ג'פרי הינטון

ג'פרי הינטון
Geoffrey Hinton
לידה	6 בדצמבר 1947 (גיל: 77); וימבלדון
ענף מדעי	למידה עמוקה, למידת מכונה
מקום מגורים	קנדה
מקום לימודים	אוניברסיטת אדינבורו, קינגס קולג'
מנחה לדוקטורט	ה. כריסטופר לונז'ה-היגינס
מוסדות	אוניברסיטת טורונטו, חברת גוגל, אוניברסיטת קרנגי מלון
פרסים והוקרה	פרס טיורינג (2018); פרס נובל לפיזיקה (2024);

ג'פרי אוורסט הינטון (אנגלית: Geoffrey Everest Hinton; נולד ב-6 בדצמבר 1947) חבר כבוד ב"מסדר קנדה", "החברה המלכותית בלונדון" ו"החברה המלכותית של קנדה", הוא פסיכולוג קוגניטיבי אנגלי-קנדי ומדען בתחום מדעי המחשב. פרסומו העיקרי של ג'פרי נובע מתרומתו למדע בתחומי רשתות נוירונים מלאכותיות. מאז 2013, ג'פרי פעיל בעיקר ב"גוגל" וכחוקר באוניברסיטת טורונטו.

ג'פרי התפרסם, בין השאר, בהמשך למאמר שכתב ביחד עם חוקרים נוספים, ב-1986. המאמר שלהם עסק באלגוריתם "פעפוע לאחור" כשיטה לאימון רשתות נוירונים מלאכותיות. רבים בקהיליית מפתחי רשתות הנוירונים המלאכותיות מתייחסים אל ג'פרי כאל "הסנדק" של התחום^[1]. ניצחונו של אלכס קריזבסקי, סטודנט של ג'פרי, בתחרות זיהוי עצמים "ImageNet", ב-2012, נחשב לאירוע שהביא את נושא רשתות העצבים המלאכותיות/ למידה עמוקה/ בינה מלאכותית אל המודעות הציבורית בתקופה הנוכחית - מה שהביא לגל התעניינות עצום בתחום.

באפריל 2023, ג'פרי התפטר ממשרתו ב"גוגל" והחל להתבטא על הסכנות שהבינה המלאכותית עלולה להביא איתה. בין השאר, ג'פרי מציין את היכולת של המודלים ללמוד האחד מהשני, העובדה שניתן "להעתיק" את המודל ממחשב למחשב (הן הארכיטקטורה והן המשקלים). תכונה הגורמת לזה שהם, המודלים, ברי שכפול מצד אחד ונצחיים מצד שני - ביחד עם התנהגויות מתהוות שאיש לא ציפה להן, בעיקר בהקשר למודלי השפה הגדולים - כל אלו ביחד, הביאו אותו למחשבה שלא מדובר בניסיון "בינוני" לחקות את מוח האדם - אלא שמדובר במשהו אחר, שיש לו מאפיינים מסוכנים ואם הוא לא "יטופל" בצורה נכונה - הוא עלול לסכן את גורל האנושות וזאת מכיוון שהמודלים עלולים להגדיר לעצמם את פונקציות המטרה וכבר היום יש להם יכולות בתחום ההנמקה וקבלת ההחלטות שאיש לא צפה, כמו גם יכולת לעבור מגוון גדול של "מבחני אינטליגנציה"^[2].

חיים אישיים

הינטון הוא צאצא של ג'ורג' בול, מתמטיקאי ופילוסוף בריטי, מאבות הלוגיקה המודרנית ויוצר האלגברה הבוליאנית המהווה את יסוד מדעי המחשב. הוא גם צאצא של James Hinton, רופא כירורג, סופר ואביו של המתמטיקאי Charles Howard Hinton. אביו של ג'פרי הוא חוקר החרקים האורד הינטון H. E. Hinton שהיה ידוע באהבתו החריגה לחיפושיות. אשתו של הינטון נפטרה ב-1994 ממחלת סרטן השחלה.

חינוך

ג'פרי השלים תואר ראשון ב-1970, בקינגס קולג' (קיימברידג'). את הדוקטורט בבינה מלאכותית ג'פרי עשה באוניברסיטת אדינבורו, בהנחייתו של כריסטופר לונגה-היגינס Christopher Longuet-Higgins

קריירה

לאחר שהשלים את הדוקטורט, ג'פרי עבד באוניברסיטת סאסקס, באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובאוניברסיטת קרנגי מלון. ג'פרי היה אחד מהמייסדים של תחום הנוירולוגיה החישובית ביוניברסיטי קולג' לונדון, במימונה של קרן ההשקעות של גטסבי - Gatsby Charitable Foundation. כיום ג'פרי הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת טורונטו, בפקולטה למדעי המחשב. ג'פרי מחזיק במושב של התאגדות המחקר בקנדה, בתחום למידת מכונה והוא יועץ בתחום "המוח ומכונות לומדות" למוסד הקנדי למחקר מתקדם. ג'פרי העביר קורס ל"בינה מלאכותית" בפלטפורמת הלימוד המקוונת, קורסרה, ב-2012. ממרץ 2013, ג'פרי מחלק את זמנו בין גוגל לבין האוניברסיטה.

ג'פרי פרסם למעלה מ-200 מאמרים בעיתונות מדעית שפרסומיה מבוקרים על ידי מדענים מהתחום^[3].

