עדי שמיר
.jpg) | |
| שמיר ב-2013 | |
| לידה | 6 ביולי 1952 (גיל: 72) |
|---|---|
| ענף מדעי | מתמטיקה, מדעי המחשב |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בקריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ובסיבוכיות חישובית | |
עדי שמיר (נולד ב-6 ביולי 1952) הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן העוסק בעיקר בקריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ובסיבוכיות חישובית, חתן פרס טיורינג, פרס ישראל למדעי המחשב לשנת תשס"ח (2008), פרס יפן ופרס וולף לשנת 2024. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1998.
קורות חיים
שמיר קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב ב-1973,[1] ותואר שני ושלישי ממכון ויצמן למדע. את עבודת הדוקטורט עשה בהנחייתו של פרופסור זוהר מנה. עם סיום לימודיו עבד בשנים 1980-1977 במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובשנת 1980 הועלה לדרגת פרופסור חבר במכון ויצמן, במחלקה למתמטיקה שימושית ומדעי המחשב.
עדי שמיר ידוע בזכות תרומותיו הרבות לקריפטוגרפיה. עבודותיו נוגעות בכל היבט של התחום. אחת הראשונות בהן הייתה אלגוריתם ההצפנה RSA, המהווה בסיס למרבית תוכנות ההצפנה הנהוגות היום. האלגוריתם פותח בשנת 1977, בעת ששמיר שהה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, והוא קרוי על שם ראשי התיבות ממציאיו: ריבסט, שמיר ואדלמן.[2][3]
תרומות אחרות של שמיר כוללות את מושג חלוקת הסוד, קריפטאנליזה דיפרנציאלית (יחד עם תלמידו אלי ביהם) ורעיון השימוש בפונקציות אקראיות ליצירת שיטות חתימה יעילות (עם תלמידו עמוס פיאט). שמיר בחן פרוטוקולים ושיטות קריפטוגרפיות רבים ולעיתים קרובות מצא בהם חולשות משמעותיות. כך, למשל, יחד עם סקוט פלורר ואיציק מנטין פרסם את המאמר Weaknesses in the Key Scheduling Algorithm of RC4,[4] שחשף את החולשות הטבועות באלגוריתם האבטחה WEP לרשתות אלחוטיות, והיווה את הבסיס לתוכנות פריצה רבות לרשתות אלו.
מתרומותיו הידועות לסיבוכיות חישובית היא ההוכחה שמחלקת הסיבוכיות IP, שמציינת את השפות שיש להן מערכת הוכחה אינטראקטיבית יעילה מבחינת המוודא, זהה למחלקה PSPACE שכוללת את השפות שניתנות להכרעה באמצעות שימוש בזיכרון שגודלו פולינומי.
שמיר גם עסק בפיתוח יישומים מסחריים לפיתוחיו. בשנת 1982 הקים בארצות הברית, יחד עם ריבסט ואדלמן, את חברת חברת RSA על מנת למסחר את אלגוריתם ההצפנה שפיתחו. בישראל פיתח יישומים מסחריים במכון ויצמן, יחד עם תלמידי המחקר שלו עמוס פיאט ויוסי טולפן. היישום הראשון שפיתחו בשנת 1983, היה פתרון לניהול זכויות דיגיטלי, שמטרתו הגנה על תוכנה מפני העתקות.[5] אחר כך פיתוחו כרטיס חכם למניעת זיופים, שתחילה ייעדו אותו להגנה על עסקאות בכרטיסי אשראי. הפטנט של הכרטיס נרשם על שם ידע חברה למחקר ופתוח, חברת מסחור הידע של מכון ויצמן למדע.[6][7]
