רבי ברוך בר ליבוביץ
 | |
| לידה |
כסלו ה'תרכ"ד סלוצק |
|---|---|
| פטירה | ה' בכסלו ה'ת"ש (בגיל 76) |
| מקום קבורה | בית הקברות בוילנה |
| מקום פעילות | ליטא (כיום בלארוס) |
| השתייכות | חרדים ליטאים חוג בריסק |
| תחומי עיסוק | חינוך, גמרא |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי מאיר פיימר, רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז), רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), רבי חיים סולובייצ'יק |
| חיבוריו | ברכת שמואל |
רבי ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (כסלו תרכ"ד - ה' בכסלו ת"ש) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר ברכת שמואל.
תולדות חייו
נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, לרבי שמואל דוד[1] (מקורבו של רבי יוסף דב סולובייצ'יק בעל 'בית הלוי' שאף למד אתו בחברותא כמה שנים) ולאסתר לאה, בתו היחידה של רבי נחום פודליבטשר שהיה מעשירי סלוצק.
אביו חינכו לא להפסיק מלימוד התורה בשום מצב. בהיותו נער צעיר תקפהו כאבי ראש עזים במשך כמה שנים, והרופא חיווה דעתו שאסור לו לאמץ את מוחו בלימוד התורה, אך כשיצא הרופא נטל אביו את הגמרא ואמר לבנו: "ברוך בער, חייבים לחזור ללמוד, מספיק בזבזנו זמן היום...". בנערותו קרבו אותו רבני העיר, רבי מאיר פיימר ורבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז) ודברו עמו בלימוד. כשהיה בגיל 15 המליץ לו רבי מאיר פיימר עקב כשרונותיו המיוחדים ללמוד בישיבת וולוז'ין למרות גילו המוקדם[2].
בוולוז'ין התחבב על ראש הישיבה רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק והפך לתלמידו המובהק. בישיבה הוצמד לו הכינוי "חצי עילוי"[3].
נשא את פייגא, בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג מילא את מקומו ברבנות ופתח שם ישיבה.
בשנת תרס"ד התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, רבי ראובן גרוזובסקי, לוילנה. אביו, שעבר אתו ממקום למקום, נפטר כשהיו בוילנה בגיל שמונים בערך. בתרפ"ו עברה הישיבה לקמניץ.
על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים, רבי נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל, ששהו אז לידו: כשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא", וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.
דרכו הלימודית
במקום לעסוק בקושיות ותירוצים כמטרה בפני עצמה, עסק בעיקר בחינוך לדרך הלימוד הישרה והשתמש בקושיות והתירוצים כדוגמה לתלמידיו, איך יש להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי התורה אינה נקנית על פי כללי ההיגיון של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא לפרש את התורה על פי שכלו של האדם[4].
הקפיד מאוד על לימוד מפי רב. היה אומר כי אינו יכול להבין איך יכול אדם לחיות ללא רב, וראה את האושר הכי גדול לאדם שזכה לרב. הוא ראה ברב את המשכיות התורה מדור לדור מרב לרב עד משה רבנו[4].
משפחתו
- בנו רבי לייב שנפטר בחיי אביו, והשאיר בת רבקה, ובן ישעיה, שנספו בשואה.
- בנו רבי יעקב משה ליבוביץ, בתש"א עלה לארץ וכיהן כר"מ בישיבת קמניץ בירושלים.
- רבי חיים שלמה ליבוביץ, ראש ישיבות קמניץ ופוניבז', בן בנו רבי יעקב משה.
- חתנו רבי יחיאל יצחק טורעץ, רבה של שכונת בת גלים בחיפה.
- חתנו רבי ישראל בן שלום, ראש ישיבת פונוביז' לצעירים.
- חתנו רבי ראובן גרוזובסקי, ראש ישיבת תורה ודעת ובית מדרש עליון בארצות הברית.
- חתנו רבי דן אונגרישר, ראש ישיבת בית מדרש עליון בספרינג וואלי, ניו יורק.
- חתנו רבי משה ברנשטיין, ר"מ בישיבת כנסת בית יצחק ומייסד וראש ישיבת קמניץ בירושלים.
- חתנו רבי אשר ליכטשטיין, ממשיכו בראשות ישיבת קמניץ בירושלים.
- חתנו רבי יצחק שיינר, ממשיכו בראשות ישיבת קמניץ וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- אחיינו, רבי חיים שלום ליבוביץ - עורך ספרו "ברכת שמואל" ותלמידו המובהק (בן אחיו, רבי ישראל).
