נורווגית
| מדינות | נורווגיה |
|---|---|
| אזורים | צפון אירופה |
| דוברים | 4,600,000 |
| שפת אם | 4,600,000 |
| כתב | אלפבית לטיני עם התאמות לנורווגית |
| משפחה |
הודו-אירופית |
| לאום |
 נורווגיה |
| מוסד | מועצת השפה הנורווגית |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
נורווגית (בנורווגית: norsk) היא שפה סקנדינבית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בפי כ-4.6 מיליון איש, רובם ככולם בנורווגיה, שם היא משמשת כשפה הרשמית.
השפה דומה מאד לשוודית ולדנית בהגייה, בדקדוק ובאוצר המלים. הדקדוק הנורווגי, בדומה לשוודי ולדני, פשוט מאוד, ומספר הטיות הפועל מצומצם ביותר וקטן אף ממספר ההטיות באנגלית.
לנורווגית מספר ניבים מקומיים. ארבעת הניבים העיקריים בנורווגיה הם ניב מזרח נורווגיה (Østnorsk), ניב מערב נורווגיה (Vestnorsk), ניב צפון נורווגיה (Nordnorsk), וניב טרונדשק (Trøndersk). ניב מזרח נורווגיה, אשר דומיננטי במיוחד בבירת המדינה אוסלו, הוא הניב הנפוץ ביותר בטלוויזיה ובעיתונות הנורווגית.
השפה נכתבת באלפבית הלטיני, בתוספת מספר אותיות מיוחדות הזהות לאלו שבדנית. בין המאה ה-16 למאה ה-19 הייתה דנית השפה הכתובה הרשמית בנורווגיה. לנורווגית שתי צורות כתיב רשמיות: בוּקמוֹל (bokmål, "שפת הספר"), ונינורסְק (nynorsk, נורווגית חדשה).
היסטוריה
השפות הסקנדינביות התפתחו מהשפה הנורדית העתיקה של הויקינגים אשר עד המאה ה-11 הייתה דומה מאד בכל מרחבי סקנדינביה ובעקבות הוויקינגים גם הגיעה מעבר לגבולות סקנדינביה. השפה הנורדית נכתבה במקורה באלפבית הרוני. עם בוא הנצרות לנורווגיה ב-1030 נחשפו תושבי סקנדינביה לאלפבית הלטיני ולאחר כמאה שנים החלו להופיע כתבים נורדיים שהשתמשו באלפבית הלטיני. בסביבות המאה ה-11, החלה השפה הנורדית להבדל לשפה מזרחית באזורי דנמרק ושוודיה ומערבית בנורווגיה ואיסלנד. בתחילת המאה ה-14 החלו תושבי נורווגיה ואיסלנד לדבר בשפות שנבדלו במידה רבה זו מזו ושפות אלו מכונות בימינו נורווגית עתיקה ואיסלנדית עתיקה. בין השנים 1350–1525 עברה הנורווגית העתיקה שינויים שכללו הפשטה מורפולוגית, קביעת כללים תחביריים יותר נוקשים וקליטה של אוצר מילים מהגרמנית הנמוכה. שינויים דומים עברו על הדנית והשוודית, אולם לא על האיסלנדית.
החל מ-1397 ועד 1814 הייתה נורווגיה חלק מאיחוד חלקי ואחר כך מלא עם דנמרק. בעקבות זאת, שימשה הדנית כשפה הכתובה של נורווגיה וכשפה של האליטה למעמדים רשמיים. אצל האליטה הנורווגית נוצר דיאלקט נורווגי-דני אשר שימש להם כשפת אם. השפעת הדנית על הנורווגית ניכרת עד היום בניב של אוסלו וסביבתה.
עם השתחררותה מהשליטה הדנית, נכנסה נורווגיה לאיחוד כפוי עם שוודיה. הדגשת השוני בין השוודית לנורווגית הייתה אחת הדרכים בהן השתמשו הנורווגים לבטא את עצמאותם. בעקבות כך התפתחו הבוקמול והנינורסק.
