רעי איוב
שלושת רעי איוב – אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי – הם אישים מהתנ"ך המוזכרות בספר איוב.
הרעים מגיעים אל איוב במטרה לנחם אותו, לאחר ששמעו על הרעות אשר נפלו בחלקו, ומנסים להציע להן הסבר. דיונם של הרעים עם איוב מהווה חלק עיקרי בספר. איוב מתלונן על מר גורלו, מקלל את היום בו נולד ומייחל למותו, ואילו הרעים מייצגים את העמדה הרווחת במקרא, לפיה עונשיו של איוב באו עליו בעקבות מעשים שעשה או שעשו בני משפחתו. בעוד איוב מגיע למסקנה המצערת אותו כי העולם פועל על-דרך "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", רעי איוב גורסים כי "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו". בנוסף, עמדותיהם מבטאות גישה על פיה אלוקים שופט את האדם בצדק, והאדם אינו יכול להבין את דרכי הצדק האלוקיות. אליפז התימני מביא את דעת הנבואה, בלדד השוחי את דעת המסורת ואילו צופר הנעמתי את הדעה הפילוסופית. בנוסף לרעי איוב ישנה דמות נוספת שמנסה לנחם את איוב והוא אליהוא בן ברכאל הבוזי, שהוא הצעיר מכולם ומביא את דבריו לאיוב לאחר שהתאכזב מדברי רעיו.
בחז"ל[1] נמנו רעי איוב ברשימה של נביאים שבאו מקרב אומות העולם[2] להוכיח את הגוים. אליהוא הוא היחיד מבין הדוברים שהיה ככל הנראה יהודי[3].
אליפז התימני
באגדת בראשית[4] מובא כי הוא אליפז בנו של עשיו. רש"י בפירושו לספר איוב[5] מוסיף: ”ועל ידי שנתגדל בחיקו של יצחק[6] זכה שתשרה עליו שכינה[7]. התימני - מארץ תימן מארצו של עשיו”. גם בפסיקתא זוטרתא (פרשת בשלח סימן ח) מובא על אליפז בן עשיו "שנתגדל עם איוב וחבריו". לדעת רבי עובדיה מברטנורה[דרוש מקור] היה אליפז ממשפחת תימן בן אליפז בן עשיו.
טענות אליפז בוויכוח בין איוב לרעיו
לאחר שבעת הימים בהם יושבים הרעים אצל איוב מבלי לדבר, פתח איוב את פיו וקילל את היום בו נולד. כנגדו השיב אליפז שייסורין לא באים על אדם לחינם ועליו לחזור בתשובה. איוב טען כנגד אליפז שהוא טועה, איוב טוען שהוא צדיק והוא נענש על לא-עוול בכפו.
גם בסבב הוויכוחים השני דיבר אליפז ראשון וניסה להוכיח לאיוב שיש בעולם צדק ומערכת של שכר ועונש, הפעם על ידי הוכחת טענת "רשע וטוב לו" והסבר מציאות זו לא קיימת, כל הרשעים סובלים וזו ראיה לכך שהקב"ה משיב לכל אדם כגמולו. טענה זו היא רמז לכך שיש באיוב עוון מסוים ובגללו הוא נענש. איוב לא קיבל את טענת אליפז, וטען שיש רשעים רבים שטוב להם.
בסבב השלישי האשים אליפז את איוב בחטאים רבים: "רָעָתְךָ רַבָּה, וְאֵין קֵץ לַעֲוֹנֹתֶיךָ: כִּי תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם, וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט; לֹא מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה, וּמֵרָעֵב תִּמְנַע לָחֶם; וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ, וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּהּ; אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם, וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּא". גם כאן הכחיש איוב את טענותיו של אליפז.
על שמו של אליפז נקרא הקיבוץ אליפז.
בלדד השוחי
בלדד היה השני משלושת רעיו של איוב. על פי חכמים היה בלדד מצאצאי שוח, אחד מבני קטורה אשת אברהם.
