שיעור ברכה אחרונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיעור ברכה אחרונה
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף ל"ט עמוד א'
שולחן ערוך אורח חיים, סימן ר"י, אורח חיים, סימן תרי"ב

בשונה מברכה ראשונה, שאותה מברכים אף על אכילה או שתיה בכמות מועטה, כאשר מברכים ברכה אחרונה יש חילוקי דינים בין המאכלים השונים על שיעור (כמות) המאכל הנאכל עליו ניתן לברך, וכן על שיעור הזמן הנדרש בכדי לצרף אכילות זו לזו.

השיעור לברכה

במאכל מוצק

בדרך כלל שיעור המאכלים לברכה אחרונה הינו כזית בשיעור זמן של כדי אכילת פרס.

בנוזלים

נחלקו הפוסקים האם שיעור ברכה אחרונה לנוזלים הנו רביעית או כזית כמו במאכל מוצק.

ולעניין שיעור הזמן הנדרש לצירוף השתיה כתב השולחן ערוך:[1] ”שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה בכדי שתית רביעית מצטרפין לכשיעור ואם לאו אין מצטרפין. ויש אומרים ששיעור צירוף השתיות כדי אכילת פרס כמו צירוף אכילות:” (אורח חיים, סימן תרי"ב, סעיף י') המשנה ברורה סעיף קטן ל"א אומר שמשמע מהשולחן ערוך שפוסק כדעה ראשונה (משום שיש כלל בדברי השולחן ערוך שסתם ויש הלכה כסתם) שהזמן הוא בכדי שתית רביעית אבל הפרי חדש והגר"א פסקו כדעה שניה שהזמן הוא בכדי אכילת פרס. בסימן ר"י סעיף קטן א' אומר המשנה ברורה שלמרות שלהלכה (לשיטתו) שהשיעור הוא בכדי אכילת פרס, כששותה תה או קפה שהדרך לשתותם מעט מעט, יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים ולכן כותב שעדיף שישאיר רביעית וימתין שתתקרר וישתה אותה בכדי שתיית רביעית ויוכל לברך לכולי עלמא. אך באור לציון[2] כתב שגם אם ישתה אחרי שיתקרר לא יוכל לברך כיוון שהדרך לשתותו לאט ושותה שלא בדרכו, ולכן פסק שבשום אופן לא יברך על שתיה חמה ברכה אחרונה שספק ברכות להקל.

בשבעת המינים

אם המאכל היה משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל הברכה האחרונה עליהם היא ברכה מעין שלש. השיעור לברכה זו הנו אכילת כזית. ישנן דעות בראשונים כי אם אכלו פחות משיעור זה יש לברך ברכת בורא נפשות אך לא נפסק כן להלכה.[3]

ברכת בורא נפשות

ערך מורחב – ברכת בורא נפשות

להלכה, אין הבדל בין ברכת בורא נפשות לשאר ברכות אחרונות בשיעור באכילה הנצרכת לברכה, אך שיטת ר"י הזקן שבורא נפשות מברכים אף באכל שיעור מועט בלבד[4].

צירוף חצאי שיעור ממינים שונים

אם אכל חצי כזית ממאכל מסוים וחצי כזית ממאכל אחר, מצטרפים לחיוב ברכה. וכן אם שתה חצי רביעית ממשקה מסוים וחצי ממשקה אחר מצטרפים לברכה. מאכל אינו מצטרף למשקה לחייב ברכה.[5]

צירוף בין מיני ברכות

אם אכל חצי כזית ממין שמברכים עליו בורא נפשות וחצי כזית אחר ממין שמברכים אחריו מעין שלש, נחלקו הפוסקים: לדעת המגן אברהם, וכן פסק במשנה ברורה - יברך לאחריהם בורא נפשות, ודעת רבי עובדיה יוסף שלא יברך כלל, וירא שמים יקפיד שלא להיכנס לספק.