ביחד עם חוקרים נוספים, ג'פרי פיתח את אלגוריתם הפעפוע לאחור, את מכונות בולצמן, ייצוגים מבוזרים, מכונות הולצמן. ב-2007, ג'פרי פרסם מאמר מפורסם בנוגע ללמידה בלתי מונחית. ב-2017, ג'פרי פרסם ז'אנר חדש של רשתות נוירונים להן הוא קורא: "רשתות נוירונים מכומסות" (Capsule neural network), לדבריו, סוף, סוף, הוא הגיע לארכיטקטורה ש"באמת עובדת"^[4]. הרעיון העיקרי של ז'אנר חדשני זה, הוא, ככל הנראה, חיקוי יותר מוצלח של המוח האנושי על ידי בניית ארכיטקטורה היררכית של רשתות נוירונים האחת "מעל" לשניה^[5].

באפריל 2023 פרש הינטון מגוגל, תוך שהוא מזהיר מפני הסיכונים שמציבה הבינה המלאכותית^[6].

סטודנטים בולטים שביצעו מחקרים תחת הנחייתו כוללים את איליה סוצקבר, מי שהיה שותף לבניית AlexNet, רשת הנוירונים שניצחה בתחרות זיהוי העצמים "מעל" ImageNet, ב-2012. אירוע שלדעת רבים מהעוסקים בתחום הביא לפריצת נושא הבינה מלאכותית לתודעה הציבורית. סטודנט נוסף שלו הוא יאן לקון שהייתה לו תרומה גדולה לתחום הבינה מלאכותית^[7] וכיום הוא עומד בראש תחום הבינה מלאכותית, בחברת פייסבוק.

דעותיו

הינטון היגר מארצות הברית לקנדה על רקע התנגדותו למדיניות של הנשיא רונלד רייגן והתנגדותו למימון ביטחוני של נושאי בינה מלאכותית. הינטון חתם על עצומות נגד פיתוח נשק אוטונומי. בהתייחס לסכנה הקיומית שה"בינה מלאכותית" עלולה להביא איתה, הינטון בדרך כלל נמנע להביע דעה בציינו שלתת תחזית ליותר מחמש שנים קדימה זה לא אחראי. יש הטוענים כי הוא מחזיק בדיעה שסכנה זו רלוונטית רק עוד הרבה עשרות שנים קדימה (סביב השנה 2070) ואולם יש סכנה גדולה שהמימסד הביטחוני יעשה שימוש בטכנולוגיה לרעה. הינטון ציין גם שלהערכתו, כבר היום, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית של אמריקה עושה שימוש בטכנולוגיות דומות.

בתשובה לשאלה של Nick Bostrom, "אם אתה כל כך מודאג מההשלכות של העיסוק בבינה מלאכותית, למה אתה עוסק בזה", הינטון ענה: "האמת היא שאני לא יכול לעמוד בפיתוי של גילוי דברים חדשים" ובכך הוא רמז לדבריו של רוברט אופנהיימר במענה לשאלה על פרויקט מנהטן.

בתשובה לשאלה, הינטון אמר גם: "אינני שולל את האפשרות שבני האדם ישלטו על מכונות שיש להן אינטליגנציה גבוהה יותר משל אנשים - אם כי אני לא מכיר שמצב כזה שרר בעבר".

בתחילת פברואר 2024, הינטון נתן הרצאה של שעתיים. במהלך ההרצאה הוא הסביר למה לדעתו אינטליגנציה דיגיטלית מבינה שפה ומילים - מכל היבט שאפשר למדוד, בדיוק כמו בני אדם, למה אינטליגנציה דיגיטלית מאפשרת לרובוטים להחליף ביניהם את המישקולים של המודלים - ולכן, הם יכולים ללמוד אחד מההתנסויות של השני - שלא כמו בני אדם ובהתאם, למה זו תופעה שעלולה להיות מסוכנת. במהלך ההרצאה הוא מציין שלמיטב שיפוטו היה נכון להפסיק את הפיתוח של התחום עד לאסדרתו, לכפות על החברות והממשלות להשקיע לפחות 30% מהמשאבים שלהם בתחום הבטיחות^[8].

פרסים והוקרה

הינטון קיבל מספר גדול של פרסים לאורך הקריירה שלו והבולטים שבהם הוא פרס טיורינג, הפרס שנחשב לפרס המקביל לפרס נובל בתחום המחשוב, ב-2018^[9] ופרס נובל לפיזיקה לשנת 2024.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'פרי הינטון בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ג'פרי הינטון

ג'פרי הינטון, באתר פרס נובל (באנגלית)
ג'פרי הינטון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'פרי הינטון, באתר dblp
ג'פרי הינטון, באתר גוגל סקולר
ג'פרי הינטון, באתר IEEE

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39764258ג'פרי הינטון

[1] מאמר באתר אוניברסיטת טורונטו

[2] ראיון עם פרופ' ג'פרי הינטון מה 05.05.2023

[3] רשימת כל המאמרים של ג'פרי ב"גוגל סקולר"

[4] מאמר באתר Futurism

[5] קורות חיים של ג'פרי

[6] יובל מן, "הסנדק של ה-AI" עוזב את גוגל ומזהיר מפני העתיד, באתר ynet, 1 במאי 2023

[7] פרויקטים ומחקרים של יאן לקון, באתר האינטרנט שלו

[8] סרטון יו-טיוב, הרצאה של הינטון מפברואר 2024, שעתיים

[9] מאמר לציון הפרס באתר ה"ניו יורק טיימס" מה 27 במרץ 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)

זוכי פרס טיורינג
1966–1980	אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000	אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סאת'רלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020	אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך	ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023)