ריינהרד גנצל
 | |
| גנצל, 2012 | |
| לידה |
24 במרץ 1952 (גיל: 72) באד הומבורג, גרמניה המערבית |
|---|---|
| ענף מדעי | אסטרופיזיקה |
| מקום מגורים |
 גרמניה |
| מקום לימודים | אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת בון |
| מוסדות |
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי מכון מקס פלאנק לפיזיקה חוצנית |
| פרסים והוקרה |
מדליית אלברט איינשטיין עמית בחברה המלכותית, פרס הארווי, פרס נובל לפיזיקה |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי של עצם קומפקטי על-מאסיבי במרכז הגלקסיה | |
ריינהרד גנצל (בגרמנית: Reinhard Genzel; נולד ב-24 במרץ 1952) הוא אסטרופיזיקאי גרמני, מנהל-שותף של מכון מקס פלאנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ (אנ') בגרכינג ליד מינכן, פרופסור באוניברסיטת מינכן ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשנת 2020 זכה בפרס נובל לפיזיקה "על הגילוי של עצם קומפקטי על-מאסיבי במרכז הגלקסיה", לצד אנדריאה גז ורוג'ר פנרוז[1].
ביוגרפיה
גנצל נולד בבאד הומבורג ששכנה אז בגרמניה המערבית, בנם של אווה-מריה גנצל ולודוויג גנצל, פרופסור לפיזיקה של מצב מוצק (1922–2003). הוא למד פיזיקה באוניברסיטת פרייבורג ובאוניברסיטת בון, שם ערך את לימודי הדוקטורט שלו ב-1978 ובאותה שנה את עבודת הדוקטורט שלו בתחום הרדיו-אסטרונומיה במכון מקס פלאנק לרדיו אסטרונומיה (אנ'). לאחר מכן עבד במרכז הרווארד-סמית'סוניאן לאסטרופיזיקה (אנ') בקיימברידג' שבמסצ'וסטס. בשנים 1980–1982 היה חבר בתוכנית "עמיתי מילר". הוא פרופסור מן המניין בפקולטה לפזייקה של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי החל מ-1981.
בשנת 1986 הפך לחבר מדעי באגודת מקס פלאנק ומנהל במכון מקס פלאנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ בגרכינג ליד מינכן. כמו כן, מאז 1988 הוא פרופסור כבוד באוניברסיטת מינכן שם החל להרצות באותה השנה. ב-1999 מונה לפרוספור קבוע באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. נוסף על כך, הוא חבר בוועדת הבחירה של פרס שאו באסטרונומיה.
גנצל חוקר אסטרונומיית אינפרא אדום ותת-מילימטרים (אנ'). הוא ועמיתיו פעילים בפיתוח מכשירים מבוססי קרקע וחלל אסטרונומיים והם השתמשו באלה כדי לעקוב אחר תנועות של כוכבים במרכז שביל החלב סביב קשת A*, ובמטרה להוכיח שהם מקיפים אובייקט מסיבי מאוד, הידוע בדיעבד כחור שחור. גנצל פעיל גם במחקרים העוסקים בהיווצרות והתפתחות גלקסיות.
באוקטובר 2020 הכריזה האקדמיה המלכותית השוודית למדעים על הזוכים בפרס נובל לפיזיקה. חציו העונק לרוג'ר פנרוז מאוניברסיטת אוקספורד "על התגלית כי חורים שחורים הם תוצר ישיר של תורת היחסות הכללית", וחציו השני העונק לגנצל ולאנדריאה גז מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס "על הגילוי של עצם קומפקטי על-מאסיבי במרכז הגלקסיה"[2]. גנצל וגז חלקו את הפרס על גילויים שעצמים בלתי נראים וכבדים ביותר שולטים במסלול הכוכבים שבמרכז גלקסיית שביל החלב[3].
קישורים חיצוניים
- החור השחור במרכז גלקסית שביל החלב באתר אסטרופדיה (בעברית)
הערות שוליים
- ^ Press release: The Nobel Prize in Physics 2020, באתר קרן נובל, 6 באוקטובר 2020 (באנגלית)
- ^ פרס נובל בפיזיקה לשנת 2020, באתר הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, 6 באוקטובר 2020
- ^ רויטרס, 3 חוקרים זכו בפרס נובל לפיזיקה על גילויים בתחום החורים השחורים, באתר וואלה!, 6 באוקטובר 2020
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
29530936ריינהרד גנצל