קנת וילסון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. קנת וילסון (באנגלית: Kenneth Geddes "Ken" Wilson; 8 ביוני 1936 - 15 ביוני 2013) היה פיזיקאי תאורטי אמריקאי, וחלוץ במינוף מחשבים ללימוד פיזיקת חלקיקים. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1982 על עבודתו בנושא תופעות קריטיות במעברי פאזה.
ביוגרפיה
נולד ב-8 ביוני 1936 בוולת'ם, מסצ'וסטס, כילד בכור לכימאי אדגר ברייט וילסון (אנ') ולפיזיקאית אמילי בקינגהאם. אחיו של וילסון, דייוויד, היה פרופסור במחלקה לביולוגיה מולקולרית וגנטיקה. וילסון למד במספר בתי ספר, כולל מכללת מגדלן, אוקספורד, אנגליה, וסיים בבית הספר ג'ורג' במזרח פנסילבניה.
הוא המשיך למכללת הרווארד בגיל 16, במגמת מתמטיקה, ופעמיים דורג בין חמשת המקומות הראשונים בתחרות המתמטית של ויליאם לואל פוטנאם.
הוא הצטרף לאוניברסיטת קורנל בשנת 1963 במחלקה לפיזיקה כחבר סגל זוטר, והפך לפרופסור מן המניין בשנת 1970.
בשנת 1971 פרסם וילסון מאמר שהסביר, לראשונה באופן שיטתי, את האוניברסליות של מעברי פאזה. הוא עשה זאת בעזרת חבורת הרנורמליזציה. בשנת 1975 נבחר לחבר באקדמיה הלאומית למדע ועמית באקדמיה האמריקאית לאמנות ומדע.
בשנת 1982 הוענק לו פרס נובל לפיזיקה על עבודתו על תופעות קריטיות באמצעות קבוצת הרנורמליזציה. בשנה זו גם נישא לאליסון בראון, מדענית מחשב.
הפרסים האחרים בהם זכה כוללים את:
- פרס וולף בפיזיקה, בשנת 1980, יחד עם מייקל קדנוף.
- מדליית פרנקלין
- מדליית בולצמן
בנימוקי הוועדה שהעניקה לו את פרס וולף נכתב: ”עבודתו של פרופסור קנת ג´ וילסון מאופיינת בהיקף ועומק מפתיעים ביותר. עד כאן חשפו מחקריו וגילוייו קשרים, שלא הובחנו קודם לכן, בין תחומים רבים בעלי עניין רב לפיסיקה בת-ימינו. עיקר עבודותיו 'כיסוי' שטחים, אשר נראו תחילה כמנותקים זה מזה לחלוטין. בכל אחד משטחים אלה זכה להישגים חשובים מאוד, במיוחד בתחום של פזות מעבר, שבו גרמה עבודתו לפריצת דרך בנושא”[1].
בשנת 1984 נבחר לחבר באגודה הפילוסופית האמריקאית.
בשנת 1985 הוא מונה כמנהל המרכז של קורנל לתיאוריה וסימולציה במדע והנדסה (הידוע כיום כמרכז התיאוריה של קורנל). בשנת 1988 הצטרף לפקולטה באוניברסיטת אוהיו סטייט, ועבר לגריי, מיין בשנת 1995. הוא המשיך בקשר עם אוניברסיטת אוהיו עד שפרש בשנת 2008. לפני מותו עסק באופן פעיל במחקר בנושא חינוך לפיזיקה והיה תומך ב"מעורבות פעילה" (קרי מדע בחקירה) של תלמידי מדעים ובמתמטיקה.
וילסון נפטר ב-15 ביוני 2013, בסאקו, מיין שבארצות הברית.
התיאוריות שפיתח
עבודתו של וילסון בפיזיקה כללה ניסוח תיאוריה מקיפה של קנה המידה: כיצד המאפיינים והכוחות הבסיסיים של המערכת משתנים בהתאם לסולם שבו הם נמדדים. הוא תכנן אסטרטגיה אוניברסלית של "חלוק-וכבוש" לחישוב האופן שבו מעברי פאזה מתרחשים, על ידי בחינה של כל סולם בנפרד ואז הפשטת הקשר בין הרציפים, מתוך הערכה חדשה של תורת הקבוצות והרנורמליזציה. עבודה זו כללה תובנות מעמיקות בתחום התופעות הקריטיות ומעברי פאזה בפיזיקה סטטיסטית המאפשרים חישובים מדויקים. אחת הדוגמאות לבעיה חשובה בפיזיקה של מצב מוצק שהוא פתר באמצעות רנורמליזציה היא בתיאור כמותי של אפקט קונדו.
לאחר מכן הוא השווה תובנות אלה על קנה המידה כדי לענות על שאלות בסיסיות על טבעה של תורת השדות הקוונטיים ואת הרחבת המוצר המפעיל, ואת המשמעות הפיזית של קבוצת הרנומליזציה.
הוא גם היה חלוץ בהבנת הכליאה של הקווארקים בתוך הדרונים, תוך שימוש בתורת מד הסורג, ויזם גישה המאפשרת בעבר לחשב חישובי צימוד חזק במחשבים. הוא גם הסביר את הסימטריה הכיראלית, תכונה מכריעה באינטראקציות של חלקיקים אלמנטריים.
קישורים חיצוניים
- תמצית קורות חיים של קנת וילסון, באתר אוניברסיטת אוהיו (באנגלית)
- אודות קנת וילסון, באתר זוכי פרס נובל (באנגלית)
- הרצאתו של קנת וילסון בעת זכייתו בפרס נובל, באתר הפרס, 8 בדצמבר 1982 (באנגלית)
- ריאיון עם קנת וילסון, באתר אוניברסיטת קאלטק, 2002 (באנגלית)
- דניס אוברביי, קנת וילסון, זוכה פרס נובל לפיזיקה מת בגיל 77, באתר הניו יורק טיימס (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ קנת ג' וילסון (Kenneth G. Wilson), באתר קרן וולף
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