טענות בלדד בוויכוח בין איוב לרעיו
בסבב הראשון טען בלדד שאלוקים לא מעניש צדיקים ואם איוב נענש אבל ימשיך לדבוק בדרכי ה' בסופו של דבר ייטיב לו מאוד. איוב ענה שזה לא נכון, וה' לא מיטיב או מרע לפי מעשים, אלא מכלה תם ורשע.
בסבב השני האריך בלדד בתיאור סבלם של הרשעים שגם אם באופן זמני מצליחים בטווח הארוך הם יפלו ויענשו. איוב לא ענה לו ישירות אלא תיאר את יסוריו ומהם הביא ראיה לחוסר הצדק.
בסבב השלישי טען בלדד שאדם לא יכול להבין את מעשי ה' כי לאדם אין הבנה בשיקוליו ובמעשיו. איוב ענה לו שהוא יודע את גדולת ה' ודברי בלדד לא הועילו לו כלל ואחר האריך בתיאור גדולת הקב"ה ובתאור כאביו וייסוריו.
היישוב צוקים נקרא על ידי ועדת השמות בשם בלדד, אך בשל התנגדות תושבי המקום, שונה שם היישוב.
הכתב בלדד השוחי קרוי על שם בלדד השוחי.
צופר הנעמתי
טענות צופר בוויכוח בין איוב לרעיו
צופר היה השלישי בחשיבותו מבין הרעים, ולכן דיבר אחרון בשני סבבים, בשלישי לא השתתף.
בסבב הראשון אמר צופר שתפקידנו הוא לקיים מצוות אבל אנחנו לא יכולים להבין באמת את דרכי ה' וחשבונותיו. איוב ענה לו שהוא חכם בדיוק כמו רעיו, ויודע את דבריהם אך כעת הוא נוכח שהמציאות לא הגיונית ושאין שכר ועונש.
בסבב השני בו נידונה שאלת "רשע וטוב לו" תיאר צופר את ייסוריהם הרבים של הרשעים, ואיוב השיב לו שדבריו הם הבל והאריך מנגד בתיאור הצלחתם ושמחתם של הרשעים.
בסבב השלישי לא דיבר צופר
על שמו נקרא המושב צופר שבערבה.
סיום הספר
לאחר סבבי ההתנצחות בין איוב לרעיו התערב בוויכוח אליהוא בן ברכאל הבוזי, שהוא אברהם אבינו לדעת רש"י[8], וכעס על איוב שחשב שהוא יותר צודק מאלוקים וכעס על רעיו שהרשיעו אותו כי הם לא מצאו תשובות לטענותיו.
בהמשך דיבר הקב"ה אל איוב ואמר לו שאין לאדם יכולת להבין את הדרך בה מנהיג ה' את עולמו מה שגרם לאיוב לחזור בתשובה.
לאחר מכן התגלה הקב"ה לאליפז ואמר לו שהוא כועס עליו ועל רעיו "כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב", וציווה עליו לבוא עם חבריו אל איוב, להקריב שבעה פרים ושבעה אילים ולבקש מאיוב שיתפלל עליהם שה' יסלח להם או שתבוא עליהם רעה. לאחר שהסכים איוב להתפלל על רעיו, העשיר אותו ה' כפליים מעשרו הראשון, ואף נולדו לו ילדים כמספר הילדים הראשונים שהיו לו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "אליפז", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד ב'
- ^ ראו עוד תנא דבי אליהו (זוטא, פרק יא): ”בכל דור ודור היו באים עדים ומעידין אותן [-אומות העולם], ואלו הן אליפז התימני...”.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד ב', וראו שם בתוספות דיבור המתחיל אליהוא
- ^ בובר, פרק נו.
- ^ איוב, ד', א'.
- ^ דברים רבה (ב, כ).
- ^ ראה בראשית רבתי פרשת וישלח (לו, ד): ”את אליפז. נביא היה. בתחילה היה רשע ולבסוף היה צדיק וזכה לרוח הקודש”.
- ^ ספר איוב, פרק ל"ב, פסוק ב'
23188916רעי איוב