רבי יעקב משה ליבוביץ

תולדותיו

נולד בהלוסק, בלרוס, בנו של רבי ברוך בר ליבוביץ, שכיהן אז כרב העיירה. בשנת תרס"ד (1904) התמנה אביו לעמוד בראשות ישיבת כנסת בית יצחק והמשפחה עברה להתגורר בסלובודקה. כילד היה משתתף בשיעוריו של אביו בישיבה. כשגדל נסע ללמוד בישיבת ראדין אצל רבי נפתלי טרופ, ושם גם הוכר כתלמידו של רבי ברוך יוסף פייבלזון. כעבור זמן נסע לבריסק להשתתף בשיעורי רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. בסוף שנות ה-20 נסע לארץ ישראל ללמוד בישיבת חברון בעיר חברון. בפרעות תרפ"ט ניצל, ולאחר מכן שב לקמניץ, לשם עברה ישיבת כנסת בית יצחק. נישא לצייטא לאה, בת רבי משה בר מובשוביץ, רבה של לחוביץ.

בשנת תרצ"ח (1938) מינהו אביו כר"מ בישיבת כנסת בית יצחק. בשנת 1940 נמלט עם בני משפחתו לארץ ישראל באוניה שבה היו גם הרב שך, רבי דוד פוברסקי ורבנים נוספים. יחד עם גיסו רבי משה ברנשטיין הקים את ישיבת קמניץ בירושלים. היה מקורב לרבי יצחק זאב סולובייצ'יק והשתתף בשיעוריו בירושלים.

בניו הם רבי חיים שלמה ליבוביץ, מראשי ישיבת פוניבז' וקמניץ; רבי זלמן נטע ליבוביץ, מחבר ספר ברכת יעקב; ורבי ברוך ליבוביץ.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.