טרונדהיים

טרונדהיים
Trondheim

מראה העיר מגג קתדרלת נידארוס
מדינה
מחוז	טרנדלג
ראש העיר	ריטה אוטרוויק
תאריך ייסוד	שנת 997
שטח	587 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	166,304 (2003)
קואורדינטות	63°25′47″N 10°23′36″E
אזור זמן	UTC +1
kommune.no
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת נורווגיה מוגדלת)   אוסלו ברגן טרומסה קריסטיאנסנד נרוויק שוודיה פינלנד אסטוניה רוסיה טרונדהיים (למפת נורווגיה רגילה)   אוסלו ברגן טרומסה קריסטיאנסנד נרוויק שוודיה פינלנד אסטוניה רוס. טרונדהיים טרונדהיים וסביבתה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

טרונדהיים (בנורווגית: Trondheim) (או: טרונהם) היא עיר במרכז נורווגיה, השלישית בגודלה במדינה. העיר, השוכנת על גדות נהר נידלבה ופיורד טרונדהיים, שוכנת במחוז טרנדלג (והייתה בירתו של המחוז הישן סר טרנדלג עד 2018) ומהווה מרכז אזורי של מסחר, תעשייה, חינוך, תחבורה ודת. בשנת 2006 חיו בעיר 157,000 תושבים.

בטרונדהיים קהילה יהודית קטנה, ולה בית כנסת אחד, שהוא בית הכנסת הצפוני ביותר בעולם. חיי התרבות של העיר שוקקים, ונערכים בה מספר פסטיבלים, הזוכים להד רב. בעיר מצויים האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה (NTNU) ועוד 11 בתי ספר גבוהים, ובסך הכול לומדים בה כ-20,000 סטודנטים.

העיר הוקמה בשנת 997 על ידי המלך הוויקינגי אולף הראשון, שבחר במקום זה הודות למזג האוויר הממוזג. מתקופות קדומות, ועוד לפני הקמתה, היא שימשה כמקום הכתרתם של מלכי נורווגיה, ועד היום נערך בה הטקס הסמלי של הכתרת המלכים החדשים.

גאוגרפיה ואקלים

טרונדהיים שוכנת בקצה חצי אי קטן במפגש של נהר הנידלבה ופיורד טרונדהיים (Trondheimsfjorden), על קו הרוחב 63.44°. העיר מוקפת באזור של גבעות מיוערות, שהנקודה הגבוהה ביותר בו היא גבעת סטורהיה (Storheia), המתנשאת לגובה 565 מ' מעל פני הים. קרבתה (כ-500 קילומטר) לחוג הארקטי (קו הרוחב 66.5° צפון) מביאה לדמדומים מאוחרים בקיץ, כמעט עד כדי שמש חצות. במועד היפוך הקיץ, היום הארוך ביותר בשנה, זורחת השמש בסביבות השעה 3:00 ושוקעת בסביבות 23:40. בין 20 במאי ל-20 ביולי שוקעת השמש אך מעט תחת האופק, ועל כן ניתן גם בלילה להבחין באור דמדומים תמידי. לעומת זאת במועד היפוך החורף, היום הקצר ביותר בשנה, השמש זורחת רק לקראת השעה 10:00 ושוקעת כבר לקראת 14:30.

האקלים בטרונדהיים הוא אקלים ימי באופן ניכר, אך הוא מוגן יחסית מפני מזגי אוויר סוערים. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בעיר היא 35 מעלות צלזיוס, ב-22 ביולי 1901, והנמוכה ביותר היא 26.1- צלזיוס, בפברואר 1890. על אף קרבתה לחוג הקוטב הצפוני, שורר בעיר אקלים חמים ונוח יותר מכפי שאופייני לקו הרוחב שלה, הודות לזרם הגולף.

היסטוריה

כתרו של כריסטיאן הרביעי מלך דנמרק-נורווגיה.

עוד לפני שהוקם היישוב בטרונדהיים, הייתה הנקודה שבה נמצאת העיר מקום הכתרתם של מלכי נורווגיה. מסורת זו החלה בשנת 872, עת הוכתר האראלד הראשון ("בהיר-השיער") למלך נורווגיה לאחר שאיחד את הממלכה, ועד היום מתקיים בטרונדהיים הטקס הסמלי של הכתרת מלכי נורווגיה. על פי המסורת, אף נקברו כל המלכים הנורווגים בעיר, גם אם נפטרו מחוצה לה. מלך נורווגיה הנוכחי הוא האראלד החמישי, אשר הוכתר בעיר בשנת 1991.

