רוי גלאובר
רוי ג'יי גלאובר (באנגלית: Roy Jay Glauber, נולד ב-1 בספטמבר 1925) הוא פיזיקאי יהודי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2005 (יחד עם ג'ון הול ותאודור האנש, שזכו במחצית השנייה של הפרס)[1].
ביוגרפיה
גלאובר נולד בניו יורק ב-1925, למשפחה יהודית[2]. הוריו נישאו שנה אחת קודם לכן. אביו היה סוכן מכירות, שהישעה את נסיעותיו בעיירות המערב התיכון של ארצות הברית של שנות העשרים, לרגל נישואיו ועד שבנו הגיע לגיל שנתיים. בתקופה זו גם סיימה האם את לימודיה להוראה, אף כי להתחיל ללמד בפועל היא לא הספיקה. ב-1927 חזרה המשפחה, לרבות גלאובר בן השנתיים, להיטלטל בדרכים. המשפחה המשיכה לנדוד גם עם תחילת "השפל הגדול", אולם הולדתה של אחות לגלאובר, ב-1931, גרמה להם לחזור לניו-יורק. המשפחה המורחבת השתקעה תחילה בבית אמו של האב, במנהטן, ומשם הם עברו כעבור שנה לדירה ששכרו בקווינס. אחר כך גרו בברונקס ובהמשך חזרו למנהטן. כלומר, הנדודים המשיכו גם בתוך ניו-יורק וגלאובר עבר בתים שוב ושוב והחליף בתי ספר בזה אחר זה.
בילדותו ביקש גלאובר, בהשפעת אמו ובהשראת דודו, להיות אמן - צייר או פסל. באותה תקופה הוא היה תלמיד ממוצע לחלוטין בבתי הספר היסודיים השונים בהם למד ולעיתים אף נכשל בלימודיו, אולם קירות כיתותיו השונות ואף עמוד השער של בטאון אחד מבתי הספר שלו, היו מקושטים בציוריו.
מאמנות למדעים
התעניינותו עברה מאמנות למדע, בגיל 12, בתקופה בה השתקעה המשפחה לתקופה ארוכה יותר, במנהטן. במשך כמעט שנה בנה גלאובר הצעיר, בכוחות עצמו ובעזרת עשרת הדולרים שהיו כל חסכונותיו באותה עת, טלסקופ משל עצמו ובנובמבר 1938 זכה לראות ליקוי ירח בעזרת טלסקופ זה.
בספטמבר 1938 נרשם גלאובר לבית ספר תיכון חדש, שנפתח בברונקס, ושהתמקד בהוראת המדעים. הלימודים כאן איפשרו לו לקבע את אהבתו למדעים ובעיקר לאופטיקה. כעבור שנה הוא כבר זכה בשני הפרסים הראשונים שלו בגין ספקטרוסקופ מעשה ידיו, שאף הוצג לציבור בתערוכה המדעית העולמית של העיר ניו יורק, במשך שנתיים (1939–1940). הוא גם "הוקפץ" בלימודיו שתי כיתות, כך שסיים את בית הספר התיכון בגיל 16 בלבד.
אוניברסיטת הרווארד ופרויקט מנהטן
בסתיו 1941 קיבל גלאובר מלגה והחל ללמוד לתואר ראשון בפיזיקה, באוניברסיטת הרווארד. הוא לא סיים לימודים אלה כפי שתכנן, משום שבגיל 18 גויס לצבא ארצות הברית, שכבר היה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה מזה כשנתיים. 'שדה הקרב' אליו הוא נשלח היה פרויקט מנהטן, במסגרתו פותחה פצצת האטום לראשונה. גלאובר השתתף בפרויקט ובכך היה לאחד המדענים הצעירים ביותר בו.
מיד עם תום המלחמה הוא חזר להרווארד, השלים ב-1946 את התואר הראשון בפיזיקה וב-1949 קיבל את הדוקטורט. התיזה של גלאובר עסקה בתורת הקוואנטים, התחום בו יעסוק המחקר שלו מכאן ולהבא ובו הוא יקבל לימים את פרס נובל.
