וולפגנג קטרלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וולפגנג קטרלה, 2007

וולפגנג קטרלה (בגרמנית: Wolfgang Ketterle; נולד ב-21 באוקטובר 1957) הוא פיזיקאי גרמני ופרופסור לפיזיקה ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס). זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2001, עם אריק קורנל וקרל ויימן על הוכחת עיבוי בוז-איינשטיין. עוסק במחקר בפיזיקה אטומית. כיום מוביל קבוצת מחקר ב-MIT עם פרופ' דייב פריצ'רד.[1]

ביוגרפיה

ילדות ונעורים

וולפגנג קטרלה נולד בהיידלברג הנמצאת במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה. כשהיה בן שלוש, עברה משפחתו לעיירה (כיום עיר) אפלהיים (Eppelheim) השוכנת ליד היידלברג. לקטרלה שני אחים, אח בשם גונתר הקטן ממנו בשנה ואחות בשם מוניקה הקטנה ממנו בשלוש שנים וחצי. בילדותו, קטרלה התחנך בבתי ספר יסודיים בהיידלברג ובאפלהיים. קטרלה נחשף לטכנולוגיה, אלקטרוניקה וכימיה מגיל צעיר. קטרלה למד בבית הספר התיכון בונסן גימנסיום (Bunsen-Gymnasium) בהיידלברג, שם השתתף במסלול המדעי-מתמטי. בצעירותו, קטרלה עשה מספר סוגים של ספורט ואף הרחיב את חלקם לכדי השתתפות במרתונים ובמירוצי אופניים בגיל מאוחר יותר.

לפני תחילת לימודיו באוניברסיטה של היידלברג, קטרלה קיבל מלגת הצטיינות מיוחדת מקרן גרמנית שהעניקה לו גם תוכנית לימודי קיץ שהתקיימו באיטליה.[2]

אוניברסיטה

וולפגנג קטרלה החל ללמוד פיזיקה באוניברסיטה של היידלברג בשנת 1976. לאחר שנתיים, כאשר עבר את מבחן הביניים, הוא עבר ללמוד באוניברסיטה הטכנולוגית במינכן. בסיום לימודי התואר שלו, בשנת 1982, קטרלה כתב תזה במהלך שנה, בנושא רלקסציה של ספין בחומרים לא מסודרים, תחת השגחתו של פרופ' וולפגנג גוטזה.

לאחר כתיבת התזה, החל את הדוקטורט שלו בנושא חקירת עקבות של מוליכים למחצה באמצעות שימוש בלייזר ספקטרוסקופי. הפרויקט הזה פוקח על ידי פרופ' הרברט וולטר וד"ר הרטמוט פיגר במכון מקס-פלאנק לאופטיקה קוונטית בגרצ'ינג.

לאחר שנת עבודה, קטרלה שינה את נושא מחקרו. הוא המשיך באותה מעבדה אך הפעם התמקד בספקטרוסקופיה מולקולרית. במסגרת מחקר זה צוות המעבדה יצר מולקולות נייטרליות מעוררות על ידי העברת מטען לקבוצת יונים. בעזרת שיטה זו, קיבלו את ספקטרום הקרינה של מימן תלת-אטומי.

בסיום הדוקטורט (1986), קטרלה יישם את אותה שיטה להליום מימני. את הפוסט-דוקטורט עשה באותו מכון, שם עסק בעירור לייזר של מצב רידברג במימן תלת-אטומי והליום מימני. לאחר הפוסט-דוקטורט הצטרך קטרלה לקבוצה של ג'ורגן וולפרום באוניברסיטה של היידלברג, שם עסק בכימיה פיזיקלית והתמקד באבחון בעירה עם לייזרים, תוך שימוש בספקטרוסקופיה מולקולרית.[2]

בשנת 1990 עבר קטרלה עם משפחתו לארצות הברית, שם הצטרף לקבוצה של דייב פריצ'רד בMIT. בשנת 1993, הצטרף קטרלה לפקולטה לפיזיקה בMIT, כעוזר לפרופסור לפיזיקה. בשנת 1997, קטרלה קיבל מעמד פרופסור.[1]

חיים אישיים

בשנת 1986, התחתן עם גבריאל סאוור, שהכיר מימי התיכון. להם שלושה ילדים: ג'ונאס (1986), ג'והאנה (1988) והולגר (1992). הזוג התגרש בשנת 2001.[2]

מחקר

פרס נובל

בשנת 1995, ארבעה חודשים לאחר הניסוי שביצעו אריק קורנל וקרל ויימן שהוכיח את התאוריה המתמטית של עיבוי בוז-איינשטיין, יצר קטרלה בתנאי מעבדה גז מנוון: נתרן-23, באותה שיטה תאורטית[1]. בשנת 1997 היה הראשון שהשתמש בלייזר אטום. על ההישגים האלו קיבל קטרלה פרס נובל לפיזיקה בשנת 2001 (יחד עם אריק קורנל וקארל ויימן).[3]

מחקר כיום

כיום ממשיך לחקור בקבוצה שלו ושל דייב פריצ'רד במעבדת המחקר האלקטרוני ב-MIT. בקבוצת המחקר עוסקים בפיזיקה אטומית ולייזר ספקטרוסקופי, תוך התמקדות בקירור ולכידה של אטומים. הקבוצה מביאה אטומים לטמפ' האפס המוחלט כדי ליצור מצבי צבירה חדשים ולחקור את מערכת האינטרקציות בין האטומים בהם.[4][3]

פרסים ואותות כבוד

  • 1997 - פרס רבי לפיזיקה.[5]
  • 1999 - פרס פריץ לונדון.[6]
  • 1999 – פרס דני היינמן.[7]
  • 2000 - פרס מדליה של בנג'מין פרנקלין.[8]
  • 2002 - פרס הצלב של האביר המפקד (תג וכוכבים) של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הגרמנית הפדרלית.[9]
  • 2004 - פרס קיליאן של הפקולטה לפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. (MIT)[10]

יתר על כן, קטרלה מכהן בחבר הנאמנים של המרכז למצוינות בחינוך (CEE) ואקדמיות נוספות למדע.[11]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולפגנג קטרלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Wolfgang Ketterle: 2001-physics, Research in Germany
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Wolfgang Ketterle, Biographical, NobelPrize.org
  3. ^ 3.0 3.1 General stuff directory,Wolfgang Ketterle, RLE
  4. ^ group of Wolfgang Ketterle and Dave Pritchard at MIT, Atomic Quantum Gases@ MIT
  5. ^ Rabi Prize in Atomic, Molecular & Optical Phy Recipient, APS Physics
  6. ^ Fritz London Memorial Prize, Duke university
  7. ^ Preisträger, Göttingen Academy of Sciences and Humanities
  8. ^ The Franklin Institute Awards, The Franklin Institute
  9. ^ Wolfgang Ketterle wins faculty Killian Award, MIT News
  10. ^ Awards and Honors, MIT
  11. ^ BOARD OF TRUSTEES - HONORARY MEMBERS, The Center for Excellence in Education


זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925 רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950 פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975 קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000 ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=וולפגנג_קטרלה&oldid=298687"