בשנת 997 הקים אולף הראשון ("אולף טריגבאסון") את היישוב בעיר, כפר קטן בשם קאופונגן. הנקודה הייתה אידיאלית מבחינת מזג האוויר הנוח ואופי השטח המתון יחסית, וכך הפכה במהרה למרכז מסחרי, וכמו כן לעיר מבוצרת. עם הזמן קיבלה העיר את השם "נידארוס" (Nidaros), לצד גדילתה והתפתחותה.

בשנת 1030 נקבר בעיר אולף השני הרלדסון "אולף ה"קדוש"", אשר השליט את הנצרות במדינה. על הקבר הוקמה קתדרלת נידארוס, ובמשך שנים רבות הוא הווה אתר עלייה לרגל בקרב נוצרים מצפון אירופה.

בשנת 1152 הפכה העיר למקום מושבו של הארכיבישוף הקתולי הראשי בנורווגיה, אשר קבע את מושבו בארמון שמהווה עד היום מקום תיירות בולט. מעמד זה הגיע לקצו בשנת 1577 עם הימלטותו של הארכיבישוף האחרון מהעיר, אולף אנגלברקטסון, בעקבות התפשטות בשורת הנצרות הפרוטסטנטית.

תחת שלטונו של האראלד השלישי (בין השנים 1047-1066) הסתיים איחודה של נורווגיה, וטרונדהיים זכתה בתואר עיר הבירה; עד היום מתגאים תושביה בהיותה "עיר הבירה הראשונה של נורווגיה". בתואר עיר הבירה החזיקה טרונדהיים עד שנת 1070, עת הוקמה העיר ברגן שירשה אותה. מאז שנת 1204 מוכתרים מלכי נורווגיה סמוך למקום קבורתו של אולף ה"קדוש", ולא על שפת הנידלבה.

במהלך ההיסטוריה פקדו את טרונדהיים שריפות רציניות רבות, היות שהייתה בנויה ברובה מבנייני עץ. שריפות חמורות במיוחד התחוללו בעיר בשנים 1598, 1651, 1681, 1708, 1717 (שתי שריפות באותה שנה), 1742, 1788, 1841 ו-1842. השריפה שהתחוללה בשנת 1681 השמידה כ-90% מבנייני העיר, ובעקבותיה בוצע שחזור כמעט מלא של העיר בסגנון הבארוק בפיקוחו של יוהאן קספר פון סיסיניון (Johan Caspar von Cicignon) שהובא מלוקסמבורג. במסגרת השחזור נבנו בעיר שדרות רחבות, על מנת למנוע פריצת שריפה נוספת. כיום ניתן לראות בעיר את הניגוד בין מספר הסמטאות הצרות שישנן בה, שאפיינו אותה לפני השריפה, לבין אותן שדרות רחבות ו"מודרניות".

לאחר חוזה רוסקילדה, שנחתם ב-26 בפברואר 1658 בין שוודיה לדנמרק, הפכה טרונדהיים לטריטוריה שוודית. ההסכם לא נותר בעינו זמן רב, ולאחר עשרה חודשים היא נכבשה מחדש על ידי דנמרק. העימות יושב באופן סופי בהסכם השלום של קופנהגן ב- 27 במאי 1660.

במהלך המאה ה-18 עברה העיר התפתחות כלכלית מואצת. לכך היו אחראים סוחרים עשירים, רבים מהם מהגרים מדנמרק, הולנד וגרמניה, אשר הגיעו בעקבות קריאתו של המלך כריסטיאן הרביעי; המלך הצהיר כי סוחרים שיבואו להתיישב בטרונדהיים יזכו לפריבילגיות מיוחדות. את הסחורה ייבאו הסוחרים לרוב בעזרת ספינותיהם הפרטיות, והרציפים הייחודיים שהקימו על חוף נהר הנידלבה מהווים עד היום פרט בולט בעיר. הסוחרים העשירים הקימו אף אחוזות עץ גדולות בדגם של טירות וארמונות, סגנון אשר יובא מבחוץ על ידי אנשי צבא וקבלנים. שתי האחוזות שעודן קיימות כיום (חלק מן הטירות נהרסו וחלקן הועברו למקומות אחרים), סבאנפוטקט (Svaneapoteket) והורנמן (Hornemann), מהוות אף הן פרט בולט בעיר.