גלאובר עשה את לימודי הפוסט דוקטורט שלו באוניברסיטת פרינסטון, אצל רוברט אופנהיימר, שזכר אותו עוד מתקופת פרויקט מנהטן. הוא לימד אחר כך במשך שנתיים בקלטק ובסתיו 1952 חזר ללמד ולחקור באוניברסיטת הרווארד, בה גם המשיך להתקדם בדרגות ההוראה האקדמיות בשנים שלאחר מכן.
הוא נישא ב-1960 לסינתיה ריץ' ונולדו להם שני ילדים (1963, 1970). סמוך ללידת הבת, הפכה אשתו של גלאובר לפמיניסטית, ולאחר גירושיהם הוא גידל לבדו את שני הילדים.
פרס נובל
גלאובר פרסם את התאוריה שלו, בגינה זכה כעבור יותר מארבעים שנה בפרס נובל לפיזיקה, כבר ב-1963. עד אז, מדענים ביטלו את הרעיון שתאוריית הקוונטים, שפותחה לתיאור התנהגותם של חלקיקים, עשויה לסייע גם להבין כיצד מתנהג האור. הם השתמשו לצרכים אלה בתאוריות פיזיקליות שנולדו עוד במאה ה-19. גלאובר היה זה שהראה כי ניתן להבין סוגי אור מסוימים, דוגמת לייזר, בגישות קוונטיות, המתארות את האור כחבילות אנרגיה בדידות, במקום רצף של גלים.
חברי ועדת פרס נובל העניקו את הפרס לגלאובר בזכות חישובים שערך, "שהניחו את היסודות לאופטיקה קוונטית", והם "הבסיס להבנה המודרנית של התנהגות האור".
שותפיו של גלאובר לפרס הם הול והאנש, אשר זכו במחצית השנייה של הפרס. השניים גילו כיצד ניתן באמצעות תאוריה זו לשפר את רמת הדיוק של מכשירים שונים, כמו מערכות ניווט.
מאמרים נבחרים
- R.J. Glauber and M. Lewenstein, "Quantum optics of dielectric media," Phys. Rev. A 43: 467 (1991).
- R.J. Glauber, "The quantum mechanics of trapped wave packets," in Laser Manipulation of Atoms and Ions, Proceedings of the International School of Physics "Enrico Fermi" Course 118, 1991, ed. A. Arimondo, et al. (North Holland, Amsterdam 1992), p. 643.
- R.J. Glauber, "Some reflections of coherence and ion trapping," in Coherent States: Past, Present, and Future, ed. D. H. Feng et al. (World Scientific, Singapore 1994), p. 193.
- G. Schrade, V. Man'ko, W. Schleich, and R. Glauber, "Wigner functions in the Paul trap." Quantum and Semiclassical Optics 7, 307 (1995).
- L. You, M. Lewensterin, R. Glauber, and J. Cooper, "Quantum field theory of atoms interacting with photons III." Phys. Rev. A 53, 329 (1996).
ספריו
- R. J. Glauber, Quantum Optics (1969)
- R. J. Glauber, Quantum Theory of Optical Coherence. Selected Papers and Lectures, Wiley-VCH, Weinheim 2007. (A collection of reprints of Glauber's most important papers from 1963 to 1999, selected by the author.)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רוי גלאובר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ראיון עם רוי גלאובר - 26 ביוני 2009, באתר JOVE
הערות שוליים
- ^ תמרה טראובמן וסוכנויות הידיעות, זוכים בפרסי נובל בפיזיקה ובכימיה, בהם ארבעה אמריקאים, "הארץ", 6 באוקטובר 2005
- ^ אנציקלופדיה יודאיקה, הוצאה שנייה, תומסון גייל, דטרויט, 2007, כרך 7, עמוד 635
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
23596492רוי גלאובר