ארתור קומפטון
 | |
| לידה | 10 בספטמבר 1892 |
|---|---|
| פטירה | 15 במרץ 1962 (בגיל 69) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1927 |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי האפקט הקרוי על שמו. | |
ארתור הולי קומפטון (באנגלית: Arthur Holly Compton; 10 בספטמבר 1892 – 15 במרץ 1962), פיזיקאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1927, על גילוי האפקט הקרוי על שמו.
תחילת הקריירה
ארתור הולי קומפטון נולד בווסטר, אוהיו שבארצות הברית. משפחתו הייתה משכילה: אביו, אליאס, היה דיקן אוניברסיטת ווסטר בה אף למד קומפטון עצמו; אחיו הבכור, קרל טיילור, למד באוניברסיטה זו והיה לפיזיקאי, ולימים לנשיא MIT; ואחיו השני, וילסון, היה לדיפלומט ולנשיא מכללת מדינת וושינגטון.
עד 1918 חקר את סיבוב כדור הארץ ולאחר מכן פנה לחקור את פיזורן של קרני רנטגן. בשנת 1922 גילה כי אורך הגל של קרניים אלו גדל עקב פיזור האנרגיה על ידי אלקטרונים חופשיים. האנרגיה של הקרניים שהתפזרו הייתה קטנה מזו של הקרן המקורית. בזכות גילוי זה, הידוע בשם אפקט קומפטון (או "פיזור קומפטון"), זכה קומפטון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1927.
ב-1920 מונה קומפטון לראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס והחזיק בתפקיד זה עד 1923.
פעילות בזמן מלחמת העולם השנייה
ב-1941 השתלב בתוכנית האמריקנית לפיתוח פצצת האטום. הוא מונה כאחראי הוועדה לחקר התכונות והייצור של אורניום מטעם המשרד למחקר ופיתוח מדעי (Office of Scientific Research and Development -OSRD). ב-1942 מינה את רוברט אופנהיימר לתאורטיקאי הראשי של הוועדה. בקיץ של אותה שנה השתלט הצבא על הוועדה והיא הפכה לפרויקט מנהטן.
מיד לאחר המתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941, הצליח קומפטון לגייס תמיכה במחקר אודות ייצוב פלוטוניום באוניברסיטת שיקגו. לוח הזמנים היה צפוף מאחר שהמטרה הייתה לייצר פצצת אטום עד ינואר 1945 (מטרה שהושגה לבסוף באיחור של חצי שנה). המחקר כלל ניסיונות ליצור תגובת שרשרת גרעינית של אורניום ולהמירו לפלוטוניום, להפריד את האורניום והפלוטוניום, ולבסוף לתכנן פצצה. ב-2 בדצמבר 1942 הצליח צוות המעבדה, תחת הנהגתו של אנריקו פרמי, ליצור לראשונה תגובת שרשרת גרעינית מבוקרת. היה זה השלב הראשון בפיתוח הפצצה, והידיעה הועברה בטלפון למרכז בוושינגטון במשפט הצופן המפורסם "יורד הים האיטלקי הגיע לעולם החדש" .
שנים מאוחרות
אחרי המלחמה חזר קומפטון לאוניברסיטת וושינגטון, ומונה לנשיאה התשיעי ב-1946. בזמן כהונתו ערך רפורמות וייסד תקדימים, ביניהם מינוי ראשון של אישה למשרת פרופסור. בעזרת קשריו הרבים ובזכות המוניטין שיצא לו הצליח לגייס מדענים ידועים רבים לשורות המוסד. אולם על אף הישגיו אלו, הוא ספג ביקורת על כך שהאוניברסיטה הייתה האחרונה בסנט לואיס שקיבלה לשורותיה תלמידים אפרו-אמריקאים. הוא התפטר מתפקידו כנשיא האוניברסיטה ב-1953, אך נשאר בפקולטה לפיזיקה עד פרישתו ב-1961.
קומפטון נקבר בווסטר שבאוהיו. מכתש על הירח נקרא על שמו ועל שם אחיו קרל.
לקריאה נוספת
- Compton, Arthur (1918). "American Physical Society address (Dec 1917)", Physical Review, Series II.
- Compton, Arthur (1923). "A Quantum Theory of the Scattering of X-Rays by Light Elements", Physical Review, 21(5), 483 – 502.
- Compton, Arthur (1940). The Human Meaning of Science, Chapel Hill: University of North Carolina Press.
- Compton, Arthur (1956). Atomic Quest, New York: Oxford University Press.
- Compton, Arthur (1967). The Cosmos of Arthur Holly Compton, New York: Alfred A. Knopf; edited by Marjorie Johnston
- Compton, Arthur (1973). Scientific Papers of Arthur Holly Compton, Chicago: University of Chicago Press; edited by Robert S. Shankland
.
קישורים חיצוניים
- ארתור קומפטון, באתר פרס נובל (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
23035895ארתור קומפטון