איסור נישואים עם שתי אחיות
| מקרא | ויקרא, י"ח, י"ח |
|---|---|
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו שמ"ה ספר החינוך, מצווה ר"ו |
איסור נישואי שתי אחיות הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש. איסור זה מגביל את האדם מלשאת את אחות אשתו גם כאשר כבר גרש את אשתו, ורק לאחר מות אשתו מותר לו לשאת את אחותה.
מקור האיסור והעונש
המקור לאיסור נישואי שתי אחיות הוא בפרשת אחרי מות, בה נאמר: ” וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ ”[1]. העונש על הנושא שתי אחיות במזיד הוא כרת, כפי שנאמר בסיום הפרשה: ”כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם ”[2]. ולמדו חכמים במשנה, שכל איסור שחייבים על זדונו כרת, על עשייתו בשגגה חייבים קרבן חטאת: ”על אלו [שלושים וששה איסורי הכרת שנמנו קודם לכן] חייבים על זדונם כרת ועל שגגתם חטאת”[3].
גדרי האיסור
איסור הכרת שבנישואי שתי אחיות הוא לא בעצם הנישואין, אלא בשכיבה עם זו שנשאה לאשה שנייה. וגם אם לא נשא את השנייה לאשה אלא שכב עימה ללא נישואין, עובר באיסור הכרת, מכיוון שגם אם יקדש את השנייה לאשה, הקידושין לא יחולו, כפי שאינם חלים על כל אשה האסורה על האדם מחמת שהיא ערווה עליו[4].
אולם אם לא נשא את הראשונה לאשה אלא שכב עימה ללא נישואין, בין באונס בין ברצון, לא עבר באיסור כרת בשכבו עם השנייה, משום שנאמר: לֹא תִקָּח, ולמדו מכך חכמים שאיסור התורה הוא רק כאשר הוא 'לקח' (קידש) את הראשונה לאשה[5].
למדו חכמים מהמילה 'בְּחַיֶּיהָ' שהאיסור לשכב עם אחות אשתו חל גם לאחר שגרש את אשתו, ורק לאחר מותה רשאי לשאת את אחותה[6].
האיסור לשאת שתי אחיות קיים בין אם הן אחיות רק מאב או רק מאם, ובין אם נולדו במסגרת נישואי הוריהן או שאביהן אנס או פיתה את אימן למשכב שלא במסגרת נישואין[7].
עבר ושכב עם אחות אשתו - לא נאסרה עליו אשתו[8].
טעם האיסור
בקרב פרשני המקרא ניתנו מספר הסברים לאיסור נישואי שתי אחיות, כאשר רובם מסתמכים על המילה 'לִצְרוֹר' המופיעה בפסוק, כנימוק לאיסור. רוב המפרשים מבארים שבין אחיות ראוי שתהיה אחווה, ואילו הנושא שתי אחיות מכניס ביניהן מתח ומריבה[9]. ולכן לאחר מות אשתו הראשונה, מותר לו לשאת את אחותה. ויש שבאר ש'לִצְרוֹר' הכוונה לעשותה צרורה וקשורה, כלומר מנועה מלחיות עמו חיי אישות, מכיוון שכל אחת אוסרת את אחותה עליו למשכב[10].
נישואין עם שתי אחיות גיורות
נישואין עם שתי אחיות גיורות מצד האב מותר הן מדברי תורה והן מדברי חכמים: ”ומותר אדם לישא שתי אחיות גיורות מן האב, שלא גזרו בשאר האב, כמו שביארנו”[11].
נישואי יעקב עם רחל ולאה
האיסור לשאת שתי אחיות התחדש לאחר מעמד הר סיני בו ניתנה התורה לישראל, אולם קודם לכן לא היה בזה איסור. לפיכך מותר היה ליעקב לשאת את רחל לאחר שכבר נשא את לאה אחותה לאשה. אמנם ישנה גישה בחז"ל שגם קודם נתינת התורה הקפידו האבות לקיים את מצוות התורה[12], ולכן ניתנו הסברים שונים לנשיאת יעקב שתי אחיות. המפורסם שבהם הוא הסברו של הרמב"ן[13], שיסודו מופיע כבר בפירושו של הראב"ע[14], שקודם מתן התורה עיקר ההקפדה על קיום המצוות היה בארץ ישראל, ואילו יעקב נשא את שתי האחיות בחרן שבארם נהרים. ואכן זמן קצר לאחר ששב לארץ, מתה רחל, אשתו השנייה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב אלחנן סמט, ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערוותה עליה בחייה, באתר 'דעת'
- איך יעקב אבינו נשא שתי אחיות, באתר 'דין'
הערות שוליים
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק י"ח
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק כ"ט
- ^ משנה, מסכת כריתות, פרק א', משנה ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ג עמוד א', משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ד', הלכה י"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף צ"ז עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ח' עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ב', הלכה ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף צ"ה עמוד א'
- ^ רמב"ן על ויקרא פרק י"ח, פסוק י"ח, וספר החינוך מצווה ר"ו. וכעין זה כתב הדר זקנים על הפסוק שם, ועוד.
- ^ חזקוני על ויקרא פרק י"ח, פסוק י"ח. אמנם, על פי ההלכה, רק נישואי הראשונה אוסרים על משכב השנייה, אך שכיבת השנייה אינם אוסרים על שכיבת הראשונה שאותה נשא לאשה.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ד, הלכה ט"ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ח עמוד ב'
- ^ פירוש הרמב"ן על ויקרא פרק י"ח, פסוק כ"ה.
- ^ בפירושו על דברים פרק ל"א, פסוק ט"ז, ובפירושו על ויקרא פרק י"ח, פסוק י"ח.
| איסורי עריות | ||
|---|---|---|
| חייבי סקילה | עם אשת האב • עם האם • עם אשת הבן • משכב זכר • משכב בהמה • עם נערה מאורסת | |
| חייבי שריפה | עם אֵם אשתו או סבתהּ • עם בת אשתו או נכדתה • עם בתו או נכדתו • בת כהן שזינתה | |
| חייבי חנק | עם אשת איש | |
| חייבי כרת | אח עם אחות • עם שתי אחיות • עם נידה • עם אחות האב • עם אחות האם • עם אשת דוד • עם אשת אח | |
| חייבי מלקות | בא על אחותו • בא על אחות אביו ואחות אמו • בא על אחות אשתו • בא על אשת אחיו • בא על אשת אחי אביו • נידה • אלמנה לכהן גדול • גרושה וחלוצה לכהן הדיוט • ממזרת ונתינה שנישאו לישראל (ובת ישראל שנשא נתין או ממזר) | |
23809805איסור נישואים עם שתי אחיות