ספריו
ערך מורחב – ברכת שמואל
את חידושיו לא הספיק להוציא לאור בחייו (על אף שכבר הכינם לדפוס). לאחר פטירתו, הוציא לאור אחיינו, הרב חיים שלום ליבוביץ, את חידושיו. ספרים אלו נמנים עם הספרים הנלמדים בעיון בישיבות. בעוד שבעל פה היה רבי ברוך בער אומן בהסברה, הרי שסגנונו הכתוב קשה לפעמים להבנה. מתוך כך מקובל להשתמש ברשימות שונות שרשמו תלמידיו ושהתפרסמו מאוחר יותר.
- ברכת שמואל - פירוש על סוגיות שונות בש"ס ('ברכת' על שמו ברוך, ו'שמואל' על שם אביו).
לאחר כ-60 שנה הוציא נכדו הרב עוזיאל ליבוביץ, כרך נוסף מכתבי יד, שנערכו על ידו:
- כתבי ברכת שמואל, על מסכת שבת, ירושלים תשע"ח.
- אוסף מכתבים (כולל מכתבי תורה ואגרות), ליקווד תשע"ח.
.
ספרי שיעוריו שנכתבו על ידי תלמידים
- שעורי הרב ברוך בער ליבוביץ על הש"ס - על מסכת נדרים, גיטין, בבא בתרא, תשי"ב
- חידושי ושיעורי מרן רבי ברוך בער - על מסכתות כתובות, בבא קמא, בבא בתרא, תשמ"ח
- שעורי הרה"ג ר’ ברוך בער ליבוביץ - על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, נדרים, גיטין, בבא בתרא, תש"מ, תש"נ, תשנ"א
- שעורי הגרב"ד - על מסכתות יבמות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא מציעא, מתוך כתבי תלמידיו, מהדורת ידידיה הלוי פרנקל, תשנ"א
- עדות ליוסף - שיעורי רבי ברוך דב ליבוביץ על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, מרשימות תלמידו רבי יוסף ליס, תשס"ז
מתלמידיו
|
|
ניגוניו
רבי ברוך בר הלחין ניגונים רבים. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה עם ישיבתו במינסק. ברצונו לעודד את הבחורים, החל ללמדם משיריו, באישורו של רבו רבי חיים סולובייצ'יק, ששהה אף הוא במינסק. רבי חיים אף נהג לבקר את ניגוניו. ניגוניו השתמרו על ידי משפחתו, וכן על ידי הרב משה שמואל שפירא ששמע ממנו בעת חתונת בנו רבי יעקב משה, שנערכה בברנוביץ', שם למד הרב שפירא. בין ניגוניו: "קול דודי", "שים שלום" ו"צור ישראל-ועתה בנים"[5] [6]. ויש המייחסים לו אף את הלחן המפורסם על השיר "כד יתבין ישראל".
חלק מניגוניו יצאו בדיסק "ניגוני רבי ברוך בר ליבוביץ'", תשע"ד, על ידי ה"מגיד מישרים" הרב לוי יצחק שושן.
לקריאה נוספת
- הרב יצחק אדלשטין, רבי ברוך דוב לייבוביץ - חייו ופעולותיו, תל אביב תשי"ז.
- הרב ש"י זווין, אישים ושיטות
- הרב חיים שלמה רוזנטל, הרב הדומה למלאך, תשס"ה
קישורים חיצוניים
- 'ליבוביץ, ר' ברוך־דב־בער ב"ר שמואל־דוד', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 63 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1261).
- הלל זיידמן, ישיבת "כנסת בית יצחק" דקאמיניץ, באתר "דעת"
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "רבי ברוך בער לייבאוויץ זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 73, באתר HebrewBooks
- הרב יצחק אדלשטיין, לדמותו של רבי ברוך דוב לייבוביץ, ראש ישיבת קמניץ דליטא, בתוך: ספר יזכור לקהילות קמניץ דליטא זסטביה והקולוניות, עמודים 64–68
- רבי ברוך דוב לייבוביץ באתר אהלי צדיקים
הערות שוליים
- ^ בנו קרא לספריו 'ברכת שמואל' על שמו
- ^ רוזנטל, "הרב הדומה למלאך", פרק א'
- ^ בוולוז'ין של אותה תקופה היו נוהגים להצמיד לבחורים תארים "עילוי", "חצי עילוי" ו"רבע עילוי", ולפי זה היו נוהגים בהם מנהגי כבוד (רוזנטל, "הרב הדומה למלאך", פרק ב)
- ^ 4.0 4.1 רבי ראובן גרוזובסקי, בהקדמה ל"ברכת שמואל".
- ^ על ניגון זה העיר רבי חיים שהמילים "קומה קומה" נשמעים כחוצפה כלפי שמים ורבי ברוך בער הפסיק לשיר את הניגון. הרב שפירא שינה את המילים ל"ועתה בנים" מתוך קובץ לחג השבועות.
- ^ נחשף ניגון חדש, באתר כיכר השבת.
| תקופת חייו של רבי ברוך בר ליבוביץ על ציר הזמן |
|---|
|
שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת. |