בשנת 1988, הוקמה על בסיס טכנולוגיית הכרטיס החכם של שמיר חברת "דאטהקום" בשותפות בין חברת ידע של מכון ויצמן ותאגיד ניוז קורפ של איל התקשורת רופרט מרדוק, שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה.[8] בשנת 1988 שונה שם החברה ל"ניוז דאטהקום ריסרץ'" והחברה חתמה על חוזה עם חברת "בי סקיי בי" הבריטית, המספקת שירותי טלוויזיה בלוויין, בה החזיק תאגיד ניוז קורפ כ-35% מהמניות, לפיתוח מערכת הצפנה. החברה הוקמה בהר חוצבים בירושלים, מאחר שקיבלה שם הטבות מס בתור אזור פיתוח לפי החוק לעידוד השקעות הון. ב-1993 רכשה ניוזקורפ את הבעלות המלאה בחברה תמורת 13.5 מיליון דולר.[9] לאחר הרכישה הוחזקה חברת "דאטהקום" בידי חברת "ניוז דיגיטל סיסטמז" News Digital Systems או בקיצור NDS. חברה בריטית ששיווקה את מוצרי החברה ברחבי העולם, עם זאת מכון ויצמן המשיך לקבל תמלוגים על ההמצאה.[10] החברה הונפקה בבורסת נאסד"ק בנובמבר 1999, לפי שווי של מיליארד דולר, וגייסה 180 מיליון דולר.[11][12] בשנת 2007 תבע מכון ויצמן את NDS על תמלוגים שלא שולמו, על פי היקף השימוש שלה בפועל בטכנולוגיה.[13] במרץ 2012 רכשה חברת סיסקו את NDS תמורת 5 מיליארד דולר. זו הייתה עסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברה ישראלית עד אז.[14] באותה עת העסיקה NDS במרכז הפיתוח שלה שבירושלים 1,300 עובדים, ובסך הכל 5,300 עובדים ברחבי העולם. וההכנסות השנתיות של החברה הגיעו לכמיליארד דולר. פלד עבר לעבד בחברת סיסקו ומונה לסגן נשיא בכיר ואסטרטג ראשי לקבוצת הווידאו והשיתופיות.[15]
בשנת 1999, הציג שמיר שיטה לפיתוח קודים להגנה על העברת כספים באינטרנט,[16] וטען שפיצח את קוד ההצפנה של הטכנולוגיה הסלולרית GSM תוך פחות משנייה אחת.[17][18]
בשנת 2005, שימש כיועץ של חברת סאיוטה הישראלית, שנרכשה על ידי חברת RSA שהיה בין מקימה.[19]
בשנת 2009 הציע להכניס עמימות מסוימת למאגר הביומטרי של ישראל, באופן שיגשים את מטרת המאגר של מניעת זיוף זהות, אך לא יגרום לפגיעה בפרטיות, אך הממשלה דחתה את הצעתו.[20]
בשנת 2013, ושוב בשנת 2019, שמיר לא קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.[21]
פרסים והוקרה
עדי שמיר זכה, יחד עם אדלמן וריבסט, בפרס טיורינג לשנת 2002.[22] פרסים נוספים בהם זכה: פרס ארדש לשנת 1983, פרס רוטשילד, פרס ויצמן לשנת 1987. הוא נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1998. בצרפת הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד באקול נורמל סופרייר בשנת 2003. נבחר כחבר זר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית בשנת 2005. זכה בפרס ישראל לחקר מדעי המחשב לשנת תשס"ח (2008). בפרס יפן בשנת 2017.[23] זכה בפרס וולף לשנת 2024[24]
חיים אישיים
שמיר נשוי ללאה ואב לשתי בנות ובן. מתגורר ברחובות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עדי שמיר |
- עדי שמיר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- עדי שמיר, באתר dblp
- עדי שמיר, באתר גוגל סקולר
- עדי שמיר באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- עדי שמיר/cv.htm עדי שמיר, קורות חיים באתר פרס ישראל
- עדי שמיר/nimukim.htm נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לעדי שמיר, באתר פרס ישראל
- עדי שמיר באתר פרס טיורינג (באנגלית)
- עדי שמיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יוסי הטוני, פרופסור עדי שמיר: "הממשלות הן הבעיה הגדולה ביותר של אזרחים בכל הנוגע להגנה על פרטיותם", באתר "אנשים ומחשבים", 28 באוקטובר 2010
- Adi Shamir, How to share a secret, Communications of the ACM, 22(1), pp. 612–613, 1979
- Ron Rivest, Adi Shamir, Leonard Adleman, A Method for Obtaining Digital Signatures and Public-Key Cryptosystems, Communications of the ACM, 21 (2), pp.120-126. 1978.