במשקים

אם שתה חצי רביעית ממין שברכתו בורא נפשות וחצי רביעית ממין שברכתו מעין שלש (יין[6]) כתב המשנה ברורה בשער הציון שאין אפשרות שיצטרף. בטעם הדבר כתב שמכיוון שישנו ספק מהו שיעור ברכה אחרונה ביין ממילא איננו יכול להצטרף. בביאור דבריו אלו התקשו האחרונים. שהרי, אם שתה חצי רביעית יין וחצי רביעית שכר, לכאורה יוכל לברך בורא נפשות ללא כל פקפוק. כי אם השיעור הוא כזית, בחצי רביעית השכר כבר יש יותר מכזית ויכול לברך. ואף אם השיעור הנו רביעית, למה שלא יצטרף היין לשכר כמו שיצטרף התמר לבורא נפשות.

כשאכל פחות מן השיעור

אם אכל פחות מן השיעור, אינו מברך (בשבעת המינים הוזכרו לעיל דעות שונות).

בריה

אם אכל בריה, נאמר בתלמוד ירושלמי[7] שמברך ברכה אחרונה אף אם אכל פחות משיעור כזית. הראשונים דנו האם התלמוד בבלי[8] חולק על דין זה (כיון שהפסיקה היא לפי הבבלי, ובמקרה של מחלוקת ההלכה כתלמוד בבלי).

מהי בריה

למרות שבאיסורים נאמר דין בריה דווקא בדבר שיש בו (או היתה בו) נשמה, כאן הובא דין זה אף בצומח כשאוכלו כבריאתו בשלימותו. מלבד מאכלים שנאכלים בשלימותם ממש, כגון ענבים, גם מאכל שעומד לעצמו מתוך דבר גדול יותר, כגון גרעין רימון בודד נחשב לשלם. רבי עובדיה יוסף מוסיף לדין זה גם פלח של פירות הדר ופיצוחים, כגון גרעין חמניה וכדומה. דין בריה קיים רק אם המאכל נאכל בשלימותו, אך אם הסיר ממנו חתיכה קטנה, או שחילקו לפני האכילה, אין למאכל דין בריה. במאכל שבו גרעין שנהוג לאוכלו, הגרעין נחשב לחלק מהפרי, ואם הסירו לפני האכילה - אינו נחשב לבריה. במאכל שבו גרעין שאין נהוג לאוכלו, נחלקו הראשונים: הרא"ש סובר שכאשר הפרי הובא לפני האוכל בשלימותו, וטרם האכילה הסיר את הגרעין - יש לו דין בריה, הרשב"א סובר שכדי לקבל דין בריה עליו לאוכלו בשלימותו, כולל הגרעין, ודעת רבינו יונה גירונדי שאף אם יאכלנו בשלימותו כולל הגרעין, לא יהיה לו דין בריה, כיון שאינו ראוי לאכילה.

להלכה

הרמב"ם לא מביא דין זה כלל, ומסיקים[9] מכך שפוסק שהאוכל פחות מכזית אינו מברך ברכה אחרונה אף אם אכל בריה.

גם בשולחן ערוך נפסק שלא לברך ברכה אחרונה אף אם באכילת בריה - כל עוד אין בה שיעור כזית - אך מומלץ להימנע מכך ולאכול כזית או לא בריה שלימה[10].

קישורים חיצוניים

הערות שולים

  1. ^ אף שהדין נאמר בהלכות יום הכיפורים, הוא נכון לכל מקום שבו נאמר שיעורי אכילה, ראו משנה ברורה, סימן ר"י, סעיף קטן א'
  2. ^ חלק ב פרק יד תשובה כז
  3. ^ הרא"ש בדעת ר"י.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ט עמוד א'
  5. ^ מגן אברהם שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"י ס"ק א בשם כנסת הגדולה
  6. ^ בשתיית שמן זית, באופן בו מברך בורא פרי העץ, נחלקו האחרונים מה מברך לאחריה, ונפסק במשנה ברורה שמברך מעין שלש
  7. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ו'
  8. ^ מסכת ברכות, דף ל"ט עמוד א'
  9. ^ ארבעה טורים אורח חיים סימן רי
  10. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"י

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0