ליאון לוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:Leon Levy portrait.jpg
ליאון לוי

ליאון לוי (Leon Levy‏; 13 בספטמבר 1925 – 6 באפריל 2003) היה איש עסקים אמריקני-יהודי, נדבן, אספן אמנות קלאסית ותומך במוסדות תרבות ומדע ובמיזמים ארכאולוגיים. בשנות ה-90 כיהן כנשיא אגודת ידידי רשות העתיקות של ישראל בארצות הברית.

קורות חייו

ליאון לוי נולד במנהטן, ניו יורק, למשפחה יהודית ממוצא גרמני. במסגרת שירותו בצבא ארצות הברית הוצב בגרמניה. החל לעבוד כאנליסט בוול סטריט ב-1948 על אף הכשרתו האקדמית בפסיכולוגיה. הושפע מהשקפותיו של אביו, איש העסקים ג'רום לוי, בדבר ערכם של רווחי התאגידים בחיזוי מגמות כלכליות. ביובל השנים הבאות הפך לדמות בולטת בתחום ההשקעות. בשנת 1956 צורף כשותף בחברת הברוקרים אופנהיימר (Oppenheimer & Co.) ובשנת 1959 היה ממקימי מערך קרנות הנאמנות של חברה זו. ב-1982 יסד את חברת ההשקעות Odyssey, שהתמחתה בניהול קרנות גידור; לפני שפורקה ב-1998 הוערך שווי נכסיה בכ-3 מיליארדי דולרים. ב-1986 הקים לזכרו של אביו את המכון למחקר כלכלי ע"ש ג'רום לוי (Levy Economics Institute) בקולג' בּארד (Bard College) המעודד מחקרים בתחומי הכלכלה הקיינסיאנית והפוסט-קיינסיאנית.[1] בשנה האחרונה לחייו עדיין לימד במכון את שיעורו "התפתחויות עכשוויות במימון". לפני מותו פרסם ליאון לוי את זכרונותיו בספרו The Mind of ‎Wall Street[2] ובו ביטא את תפיסתו לפיה השקעות הן עניין פסיכולוגי לא פחות מאשר מהלך כלכלי מושכל.[3]

ליאון לוי ורעייתו, שׁלבִּי וַייט (Shelby White), היו אספנים מושבעים של יצירות אמנות הלניסטית ורומית ותומכים נדיבים במיזמי תרבות ומדע, בעיקר כאלה הנוגעים לתרבויות העולם העתיק.

נדבנות

לוי החל בפעילות פילנתרופית עוד בשנות ה-50 בתרומות לארגוני זכויות אדם ולארגוני שמירת טבע. מענקיו הלכו והתרחבו במרוצת השנים והתעצמו אחרי פטירתו. במשך חייו העניקו לוי ורעייתו, שׁלבִּי וַייט, כ-200 מיליוני דולרים למוסדות תרבות שונים, ובהם מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, שבו הוקמה על שמם גלריה מיוחדת האוצרת מבחר גדול של יצירות אמנות הלניסטיות ורומיות, חלקן מאוספיהם הפרטיים של לוי ווַייט.

ליאון לוי העניק את חסותו למוסדות תרבות שונים ואף היה מעורב בניהולם. בין היתר כיהן כנשיא המכון למחקר מתקדם (Institute for Advanced Studies) הפועל סמוך לאוניברסיטת פרינסטון, כמשנה לנשיא המכון לאמנויות של אוניברסיטת ניו-יורק וכנשיא מכון לוי לכלכלה בקולג' בארד; כמו כן פעל בחבר הנאמנים של קרן הזיכרון לג'ון סימון גוגנהיים של אוניברסיטת רוקפלר המתמקדת במחקר ביורפואי. ב-2004, אחרי פטירתו, רוכזו מפעלי הנדבנות שלו במסגרת "קרן ליאון לוי" (Leon Levy Foundation) שהוקצו לה חצי מיליארד דולרים מתוך עזבונו.[4] מטרת-העל של הקרן היא הנצחת הפעילות הפילנתרופית שאיפיינה אותו, במיוחד באמצעות תמיכה בהשכלה הגבוהה.[5]

קובץ:Leon Levy Foundation logo.jpg
סמליל קרן ליאון לוי

אחת היוזמות הראשונות של קרן ליאון לוי הייתה הקצאת 200 מיליוני דולרים לאוניברסיטת ניו יורק (NYU) להקמת המכון לחקר העולם העתיק (Institute for the Study of the Ancient World) – מרכז ללימודים מתקדמים ולמחקר בינתחומי של תרבויות העת העתיקה המתמקד בהבנת הקשרים ביניהן. קרן ליאון לוי תומכת במפעלי מדע ותרבות מגוונים, בהם המרכז לתודעה, מוח והתנהגות באוניברסיטת רוקפלר, המרכז לביוגרפיות באוניברסיטת העיר ניו יורק[6] ומרכז הארכיבים בספריית העיר ניו יורק שנועד להגביר את הנגישות של חוקרים ושל הציבור הרחב לגנזכים מרכזיים, ובתוך כך תומך במיזמי קיטלוג מקוון.[7] במסגרת פעולותיה המסועפות מקדישה הקרן תשומת לב למאבק למען זכויות אדם[8] ותורמת למיזמי שמירת טבע וגנים.[9]

עניינם של ליאון ורעייתו בחקר הארכאולוגיה והאמנות של העולם העתיק הוביל להקמת קרן ייעודית לפרסומים מדעיים בארכאולוגיה.[10] הקרן תומכת בהשלמת חפירות ארכאולוגיות שהתעכבו בגלל העדר משאבים, וזאת באמצעות מענקים לפרסום המחקרים. רוב החפירות הנתמכות על ידיה מצויות במזרח הים התיכון – ביוון, בטורקיה, בקפריסין, במצרים, בירדן ובישראל.[11] [12] תוכנית שלבי וייט וליאון לוי לפרסומים בארכאולוגיה פועלת מאז 1997 באמצעות המוזיאון השמי של אוניברסיטת הרווארד.[13]

עניינו של ליאון לוי בתרבויות העולם העתיק בא לביטוי אף במתן השם Odyssey לחברת ההשקעות שלו, שכן, לדבריו, "ככלות הכול, האודיסיאה הינה מסע רצוף הזדמנויות וסיכונים". בהתאם לכך, מאז 1985, תמכו ליאון לוי ורעייתו בפעילות ארכאולוגית בישראל.