הערות שוליים
- ^ תואר בוגר בפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטת תל אביב, דבר, 25 במרץ 1973
- ^ צופן שאינו ניתן לשבירה, דבר, 26 בנובמבר 1981
- ^ י פנקלסטון, עדי שמיר "מסכן שיטת הצופן העולמי", מעריב, 20 באוקטובר 1982
- ^ Weaknesses in the Key Scheduling Algorithm of RC4
- ^ שיטה מהפכנית להגנה על תוכנות מחשבים, דבר, 1 בספטמבר 1983
- ^ אברהם פלג, "כרטיס חכם" נגד זיוף פותח במכון ויצמן, מעריב, 27 בנובמבר 1986
- ^ אברהם פלג, "ארה"ב רוצה לנצל לבדה את המצאת פרופ' שמיר", מעריב, 20 בפברואר 1987
- ^ אברהם פלג, איל עתונות ישקיע בהמצאה של מדענים ממכון וייצמן, מעריב, 14 ביוני 1988
- ^ אפי לנדאו, מרדוק ייסד את ניוז דאטהקום עם פרופ' שמיר ומכון וייצמן, באתר גלובס, 30 באפריל 1997
- ^ עופר לוי, הכנסותיו של מכון ויצמן מתמלוגים על פטנטים הגיעו ל-93 מיליון דולר ב-2003, באתר גלובס, 27 ביוני 2004
- ^ איי אונליין, מניות NDS מקבוצת ניוז קורפ עלו ב-% 40 בוול סטריט, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 1999
- ^ גיא הדס, אייב פלד, נשיא NDS, מכר בספטמבר מניות ב-4 מיליון דולר, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2000
- ^ יצחק דנון, מכון ויצמן תובע 39 מיליון שקל מחברות של NDS גרופ, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2007
- ^ יוסי הטוני, עסקת ענק: סיסקו תרכוש את NDS הישראלית לשעבר תמורת 5 מיליארד דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 15 במרץ 2012
- ^ שמוליק שלח, בכיר בסיסקו על רכישת NDS: "אין תוכניות לשינויים כאן", באתר גלובס, 15 במרץ 2012
- ^ פיתוח ישראלי: מפצח קודים להגנה על העברת כספים באינטרנט, באתר גלובס, 4 במאי 1999
- ^ עוזי בלומר, עדי שמיר: ייתכן שגירסת ההצפנה של ה-GSM שפיצחנו כבר איננה בשימוש, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1999
- ^ אפי לנדאו, פוצח או לא פוצח, באתר גלובס, 30 בדצמבר 1999
- ^ עודד חרמוני, המיליונרים של סאיוטה: RSA רכשה את חברת התוכנה ב-145 מיליון ד', באתר הארץ, 5 בדצמבר 2005
- ^ עודד ירון, השרים אמרו לא להצעת שמיר לחוק הביומטרי, באתר הארץ, 22 במאי 2011
- ^ אורי ברקוביץ', תדהמה בעולם הקריפטוגרפיה: חלוץ תורת ההצפנה פרופ' עדי שמיר לא קיבל ויזה לארה"ב, באתר גלובס, 6 במרץ 2019
- ^ עתי"ם, פרופ' שמיר ממכון ויצמן זכה בפרס "טיורינג" למדעי המחשב, באתר הארץ, 16 באפריל 2003
- ^ איתמר אייכנר, פרופסור ממכון ויצמן זכה בפרס יוקרתי ביפן, באתר ynet, 7 בפברואר 2017
- ^
גדעון לב ועידו אפרתי, הצפנת מידע וחקר קרינה קוסמית: הוכרזו זוכי פרס וולף לשנת 2024, באתר הארץ, 3.7.2024.
38972217עדי שמיר
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- בעלי תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע
- זוכי פרס ארדש
- זוכי פרס ויצמן
- זוכי פרס חזית הידע
- זוכי פרס טיורינג יהודים
- יהודים זוכי פרס יפן
- זוכי פרס ישראל למדעי המחשב
- זוכי פרס ישראל לשנת 2008
- זוכי פרס רוטשילד
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- ישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים
- ישראלים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- מדעני מחשב ישראלים
- מתמטיקאים ישראלים
- קריפטוגרפים ישראלים
- סגל מכון ויצמן למדע: מתמטיקה ומדעי המחשב
- רחובות: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1952
- זוכי פרס וולף למתמטיקה