הגייתה וכתיבתה של השפה הנורווגית
תנועות
|
עיצורים
|
נורווגית ספרותית וחדשה
כיום לנורווגית שתי צורות כתיב רשמיות: בוּקמוֹל (bokmål, "שפת הספר"), ונינורשק (nynorsk, נורווגית חדשה), ועוד כמה לא רשמיות, בהן ריקְסמוֹל (נורווגית מדינתית) והוגְנורסק.
הנינורשק, הדומה במידת מה לאיסלנדית, הומצא באמצע המאה ה-19 במטרה שהכתיב הנורווגי ישקף את ניב הדיבור הנורווגי המקומי, בניגוד לבוקמול אשר נוצר ישירות מהכתיב הדני ושיקף את ההגייה הדנית.
חלק מהניבים המדוברים של נורווגית דומים יותר לבוקמול, אחרות דומות יותר לנינורשק ועוד אחרות דומות לשתיהן (או מרוחקות משתיהן) בערך באותה מידה. באופן כללי, באזורים בהם מדברים בניב הקרוב לבוקמול כותבים בבוקמול, אולם באזורים רבים כותבים בבוקמול למרות שמדברים בניב הקרוב יותר לנונורסק.
באזורים בהם הניב קרוב לשתי צורות הכתיבה בערך באותה מידה, הבחירה באיזה ניב להשתמש בבתי הספר נתונה בידי השלטון המקומי, בידי ההורים או בידי התלמידים עצמם בבתי ספר תיכוניים ועל יסודיים. בוקמול נפוצה בעיקר בערים ואילו נינורסק - באזורים הכפריים, במיוחד לאורך חופה של נורווגיה, כך שכ 85-90% מאוכלוסיית נורווגיה משתמשת בבוקמול בכתיבה היום-יומית.
קיומן של שתי צורות כתיב גורם לא אחת לבלבול, ורפורמות כתיב רבות במאה ה-20 תרמו אף הן לחוסר האחידות. למילים רבות בנורווגית לא קיימת צורת איות חד-משמעית, אפילו במסגרת צורות הכתיב הנפרדות עצמן.
לאופן הכתיבה של נורווגית יש גם ממד פוליטי, על פני ספקטרום הנע בין שמרני לרדיקלי. הבוקמול נחשב לשמרני מתון והנינורסק נחשב לרדיקלי מתון, בגלל הרפורמות שנעשו במטרה לקרב את צורות הכתיבה הללו אחת לשנייה. הריקסמול יותר שמרני מהבוקמול והתפצל מהבוקמול מתוך התנגדות לרפורמות. ההוגנורסק נמצא בין הבוקמול לנינורסק נוטה במידת מה לרדיקליות.
ממשלת נורווגיה נדרשת על פי חוק לתמוך בשתי צורות הכתיבה הרשמיות, ובאופן כללי התלמידים בנורווגיה לומדים, גם אם באופן שטחי, את שתי הצורות.
פונולוגיה
עיצורים
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | כפוף | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שִנִּי | שפתי־ שִנִּי |
דו־ שפתי | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | ɳ | n | m | ||||||
| סותם | k ɡ | ʈ ɖ | t d | p b | ||||||
| חוכך | h | [χ ʁ] | ç | ʂ | ʃ | s | f | |||
| מקורב | j | ʋ | ||||||||
| מקורב צדי | ɭ | [l [ɫ | ||||||||
| מקיש | [ɽ] | ɾ | ||||||||
| רוטט | [r] | |||||||||
תנועות
| אחורית | כמעט-אחורית | מרכזית | כמעט-קדמית | קדמית | |
|---|---|---|---|---|---|
| סגורה | uː · | ʉ̟ː · | iː · yː | ||
| כמעט-סגורה | ʊ · | ʏ · | ɪ̟ · ʏ̟ | ||
| חצי-סגורה | ø̽ · | · eː | |||
| אמצעית | o̞ː · | ə | · ɛ̝ | ||
| חצי-פתוחה | œ̱ · | ||||
| כמעט-פתוחה | ɐ̱̹ · | (ː)æ | |||
| פתוחה | · (ː)ɑ̈ |
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
הערות שוליים
- ^ מכיל גם אלופונים דקדוקיים וחופשיים