במאה ה-19 עברה העיר תהליך תיעוש, אשר הוביל לגדילה נוספת. הוקמו בה מספר חנויות עבודה ומפעלים, והיא אף חוברה לדרום באמצעות מסילת רכבת. בסוף המאה ידעה טרונדהיים אף התפתחות אקדמאית, והפכה למרכז חינוכי.

נמל טרונדהיים על שפת הנידלבה

בשנים 1940–1945 הייתה העיר תחת שלטון נאצי, יחד עם שאר נורווגיה. הנאצים הקימו בעיר בסיס ימי לצוללות בשם דורה 1, ואף תיכננו לבנות עיר חדשה בעלת כ-250,000 תושבים, בשם "נוי דרונטהיים" (בגרמנית: "טרונדהיים החדשה") אשר תשכון במרחק כ-15 ק"מ דרומית מזרחית לטרונדהיים. העיר החדשה, אשר תוכננה להיות בירתה החדשה של סקנדינביה הכבושה בידי גרמניה, תוכננה להיות הבסיס הראשי של חיל הים העתידי של האזור. לעניין הייחודי הזה בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה נותר שריד בודד מהתוכנית העצומה: מוטות פלדה חלודים אחדים התקועים בתוך הים, סמוך לכביש הראשי.

ב-1 בינואר 1964 אוחדו לתוך טרונדהיים הרשויות הכפריות בינסט (Byneset), ליינסטראנד (Leinstrand), סטרינדה (Strinda) וטילר (Tiller).

שם העיר

בתי אחסון ישנים על גדות הנידלבה

במהלך ההיסטוריה שונה שמה של העיר פעמים רבות. העיר הוקמה בשנת 997 בשם "קאופאנגן" (Kaupangen), אשר פירושו "מקום שוק". במהרה שונה השם ל"נידארוס" (Nidaros; נורדית עתיקה: Niðaróss), שפירושו "שפת הנהר ניד (לבה)", ונקראה כך עד תקופת ימי הביניים המאוחרים, אז שונה שמה ל"טרונדהיים" (Trondheim; נורדית עתיקה: Þróndheimr). בתקופת דנמרק-נורווגיה (1536- 1814) נכתב שם העיר "Trondhjem". פירוש המילים "heim" "hejm" ו "heimr" הוא "בית", ו"Trønder" הוא שם של שבט, ומכאן - פירוש השם "טרונדהיים" הוא "בית הטרונדרים".

בין התאריכים 1 בינואר 1930–6 במרץ 1931 היה שם העיר "נידארוס", בעקבות החלטה שעניינה היה לקשר את העיר לעברה המפואר, על אף שתוצאות משאל העם בנושא הראו יתרון גבוה למעדיפי השם "טרונדהיים": 17,163 לעומת 1,508. לאחר מהומות שהתחוללו בעקבות החלפת השם, הוחזר שם העיר ל"טרונדהיים".

בין השנים 1940–1945, תקופת הכיבוש הנאצי, נקראה העיר "Drontheim", כשמה הגרמני של העיר. כיום, הוגים רוב תושבי טורנדהיים את שמה של עירם "טרוֹניָאם" (Tronnyam), על פי הטרנדרסק (Trøndersk), הניב המקומי שלהם..

אתרים בעלי עניין

קתדרלת נידארוס

ארמון הארכיבישוף

ארמון הארכיבישוף הוא מן המבנים העתיקים הבולטים בטרונדהיים. הארמון הוקם במחצית השנייה של המאה ה-12, עת הפכה העיר למושבו של הארכיבישוף הכללי של נורווגיה, שקבע את משכנו בעיר. ארמון הארכיבישוף בטרונדהיים הוא אחד הארמונות השמורים ביותר מסוגו בכל אירופה. לאחר הרפורמציה בשנת 1537 הפך הארמון למקום מושבם של שליטי דנמרק, ובסביבות שנת 1700 הוא עבר לשימוש צבאי. כיום משמש הארמון לפעילויות רשמיות ולתיירות.

