מוריס וינסנט וילקס
 | |
| וילקס, 1974 | |
| לידה | 26 ביוני 1913 |
|---|---|
| פטירה | 29 בנובמבר 2010 (בגיל 97) |
| ענף מדעי | מדעי המחשב |
| מקום מגורים | הממלכה המאוחדת |
| פרסים והוקרה | זכה בפרס טיורינג בשנת 1967 |
| תרומות עיקריות | |
| הגה את הרעיון של מיקרו תכנות מתוך הבנה שתוכנת מחשב (מיקרוקוד) שכתובה בשפה מיוחדת (מיקרו אסמבלר) בתוך ROM מהיר מאד תוכל לשמש כבקר של מעבד המחשב | |
סר מוריס וינסנט וילקס (באנגלית: Maurice Vincent Wilkes; 26 ביוני 1913 - 29 בנובמבר 2010) היה מדען מחשבים בריטי שתרם להתפתחות המחשבים.
ביוגרפיה
וילקס נולד בדאדלי בסטפורדשייר שבאנגליה, למד באוניברסיטת קיימברידג' משנת 1931 עד 1934. בשנת 1936 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה על הנושא של התפשטות גלי רדיו ארוכים ביונוספרה. הוא מונה לעבוד באוניברסיטת קיימברידג' והיה מעורב בהקמת מעבדת מחשבים. נקרא לשירות צבאי במהלך מלחמת העולם השנייה ועבד בראדאר ומחקר תפעולי.
ב־1945 הוא מונה לסגן מנהל של המעבדה למתמטיקה של אוניברסיטת קיימברידג' (שידועה עכשיו בשם המעבדה למחשבים). באוניברסיטת קיימברדיג' היו תחילה מכשירי חישוב שונים ובהם מכשיר לחישוב אינטגרלים. הוא השיג ספר של תיאור המחשב EDVAC, יורש של המחשב ENIAC, שנכתב על ידי ג'ון פון נוימן. המחשב נבנה על ידי פרפסר אקרט וג'ון מוקלי בבית הספר להנדסת חשמל של אוניברסיטת פנסילבניה. הוא נאלץ לקרוא אותו בין לילה כי היה מוכרח להחזיר אותו ולא הייתה שום אפשרות לצלם אותו. הוא החליט מיד שכך צריך להראות עתיד עולם המחשבים.
למעבדה שלו היה מימון משלה, ולכן הוא היה להתחיל מיד לבנות מכונת חישוב פרקטית בשם EDSAC. הוא החליט שהמטרה שלו אינה לבנות מחשב טוב יותר, אלא ליצור מחשב זמין לאוניברסיטה. לכן הגישה שלו הייתה פרקטית: הוא השתמש רק בשיטות מוכחות לבנית כל חלק במחשב. המחשב שהתקבל היה איטי יותר וקטן יותר ממחשבים בני זמנו. אולם הוא היה המחשב הראשון שבו זיכרון הפקודות וזיכרון הנתונים נמצאים באותה יחידת זיכרון פיזית (מה שנודע בתור מכונת פון נוימן). המחשב החל לעבוד החל ממאי 1949.
בשנת 1951 הוא הגה את הרעיון של מיקרו תכנות מהבנה שתוכנת מחשב (מיקרוקוד) שכתובה בשפה מיוחדת (מיקרו אסמבלר) בתוך ROM מהיר מאד תוכל לשמש כבקר של מעבד המחשב. הרעיון של מיקרו תכנות פישט מאד את פיתוח המעבדים. מיקרו תכנות תואר לראשונה בכנס מחשבים של אוניברסיטת מנצ'סטר בשנת 1951, ולאחר מכן פורסם בהרחבה בעיתון של הארגון IEEE בשנת 1955. הרעיון מומש במחשב EDSAC 2, שהכיל גם שפופרות ריק הניתנות להחלפה לייצוג כל סיבית של המעבד. רעיון זה נחשב למתקדם מאד באותה תקופה.
המחשב הבא שיוצר במעבדה היה טיטאן, שפותח ביוזמה משותפת עם Ferranti Ltd. הוא היה מחשב שיתוף הזמן הראשון בבריטניה וסיפק גישה למשאבי מחשב באוניברסיטה, כמו תוכנות שירטוט בעזרת מחשב.
תכונה ראויה לציון של מערכת ההפעלה של טיטאן הייתה שהיא העניקה גישה מוגבלת למחשב בהתבסס על זהות המשתמש וזהות התוכנה. הייתה בה מערכת הצפנת סיסמה ששימשה לאחר מכן במערכת ההפעלה UNIX.
וילקס הגה גם את הרעיון של תוויות סימבוליות (תווית שמשמשת לציון כתובת מאשר הכתובת עצמה), מאקרו (תבנית טקסט שמוחלפת בטקסט אחר על פי כללים כלשהם) ופונקציות ספריה. מושגי יסוד אלה פישטו את התכנות וסללו את הדרך לשפות תכנות עלית. וילקס עבד גם על מערכת שיתוף זמן (נקרא בימינו מערכת מרובת משתמשים) ומיחשוב מבוזר.
בשנת 1956 נבחר לחבר של החברה המלכותית הבריטית.
וילקס קיבל את פרס טיורינג בשנת 1967 על פיתוח המחשב EDSAC ומושגים אחרים שפיתח.
המעבדה פיתחה את רוב התוכנות שלה בשפת ALGOL ותרמה לפיתוח Algol 68, גרסה מתקדמת יותר של Algol.
לקראת סוף שנות ה־60 וילקס החל להתעניין אבטחה מבוססת הרשאות והמעבדה הרכיבה מחשב מיוחד לשם כך שנקרא CAP.
בשנת 1974 וילקס נתקל ברשת מידע שווייצרית (Hasler AG) שהשתמשה בטופולוגיה טבעתית כדי להקצות זמן על הרשת. המעבדה השתמשה בהתחלה באבות טיפוס לשיתוף ציוד היקפי. בסופו של דבר נוצרו קשרי מסחר והטכנולוגיה נהייתה זמינה באנגליה.
בשנת 1980 הוא פרש מהפרופסורה והתפקיד שלו כראש המעבדה והצטרף לצוות המהנדסים של חברת DEC במיינארד מסצ'וסטס.
בשנת 1986 וילקס חזר לאנגליה ונהיה חבר בצוות המחקר של אוליבטי. בשנת 1992 הוענק לו פרס קיוטו. בשנת 1993 וילקס קיבל תואר דוקטור לכבוד מאוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 2002 וילקס חזר למעבדה למחשבים באוניברסיטת קמברדיג' כפרופסור אמריטוס.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מוריס וינסנט וילקס |
- רשימת מאמרים
- דף הבית
- ביוגרפיה של מוריס וילקס
- המעבדה למחשבים באוניברסיטת קיימברידג'
- מוריס וינסנט וילקס באתר פרס טיורינג (באנגלית)
