צונג-דאו לי
 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1926 שאנגחאי, הרפובליקה הסינית |
|---|---|
| פטירה |
4 באוגוסט 2024 (בגיל 97) סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| תרומות עיקריות | |
| הפרת זוגיות, פיזיקת חלקיקים, סוליטון לא טופולוגי, מודל לי | |
צונג-דאו לי (באנגלית: Tsung-Dao Lee, בכתב סיני: 李政道; 24 בנובמבר 1926 – 4 באוגוסט 2024) היה פיזיקאי אמריקאי ממוצא סיני. ב-1957, בגיל 31, זכה יחד עם צ'ן-נינג יאנג בפרס נובל לפיזיקה על עבודתם בנושא אי שימור הזוגיות של הכוח הגרעיני החלש. החל משנת 1953 לימד באוניברסיטת קולומביה עד לפרישתו ב-2012.
לי היה מהצעירים ביותר שקיבלו את פרס נובל לפיזיקה, צעירים ממנו היו רק ויליאם לורנס בראג (בגיל 25) וורנר הייזנברג (בגיל 30). לי ויאנג היו הסינים הראשונים שזכו בפרס נובל.
ביוגרפיה
נולד בשאנגחאי ב-24 בנובמבר 1926. אביו עבד בתעשיית הכימיקלים. ב-1943 החל לימודי הנדסה כימית באוניברסיטת ג'ג'יאנג אך עבר למחלקה לפיזיקה ובה למד בשנים 1944-1943. בעקבות המלחמה נאלץ לעבור ל"אוניברסיטה הלאומית המאוחדת של דרום המערב", איחוד של מספר אוניברסיטאות שהתקיים בזמן המלחמה. ב-1946 עבר לאוניברסיטת שיקגו שם החל לימודי דוקטורט וב-1950 הגיש את עבודת הדוקטורט, בהנחיית אנריקו פרמי. שימש תקופה כחוקר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וב-1953 מונה לפרופסור באוניברסיטת קולומביה, שם נשאר עד פרישתו. בתחילה חקר מודל פתיר של תורת שדות קוונטית הידוע כמודל לי. לאחר מכן עבר להתמקד בפיזיקת חלקיקים, ובפרט חקר את הקאון.
הקאונים הנייטרליים נתגלו לראשונה בשנות ה-40 המאוחרות, הם תויגו כמזוני t ו-q, ודעיכתם הייתה תעלומה גדולה, ונקראה 'חידת ה-τ–θ'. לשני החלקיקים הייתה מסה זהה, והדבר היחיד שהיה שונה ביניהם היה תהליך הדעיכה שלהם והעובדה שלשני סטים נפרדים של תוצרי התפרקות הייתה זוגיות שונה. בשנת 1956 הציעו לי ויאנג שזוגיות לא צריכה להישמר באינטראקציות חלשות (אינטראקציות חזקות ואלקטרומגנטיות משמרות את הזוגיות). לאחר שבשנת 1957 צ'ין-שיונג וו הציגה אימות ניסויי להשערה זו בהתפרקות בטא של קובלט, זכו השניים בפרס נובל לפיזיקה על עבודתם.
מעבר לפיזיקת חלקיקים, לי היה פעיל בפיזיקה סטטיסטית, באסטרופיזיקה, בהידרודינמיקה, במערכות מרובות עצמים, במצב מוצק ובכרומודינמיקה קוונטית על סריג.
ב-1983 כתב מאמר תחת הכותרת "שמא הזמן הוא משתנה בדיד דינמי?", המאמר גרר סדרה של פרסומים על ידי לי ועמיתיו סביב ניסוח יסודות הפיזיקה באמצעות משוואות הפרש.
ב-1975 לי ועמיתיו ייסדו את התחום של סוליטונים לא טופולוגיים, דבר שהוביל לעבודתו על כוכבים סוליטונים ועל חורים שחורים במהלך שנות ה-80 וה-90.
בשנים 1997–2003 היה ראש מרכז המחקר RIKEN-BNL שפעל לבניית מחשבי-על לצורך חישובים של כרומודינמיקה קוונטית על סריג. ב-1998 הגיעו ל-1 טרהפלופס וב-2001 הגיעו ל-10 טרהפלופס.
עבד יחד עם ריצ'רד פרידברג על פיתוח שיטה חדשה לפתרון משוואת שרדינגר.
נפטר ב-4 באוגוסט 2024.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של צונג-דאו לי (באנגלית)
- צונג-דאו לי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- צונג-דאו לי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- פרופסור עדי ארמוני, העולם שבתוך המראה, באתר "מדע גדול, בקטנה", 22 בנובמבר 2017
- הדף של לי, באתר אוניברסיטת קולומביה (באנגלית)
- צונג-דאו לי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
39249651צונג-דאו לי
- פיזיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- זוכי פרס נובל לפיזיקה
- זוכי פרס נובל סינים
- שאנגחאי: אישים
- מקבלי עיטור מסדר השמש העולה
- זוכי מדליית אוסקר קליין
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו
- סגל אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
- סגל אוניברסיטת קולומביה
- מקבלי עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה
- סינים שנולדו ב-1926
- אמריקאים שנולדו ב-1926
- אמריקאים שנפטרו ב-2024