ארנסט רוסקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארנסט רוסקה
Ernst August Friedrich Ruska
לידה 25 בדצמבר 1906
פטירה 27 במאי 1988 (בגיל 81)
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים גרמניה
פרסים והוקרה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1986
תרומות עיקריות
פיתוח מיקרוסקופ אלקטרונים

ארנסט אוגוסט פרידריך רוסקהגרמנית: Ernst August Friedrich Ruska‏; 25 בדצמבר 1906 - 27 במאי 1988) היה פיזיקאי גרמני שזכה בפרס נובל לפיזיקה ביחד עם היינריך רורר וגרד ביניג לשנת 1986. הוא זכה בפרס על עבודתו הבסיסית באופטיקת אלקטרונים, ועל תכנון מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון.

מיקרוסקופ אלקטרונים שנבנה על ידי רוסקה בשנת 1931

חייו ופועלו

ארנסט רוסקה נולד בהיידלברג שבגרמניה והיה הילד החמישי מתוך שבעה של הפרופסור יוליוס רוסקה ואשתו, אליזבת[1]. הוא קיבל חינוך והכוונה לעולם האקדמי במשפחתו[2]

בשנים 19251927 למד ארנסט באוניברסיטה במינכן ולאחר מכן המשיך את לימודיו באוניברסיטה בברלין. בעוד היותו סטודנט בברלין התחיל לעסוק בטכנולוגיות הקשורות לואקום ולמתח גבוה ובנוסף היה שותף לפיתוח של אוסצילוסקופ קרן קתודית. את ההכשרה המעשית שלו הוא קיבל מ-Brown-Boveri & Co במנהיים ומ-Siemens & Halske Ltd בברלין[3]. כבר בזמן לימודיו הציע כי מיקרוסקופים שיעשו שימוש באלקטרונים, שהם בעלי אורך-גל קצר פי 1000 מזה של האור, יאפשרו עצמת הגדלה רבה יותר. בשנת 1931 הראה שסליל מגנטי יכול לשמש כעדשת אלקטרונים, והשתמש במערך של סלילים מגנטיים כדי לבנות את המיקרוסקופ האלקטרוני הראשון בשנת 1933.

לאחר שסיים את הדוקטורט שלו בשנת 1933, המשיך לעסוק בתחום אופטיקת האלקטרונים ובשנת 1937 החל לעבוד עבור תאגיד סיממנס כמהנדס חשמל. שם, היה מעורב בפיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון שיוצר מסחרית בשנת 1939. נוסף לעבודתו בתחום המיקרוסקופים האלקטרונים בסימנס, עבד גם במכוני מדע נוספים ועודד את חברת סימנס להקים מעבדה לחוקרים אורחים. הראשון לפעול במעבדה זו היה אחיו הרופא הלמוט רוסקה, שחקר את השימוש במיקרוסקופ האלקטרונים ברפואה ובביולוגיה.

לאחר שעזב את סימנס בשנת 1955, שימש כחבר הנהלה במכון פריץ האבר (Fritz Haber Institute) עד לשנת 1974. בו זמנית, עבד במכון זה וכיהן כפרופסור באוניברסיטה הטכנית של ברלין משנת 1957 ועד לפרישתו בשנת 1974.

בשנת 1960 זכה בפרס לסקר. בשנת 1986, זכה במחצית מפרס נובל לפיזיקה על תרומתו המשמעותית לתחום אופטיקת האלקטרונים. גרד ביניג והיינריך רורר חלקו ביניהם את החצי הנותר של הפרס בגין פיתוח המיקרוסקופ מנהור סורק. רוסקה פרסם מעל ל-100 מאמרים מדעיים. הוא נפטר ב-27 במאי 1988 בגיל 81 בברלין המערבית[4].

 המצאת מיקרוסקופ האלקטרונים

הבעיה שהביאה את רוסקה להמצאת מיקרוסקופ האלקטרונים הייתה שהרזולוציה והפרטים הנגלים במיקרוסקופ אור הם מוגבלים כאשר שמים את האובייקט תחת הגדלות גבוהות. ההגבלה נובעת מאורכי הגל של קרן האור המשמשת להצגת האובייקט. מאחר שבשנת 1920 הוכח שגלים של אלקטרונים קצרים פי 100,000 מגלי אור, שהם למעשה גלים של פוטונים, רוסקה הניח שאם אפשר יהיה למקד האלקטרונים בעזרת אובייקט כלשהו כמו שאפשר למקד אור בעזרת עדשה, אז בהגדלה גבוהה מאד לאלקטרונים תהיה את היכולת לצפות ביותר פרטים מאשר באור. כלומר, הרזולוציה של התמונה תהיה גבוהה יותר. בשנת 1931 בנה רוסקה את עדשת האלקטרון הראשונה שהייתה בעצם אלקטרומגנט שיכול להתמקד בקרן של אלקטרונים באותה הצורה שבה עדשה יכולה להתמקד בקרן אור. בשנת 1933 הצליח רוסקה לבנות את מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון בעזרת שימוש במספר עדשות אלקטרונים. המיקרוסקופ פעל כך שאלקטרונים עברו דרך פיסה דקה של האובייקט ואז פגעו במשטח ניאון ויצרו תמונה ברזולוציה טובה מאד וניתנת להגדלה[5], עד פי 10 יותר מאשר במיקרוסקופ אור. בשנת 1986 זכה ארנסט רוסקה בפרס נובל לפיזיקה על המצאתו זו, ואף הוועדה תיארה את מיקרוסקופ האלקטרונים כאחד מהחידושים החשובים ביותר של המאה ה-20. בשנות השמונים של המאה הקודמת, השתפר מיקרוסקופ האלקטרונים והיה מסוגל להגדיל את האובייקט עד פי 1,000,000 מגודלו המקורי, דבר שאפשר למדענים לחקור מבנים זעירים כמו חלבונים, וירוסים ואטומים[6].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנסט רוסקה בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0