החולים את ההחלפה הראשונה של המסתם המצנחי (מיטרלי). בשנת 1967 נערכה בבלוויו השתלת הכליה הראשונה מתוך גופה. בשנת 1971 פותח כאן החיסון הפעיל הראשון באמצעות נסיוב נגד הפטיטיס B. בית החולים מילא תפקיד מפתח גם בפיתוח הקוקטייל המשולש (HAART), שהיווה בשנת 1996 פריצת דרך בטיפול באיידס. באוקטובר 2014 אושפז בבלוויו חולה במחלת אבולה, קרייג ספנסר, שעבד עם הארגון רופאים ללא גבולות בגינאה, כחודש לפני פריצת המגפה של המחלה באפריקה המערבית.
מאושפים מפורסמים
עם המאושפזים הידועים ב"בלוויו" נמנה המשורר מדור הביט, גרגורי קורסו. בשנת 1919 נמלט ממחלקת המאסר של בית החולים המרגל והחבלן הגרמני פריץ ז'ובר דיקן, אחרי שהתחזה למשך שנתיים למשותק.[5]
בשנת 1942 נפטרה בבית החולים הצלמת ג'סי טרבוקס בילס.
בית החולים במדיה האומנותית
מספר סרטים צולמו בבית החולים, ביניהם: "הרעל" (The Poison) משנת 1945 והעיר הרדומה (Sleeping City)
לקריאה נוספת
Eric Baard, Thomas Jackson, Richard Melnick East River, Greater Astoria Historical Society, Arcadia Publishing Charleston SC, Chicago,Portsmouth, San Francisco 2005 ,
קישורים חיצוניים
- ציוני דרך בתולדות בית החולים בלוויו
- תולדות בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק
- בית החולים בלוויו חוגג 275 שנה להיווסדו - באתר תאגיד בתי החולים של ניו יורק, 15.12.2011
הערות שוליים
- ^ E.Baard, Th.Jackson, R. Melnick 2005
- ^ 2.0 2.1 "בלוויו חוגג 275 שנה להיווסדו" כתבה ב-15.12.2011
- ^ כתבה על פארק בלוויו באתר מחלקת הפארקים של ניו יורק
- ^ 4.0 4.1 האתר לתולדות בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק
- ^ "'Paralytic' Flees from Prison Ward; Captain Fritz Duquesne, Who Feigned Helplessness, Escapes from Bellevue". The New York Times. 28 במאי 1919. p. 16. נבדק ב-2010-07-16.
{{cite news}}: (עזרה)
23638685בית החולים בלוויו