בקלנדט (Bakklandet)

הבקלנדט היא שורה של בתי עץ ישנים צבעוניים על שפת הנידלבה, אשר שימשו במקורם כמקום מגוריהם של בני מעמד הפועלים. כיום מהווה הבקלנדט מרכז של חנויות ובתי קפה, וביקור בבתי העץ הישנים.

חומת העיר

על יד המצר בין נהר הנידלבה ופיורד טרונדהיים, בפארק שנקרא סקאנסן, נמצאים שרידים של ביצורי העיר המערביים העתיקים. פארק סקאנסן השוכן סביבם כיום הוא אתר נופש פופולרי, המציע תצפית אל הפיורד.

מבצר קריסטיאנסטן

מבצר קריסטיאנסטן (Kristiansten) הוא מבצר עתיק העומד במרכזה של טרונדהיים, ומציע תצפית מרהיבה על העיר וסביבתה. המבצר הוקם בשנת 1681 לאחר שריפה שהתחוללה בעיר. בעברו שימש המבצר מוקד להדיפת הפלישה השוודית ב-1781, ובו הוצאו להורג חברי המחתרת הנורווגית בימי הכיבוש הנאצי (1940-1945). כיום מהווה המבצר אתר תיירות מסודר.

מונקהולמן

מונקהולמן (Munkholmen)

מונקהולמן הוא אי לנגד נמלה של טרונדהיים. המבנה באי הוקם ב-1681, לאחר אותה השריפה שבעקבותיה נבנה מבצר קריסטיאנסטן, ושימש כבית סוהר ומקום הוצאה להורג. כיום מהווה האי אתר בילוי וביקור.

מגדל טיהולט

זוקרהוסט (Sukkerhuset)

זוקרהוסט הוא מפעל אשר הוקם בעיר ב-1754, המפעל הישן ביותר בנורווגיה, אשר בזמנו היה הבניין הגדול ביותר בעיר. כיום משמש הבניין את אוניברסיטת NTNU ואת המכללה להנדסה.

מגדל טיהולט

מגדל טיהולט (Tyholt) הוא המגדל הגבוה ביותר בטרונדהיים, ומתנשא לגובה של 120 מטר מעל פני הקרקע. המגדל משמש לרדיו וטלוויזיה, ומהווה גם גורם משיכה לתיירים, היות שהוא מציע תצפית על כל טרונדהיים וסביבותיה.

מוזיאונים

מוזיאון רינגבה

בין המוזיאונים החשובים שבעיר:

• טרונדהיים קונסטמוזאום (Trondhjems Kunstmuseum) - מוזיאון לאמנות.
• סווירסבורג טרנדלג פולקמוזאום (Sverresborg Trøndelag Folkemuseum) - מוזיאון לתרבות היסטורית, השוכן בטירת סוורסבורג.
• טלמוסט (Telemuseet) - מוזיאון לטכנולוגיית תקשורת .
• ויטנסקאפסמוסט (Vitenskapsmuseet) - מוזיאון לטבע וטכנולוגיה.
• ויטנסנטרט (Vitensenteret) - מרכז המדעים של טרונדהיים.
• מוזיאון רינגבה (Ringve) - מוזיאון רינגבה הלאומי למוזיקה וכלי נגינה.
• נורסק רטסמוזאום (Norsk Rettsmuseum) - המוזיאון הלאומי לצדק.
• ספורוויסמוּסט (Sporveismuseet) - מוזיאון מסילת רכבת.
• יודיסקה מוזאום (Det jødiske museum) - המוזיאון היהודי.

יהודים

הקהילה היהודית של טרונדהיים היא אחת הקהילות הצפוניות ביותר בעולם. לקהילה בית כנסת אחד ואף מוזיאון יהודי. מנהיגת הקהילה היא ריטה אברהמסן.

הנריק ורגלנד

היהודים הראשונים הגיעו לטרונדהיים בשנת 1880. בשנת 1899 הוקם בית הכנסת הראשון של הקהילה, אשר שימש במשך 26 שנים, עד שהוקם בית הכנסת החדש. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1900 נספרו 119 יהודים, רובם התפרנסו ממסחר. בשנת 1925, לאחר שנספרו 326 חברים בקהילה, החליטו בני הקהילה להקים בית כנסת גדול יותר, וזה נחנך באותה שנה.

