ז'ורס אלפרוב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
ז'ורס איוואנוביץ' אלפרוב (ברוסית: Жоре́с Ива́нович Алфёров, בבלארוסית: Жарэс Іва́навіч Алфёраў, נולד ב-15 במרץ 1930) הוא פיזיקאי יהודי רוסי-בלארוסי, שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2000 (רבע), יחד עם הרברט קרמר (רבע) וג'ק קילבי (חצי), בגין תגליותיו בשדה "טכנולוגיות המידע" - IT[1][2]. חבר הדומה (הבית התחתון בפרלמנט הרוסי) כיום (2017) וכיהן בה גם קודם לכן, בדומה השישית כמספר 4 במפלגה הקומוניסטית הרוסית שבהנהגת גנאדי זיוגאנוב[3], ובקדנציה שקדמה לה (2007–2011), כמספר שתיים, מיד אחרי זיוגאנוב.
קורות חיים
אלפרוב נולד ב-1930 בעיר ויטבסק שבבלארוס (אז בילורוסיה, בברית המועצות), סמוך לגבול עם רוסיה ולטביה. בתקופת האימפריה הרוסית הייתה עיר זו אחת הערים החשובות בתחום המושב היהודי, וגם כשאלפרוב נולד, היו עדיין יותר ממחצית תושבי העיר יהודים. מרביתם הושמדו לאחר מכן בשואה. אמו, אנה ולדימירובנה הייתה ספרנית יהודיה, ואביו, איוואן קרפוביץ' אלפרוב היה פועל קומוניסט, לוחם בצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, שהפך בשנים שלאחר מכן למנהל בתי חרושת בדרגה די בכירה במפלגה. אלפרוב היה בנם השני, הצעיר של בני הזוג. החל מ-1935 נדדה המשפחה בכל רחבי ברית המועצות, בעקבות מישרות הניהול המתחלפות של האב ורק לאחר מלחמת העולם השנייה חזרה לבילורוסיה. במהלך המלחמה נהרג אחיו הבכור של אלפרוב, מרקס, ששירת בצבא האדום.
אלפרוב סיים בית ספר תיכון לנערים במינסק, בירתה ההרוסה לאחר הכיבוש הנאצי, של בילורוסיה. המשיך ללימודים גבוהים בלנינגרד, כיום סנקט פטרבורג, ב-Ulyanov Electrotechnical Institute, בו הוא קיבל תואר ראשון בדצמבר 1952. עבד ולמד לאחר מכן כחוקר זוטר (1953–1964) במכון יופה - Ioffe Physico-Technical Institute של האקדמיה הרוסית למדעים, בלנינגרד וקיבל ב-1959 את אות הכבוד הראשון שלו מברית המועצות, בגין הישגיו במחקר מדעי אזרחי. ב-1961 קיבל תואר שני. חוקר בכיר (1964–1967) ומנהל מעבדה החל מ-1967.
באותה שנה הוא גם נישא לתמרה דרסקאיה.
ב-1970 סיים אלפרוב את הדוקטורט בפיזיקה ובמתמטיקה במכון יופה, והמשיך לעבוד במכון כחוקר ומנהל מעבדה. ב-1972 התקבל כעמית באקדמיה הרוסית למדעים וב-1979 כחבר מלא. ב-1987 מונה למנהל מכון יופה ובמקביל חבר האקדמיה הגרמנית למדעים. שנה אחר כך מונה לדיקן הפקולטה לפיזיקה וטכנולוגיה של האוניברסיטה הטכנית של סנקט פטרבורג וב-1989 היה לסגן נשיא האקדמיה הרוסית למדעים ונשיא המרכז המדעי שלה בסנקט פטרבורג.
מדען זוכה פרס נובל
תחום מחקריו של אלפרוב הוא פיזיקה ואלקטרוניקה של מבנים מעורבים - Heterostructures. הטרנזיסטורים הרגילים, כמו גם דיודות הלייזר שקדמו לתגליותיהם של אלפרוב וקרמר היו עשויים מסוג אחד בלבד של גביש מוליך למחצה, כגון סיליקון, גרמניום, וכו'. קרמר גילה, ששימוש במבנים מעורבים, דהיינו טרנזיסטורים, העשויים מכמה סוגי גבישים מוליכים למחצה, מגדיל את היעילות והמהירות שלהם בצורה משמעותית. תגלית זו איפשרה התקדמות ושדרוג מהפכני בטלפונים הניידים כמו גם בלווייני התקשורת. אלפרוב גילה כיצד ליישם זאת גם בדיודות לייזר וכך קידם שינוי מהפכני דומה בתחום הסיבים האופטיים וקידום טכנולוגיות LED (דיודה פולטת אור) ו-CD (תקליטור). על שמו רשומים לפחות 50 פטנטים שונים בטכנולוגיות המוליכים למחצה.