פועלו במיזמי ארכאולוגיה בישראל

תחילת מעורבותם הפעילה של ליאון לוי ושל רעייתו שלבי וייט במיזמים הארכאולוגיים בישראל הייתה במימון חפירות אשקלון של חוקרי המוזיאון השמי של אוניברסיטת הרווארד ("משלחת ליאון לוי לאשקלון").[14] בכל עונות הקיץ בשנים 1985–2000 נהגו ליאון לוי ורעייתו להשתתף בחפירות בפועל ממש, ואחרי הקמת רשות העתיקות נענו להצעתו של אמיר דרורי לעמוד בראש אגודת הידידים בארצות-הברית.[15] במסגרתה סייעו לפעולות רשות העתיקות בתחומים שונים, בהם יצירת קשרים עם אישים ומוסדות שקידמו את מיזם תערוכות המגילות הגנוזות. אחת הבולטות בתרומות קרן ליאון לוי לרשות העתיקות היא הקמת הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה.[16] הספרייה המקוונת מיועדת לתיעוד קטעי המגילות ולהצגתן במרשתת בפני כול.

תרומתו של ליאון לוי סייעה בהפקת כרכי האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל, בעברית ובאנגלית, על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ובהוצאה לאור של כרכי "ארץ־ישראל – מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה". פעולות השימור והשחזור של רצפות הפסיפס הרומיות שנתגלו בעיר לוד והקמת מרכז מבקרים באתר נעשות בתרומה ייעודית מקרן ליאון לוי.[17] בסיוע הקרן לתחום אוצרות המדינה (הגוף הממונה על התיעוד והבקרה של ממצאי עתיקות בישראל)[18] מתאפשרת תצוגת ממצאים נבחרים מתוך האוספים. בקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל, ההולכת ונבנית, יוקם המרכז לאוצרות המדינה ע"ש שלבי וייט וליאון לוי.[19]

עשרות מֵיזמי חפירות בישראל נתמכים באמצעות תוכנית שלבי וייט–ליאון לוי לפרסומים מדעיים בתחום הארכאולוגיה,[20] ובהם החפירות ברובע היהודי בירושלים, תל קשיש, קומראן, תל לכיש, תל יקנעם, תל אשדוד, תל דותן, גמלא, תל מור, תל יבנה, שער הגולן, חפירות מזר בהר הבית, תל ערוער, הקארדו בירושלים, תל אל-מזר, כונתילת עג'רוד, אזור, תל חצור, תל גזר, פקיעין, תל מגידו, באר רסיסים, תל גמה, תל בית ירח, סקר הר הנגב המרכזי ותל כודאדי.[21][22]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר המכון למחקר כלכלי ע"ש ג'רום לוי בקולג' בּארד (באנגלית)
  2. ^ כותר המשנה של הספר: On the Perils of ‎Greed and the Mysteries of the Market (הספר ראה אור ב-2002 בהוצאת Public Affairs)
  3. ^ ליאון לוי על כלכלה ופסיכולוגיה בהקדמתו לספרו (באנגלית)
  4. ^ אלמנתו ומנהלת עזבונו, שלבי וייט, הצטרפה ב-2011 לאמנת הנתינה
  5. ^ אביהוא קדוש, מי לא קיבל, באתר ynet, 26 ביוני 2012
  6. ^ על מרכז ליאון לוי לביוגרפיות
  7. ^ על מרכז הארכיבים ע"ש ליאון לוי
  8. ^ תוכנית הגנה על זכויות אדם של קרן ליאון לוי
  9. ^ דוגמת שמורות צמחי תרבות ורפואה ילידיים באיי בהאמה והגנים הבוטניים בניו-יורק
  10. ^ The Shelby White and Leon Levy Program for Archaeological Publications – "תוכנית שלבי וייט וליאון לוי לפרסומים בארכאולוגיה"
  11. ^ מפת האתרים הנתמכים על ידי הקרן לפרסומים בארכאולוגיה
  12. ^ רשימת הפרסומים שראו אור בתמיכת הקרן
  13. ^ זוכי המענקים מהקרן
  14. ^ אתר משלחת ליאון לוי לאשקלון; חפירות תל אשקלון באתר רשות העתיקות; אוצרות אשקלון – תערוכת ממצאי חפירות 2015
  15. ^ על אודות אגודת הידידים של רשות העתיקות (באנגלית)
  16. ^ על הספרייה הדיגיטלית של מגילות מדבר יהודה באתר רשות העתיקות
  17. ^ תוכניות מרכז המבקרים של פסיפס לוד
  18. ^ על תחום אוצרות המדינה ברשות העתיקות
  19. ^ עוזי דהרי, "הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל", אתר רשות העתיקות
  20. ^ ראו באתר תוכנית שלבי וייט–ליאון לוי לפרסומים מדעיים בארכאולוגיה
  21. ^ סדר האתרים הנזכרים נרשם לפי שנות הפרסום מ-2000 ועד 2015
  22. ^ רשימת האתרים והחוקרים המלאה מאז 2000