בשנת 1940 פלשה גרמניה הנאצית לנורווגיה, ושנה לאחר מכן החרימו הנאצים את בית הכנסת, השחיתו אותו קשות ואף הפכו אותו לאורוות סוסים. יהודים רבים נמלטו לשוודיה, ובשנת 1942 נאסרו והוגלו כל 135 יהודי העיר הנותרים לאושוויץ. רק 5 מהם שרדו לבסוף.

ארמון הארכיבישוף

בשנת 1945, לאחר סיום המלחמה, שבו מספר יהודים לטרונדהיים, ובמפקד שנערך באותה שנה נספרו 123 חברים בקהילה. לאחר שנתיים שוחזר בית הכנסת, ובשנת 1997 הוקם המוזיאון היהודי.

חלוקה מנהלית

באחד בינואר 2005 אורגנה העיר מחדש לארבעה רבעים מתוך חמישה (רובע ביאזן (Byåsen) הוכנס אל תוך מידטביין), עם משרדי שירותים חברתיים נפרדים לכל אחד מהם. סטטיסטיקות אוכלוסין ברובעי העיר נכון ל-1 בינואר 2005:

• מידטביין - Midtbyen) 42,467)
• אסטביין - 30,171 (Østbyen)
• לרקנדל - 44,273 (Lerkendal)
• היימדל - 30,099 (Heimdal)

תיירות

טרונדהיים, ברקע מבצר קריסטיאנסטן

טרונדהיים מציעה אטרקציות תיירותיות שונות ומגוונות. אחת הבולטות בהן היא מבניה העתיקים, הפתוחים בזמנים שונים במשך השנה. בקיץ פתוחים ענפי החופים: דיג, שחייה, שיט וכדומה וכמו כן סיורים בגבעות הסובבות את העיר. בחורף משגשגים חיי הלילה, שכן הלילות ארוכים ומוארים, ובעיקר לקראת סוף החורף פורח ענף הסקי, בייחוד באזורי הסקי ביאמארקה (Bymarka) ואסטנסטדמרקה (Estenstadmarka). בעיר קיים גם שירות תיירותי של ספינות המשייטות לאורך חופי העיר וסביבתם. מוזיאונים ובתי מלון רבים ישנם בעיר גם כן.

חינוך

חזית הבניין הראשי של אוניברסיטת NTNU במראה מן הצד, הממוקם על גבעת גלסהאוגן (Gløshaugen)

לטרונדהיים מסורת ארוכת שנים של חינוך, ובייחוד של מדעים. בשנת 1210 הוקם בעיר בית הספר הראשון בנורווגיה, ובשנת 1870, עם תנופת החינוך שהתחוללה בעיר, הוקם בעיר בית הספר הטכני הראשון. האחרון הוא כיום פקולטת הטכנולוגיה בקולג'-אוניברסיטת סר טרנדלג. בעיר קיימת גם האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה (NTNU) בה לומדים כ-20,000 סטודנטים. זוהי האוניברסיטה השנייה בגודלה בנורווגיה, לאחר אוניברסיטת אוסלו. מלבד זאת קיימים בעיר קיימים בסך הכול אחד-עשר בתי ספר גבוהים, אחד הידועים שבהם הוא טרונדהיים קתדרלסקול. ארגון הסטודנטים של טרונדהיים נקרא SIT.

ארבעת מוסדות המדעים הגדולים בעיר, NTNU, קולג'-אוניברסיטת סר טרנדלג, בית החולים על שם אולף ה"קדוש" וקרן המחקר SINTEF מהווים את גוש המדעים הגדול ביותר בסקנדינביה.

תחבורה

היות שטרונדהיים נמצאת במרכז המדינה, היא מהווה מרכז תחבורתי חשוב, וקיימים בה אמצעי תחבורה רבים. על מיקומה האסטרטגי במרכז המדינה מוסיף הכביש המהיר E6 העובר דרכה.

אוטובוסים עירוניים טיפוסיים בטרונדהיים

כ-32 קילומטר מצפון-מזרח לעיר נמצא נמל התעופה ורנס (Værnes), בעיירה סטיירדל (Stjørdal). נמל התעופה מחובר ליעדים בכל רחבי נורווגיה ואירופה, וארבעת הקווים האוויריים שפועלים בעיר הם SAS, נורוויג'ן אייר שאטל, Widerøe ו-KLM. נמל התעופה מחובר לטרונדהיים בקווי אוטובוסים, היוצאים כל רבע שעה.