אלפרוב הוא העורך הראשי של עיתון מקצועי בפיזיקה היוצא ברוסית ובאנגלית - Technical Physics Letters וכן חבר מערכת בעיתון מקצועי רוסי נוסף. כתב ארבעה ספרים בפיזיקה ולפחות 400 מאמרים מדעיים.
אלפרוב החל לחקור מוליכים למחצה ומבנים מעורבים ב-1962, שמונה שנים לפני שקיבל את הדוקטורט שלו בתחום. ב-1971 היה זה דווקא מוזיאון מכון פרנקלין, היושב בפילדלפיה, פנסילבניה, שהעניק לו את הפרס הראשון שלו בתחום זה. שנה אחר כך העניקה לו גם ברית המועצות מולדתו את אחד הפרסים החשובים ביותר שלה, פרס לנין, בגין מחקר בסיסי בתחום המוליכים למחצה והמבנים המעורבים ופיתוח מכשירים שונים המבוססים על כך. מאז הוא קיבל עשרות פרסים על מחקריו בתחום, הן מברית המועצות ורוסיה והן ממדינות שונות ברחבי העולם, לרבות קצין בלגיון הכבוד הצרפתי, עד לקבלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 2000 וגם לאחר מכן.
פוליטיקאי
אלפרוב היה ב-1995 בין מקימי מפלגת רוסיה ביתנו, שבראשה עמד ויקטור צ'רנומירדין ראש ממשלת רוסיה בשנים 1992 - 1998 (מרבית תקופת נשיאותו של בוריס ילצין). אלפרוב אף נבחר מטעם "רוסיה ביתנו" כציר בדומה הרוסית, ב-1995. המפלגה החדשה תמכה בילצין והייתה בעלת אידאולוגיה ליברלית כביכול, אך נחשבה בדרך כלל למפלגת הנומנקלטורה, המעמד העליון בתקופת השלטון הסובייטי. אלפרוב פרש מ"רוסיה ביתנו" והצטרף לרשימת המפלגה הקומוניסטית הרוסית ונבחר מטעמה לדומה בבחירות 1999, אף כי לא הצטרף רשמית למפלגה עצמה. באותן בחירות כבר הפסיק ילצין את תמיכתו במפלגת "רוסיה ביתנו" והיא התפוררה כמעט לחלוטין ונעלמה בהמשך. אלפרוב המשיך עם המפלגה הקומוניסטית, אף על פי שמעולם לא הצטרף אליה רשמית ונבחר שוב מטעמה בבחירות 2003.
בבחירות 2007 הוא אף נבחר מטעמה כמספר שתיים ברשימה, מיד אחרי המנהיג הקומוניסטי זיוגאנוב ואף פתח את דיוני הדומה החמישית, כזקן הצירים. בבחירות 2011 לדומה השישית נבחר אלפרוב שוב, הפעם כמספר 4 ברשימה הקומוניסטית. כזקן הצירים, הוא שב ופתח גם את דיוני הדומה השביעית, באוקטובר 2016.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ז'ורס אלפרוב, באתר פרס נובל (באנגלית)
- קורות חיים של ז'ורס אלפרוב, באתר מכון יופה
- דוד מלניק, "פרס נובל בפיזיקה בשנת 2000", מתוך "תהודה", באתר מכון ויצמן
הערות שוליים
- ^ "פרס נובל לפיזיקה הוענק ל-3 חלוצים של טכנולוגיות המידע", גלובס, 10 באוקטובר 2000
- ^ BBC News, אוקטובר 2000
- ^ [1]
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
- פיזיקאים יהודים
- פיזיקאים רוסים
- פיזיקאים סובייטים
- זוכי פרס נובל לפיזיקה
- זוכי פרס נובל רוסים
- זוכי פרס נובל יהודים
- פוליטיקאים יהודים סובייטים
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- מקבלי עיטור מהפכת אוקטובר
- מקבלי עיטור אות הכבוד
- זוכי פרס לנין
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- מקבלי עיטור לנין
- יהודים בלארוסים
- ממציאים יהודים
- חברי האקדמיה למדעים של ברית המועצות
- רוסים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- זוכי פרס קיוטו יהודים
- אתאיסטים יהודים
- מקבלי עיטור אלכסנדר נבסקי (הפדרציה הרוסית)
- חברי פרלמנטים
- פוליטיקאים יהודים רוסים