סוברהמניאן צ'נדראסקאר
 | |
| לידה | 19 באוקטובר 1910 |
|---|---|
| פטירה | 21 באוגוסט 1995 (בגיל 84) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | הודו, ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1983, מדליית קופלי, מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה |
| תרומות עיקריות | |
| מחקריו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים | |
סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר (בטמילית: சுப்பிரமணியன் சந்திரசேகர்; 19 באוקטובר 1910 – 21 באוגוסט 1995) היה אסטרופיזיקאי ומתמטיקאי אמריקאי ממוצא טמילי.
קורות חייו
סוּבּרהמַניאן צַ'נדראסֶקאר נולד ב־19 באוקטובר 1910 בלאהור (כיום בפקיסטן) למשפחה טמילית הינדית אמידה ומשכילה. דודו היה ונקאטה רמאן, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1930[1]. הוא למד לתואר בפיזיקה בפרזידנסי קולג' בצ'נאי שבמדראס. בשנת 1930 זכה במלגה מטעם ממשלת הודו באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, בה למד לקראת תואר דוקטור. בשנה השלישית ללימודיו שהה במכון לפיזיקה תאורטית בקופנהגן, דנמרק, בניהולו של נילס בוהר. בצעירותו נודע כגאון, והתמחה לא רק בפיזיקה אלא גם בגרמנית ובספרות אנגלית. צַ'נדראסֶקאר העיד על עצמו שיכל לקרוא בקלות 100 עמודים בשעה.
ב־1935 חישב את גבול צ'נדראסקאר, קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן, הקרוי על שמו.
ב־1942 הוא גילה ביחד עם הפיזיקאי הברזילאי מריו שונברג את גבול שונברג־צ'נדראסקאר, המבטא את המסה המקסימלית של ליבתו של כוכב היכולה למנוע את קריסתן הכבידתית של השכבות העליונות בכוכב לתוך הליבה, עם כילוי מאגרי המימן בה.
בשנת 1983 זכה ביחד עם ויליאם אלפרד פוֹלֶר בפרס נובל בפיזיקה על מחקרו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים. הוא מעט נעלב שהפרס התייחס רק לעבודותיו המוקדמות וראה בו התכחשות מסוימת למפעל חייו המלא. הפרס חולק באופן שווה בינו לבין פולר.
צ'נדראסקאר היה חבר באוניברסיטת שיקגו מ־1937 ועד ליום מותו, בגיל 84. הוא קיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1953.
עם הפרסים ואותות ההצטיינות שזכה בהם נמנים : מלגת הנרי נוריס ראסל ב־1949, מדליית ברוס ב־1952, מדליית הזהב של האגודה האסטרונומית המלכותית ב־1953, מדליית הנרי דרייפר ב־1971 ומדליית קופלי ב־1984.
בשנת 1999 החליטה נאס"א לקרוא על שמו את השלישי מבין ארבעת הטלסקופים הגדולים ששיגרה לחלל. טלסקופ קרני ה־X צ'אנדרה שוגר במעבורת החלל קולומביה ב־23 ביולי 1999.
פעילויות אחרות
בין השנים 1990 ל-1995 צ'נדרסקאר החל בפרויקט אישי שמטרתו להפוך את ספרו של אייזק ניוטון "פרינקיפיה - עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" לנגיש יותר לקורא המודרני. צ'נדרסקאר תרגם את הספר מהשפה הגאומטרית המורכבת שלו לשפת החשבון האינפיניטסימלי המודרנית. התוצר של הפרויקט הזה הוא ספרו "Newton's Principia for the common reader", שנחשב בעיני רבים למדריך הטוב והמעמיק ביותר לפרינקיפיה של ניוטון. בספר צ'נדרסקאר מנתח לעומק כמעט את כל התכנים של הספר הראשון והשלישי של הפרינקיפיה, כמו גם מספר קטעים נבחרים חשובים מהספר השני.
קישורים חיצוניים
- סוברהמניאן צ'נדראסקאר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- יעל פטר, צ'אנדרה – האיש שעל שמו נקרא הטלסקופ החוגג עשור לפעילותו בחלל, "הידען", 30 בספטמבר 2009
הערות שוליים
- ^ פליקס דותן, המעלית של איינשטיין- מדענים ששינו את העולם, עמ' 171-180
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
- קצרמר פיזיקה
- סגל אוניברסיטת שיקגו
- פיזיקאים אמריקאים
- אסטרונומים אמריקאים
- זוכי פרס נובל לפיזיקה
- פיזיקאים הודים
- טמילים
- זוכי מדליית קופלי
- זוכי מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה
- זוכי המדליה המלכותית
- עמיתי החברה המלכותית
- זוכי מדליית ברוס
- זוכי פרס נובל אמריקאים
- זוכי פרס נובל הודים
- אסטרופיזיקאים
- זוכי המדליה הלאומית למדעים