בעיר קיימת גם מסילת רכבת, המחברת אותה לצפון נורווגיה ולדרומה, וכמו כן לסטוקהולם שבשוודיה. טרונדהיים מחוברת בספינות לשני קצוות המדינה: משירקנס בצפון לברגן שבדרום, ובאוטובוסים לאוסלו ולברגן שבדרום.

תרבות

בעיר מתקיימים חיי תרבות שוקקים המתפרשים על תחומים שונים. בתחום המוזיקה פועלים הפילהרמונית של טרונדהיים ותזמורת "הסולואים של טרונדהיים", וכמו כן להקות וזמרים רבים, הידועים ברחבי נורווגיה. פסטיבלים רבים המתקיימים בעיר מהווים אבן שואבת לתיירים ומאפיין בולט של העיר. עם הפסטיבלים הנודעים שנערכים בעיר נמנים פסטיבל אולף ה"קדוש" ופסטיבל הג'אז של טרונדהיים. תיאטרון טרנדלג שבעיר הוא התיאטרון הישן ביותר בצפון אירופה שעודו פעיל, ויחד עמו ישנם עוד שני תיאטראות בעיר. מלבד זאת פעילים בעיר גם מועדוני ריקודים, בית קולנוע וספריות. העיתון העירוני אדרסאויזן, הפועל מאז 1767, הוא העיתון הישן ביותר בנורווגיה.

פוליטיקה

מועצת העיר של טרונדהיים מורכבת מ-85 חברים נבחרים, ולכל אחד מהם סגן. הישיבות נערכות בראשות ראש העיר, וראש מזכירות המועצה משמש גם כמזכיר הראשי של העיר. מאז הבחירות האחרונות, שהתקיימו ב-2003, חברות במועצה אחת-עשרה מפלגות שונות. ראש העיר הנוכחית היא ריטה אוטרוויק (Rita Ottervik), ממפלגת העבודה הנורווגית (AP).

כלכלה

טרונדהיים מהווה גם מרכז כלכלי חשוב, וכלכלתה מחזיקה בנתח ניכר מהשוק הסקנדינבי, וכמו כן חלקה מיוצא לצפון-מערב רוסיה. עובדה זו נזקפת לזכותם של אמצעי התחבורה הרבים בעיר, כגון כבישים, רכבות ונמל הים, אשר מחברים אותה למדינות שונות. הייצוא מתבסס על ייצוא מוצרי מזון ו נייר. על בסיס יומי יוצאים שירותי תחבורה כלכליים שונים מן העיר לכל הערים הסקנדינביות הגדולות ולמספר ערים באירופה עצמה.

העיר היא מקום כנסים וקונגרסים ידוע, הודות לאולמות הכנסים ובתי המלון הרבים שבה. מרכז הכנסים "טרונדהיים ספקטרום" שבעיר הוא הגדול ביותר במרכז נורווגיה.

ערים תאומות

לטרונדהיים מסורת רבת שנים של ערים תאומות, המתמשכת מאז תום מלחמת העולם השנייה.

• דרמשטאדט, גרמניה (מ־1968)
• דונפרמליין, סקוטלנד (מ־1945)
• גראץ, אוסטריה (מ־1964)
• קואופווגיר, איסלנד (מ־1946)
• נירקופינג, שוודיה (מ־1946)
• אודנסה, דנמרק (מ־1946)
• פתח תקווה, ישראל (מ־1975)
• רמאללה, הרשות הפלסטינית (מ־2004)
• ספליט, קרואטיה (מ־1956)
• טמפרה, פינלנד (מ־1946)
• טירספול, מולדובה (מ־1987)
• נאלג'ו, ארצות הברית (מ־1956)

מבט על רצועת החוף של העיר טרונדהיים

קישורים חיצוניים

• טרונדהיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• טרונדהיים באתר נורווגיה

מוסדות ואתרים בעיר

• אגודת הסטודנטים של טרונדהיים (באנגלית ונורווגית)
• אתר נמל התעופה ורנס (בנורווגית)
• אתר תיאטרון טרנדלג (בנורווגית)
• אתר מרכז הכנסים "טרונדהיים ספקטרום" (באנגלית ונורווגית)
• אתר פסטיבל הג'אז של טרונדהיים (בנורווגית)
• אתר מוזיאון רינגבה (ringve) (באנגלית ונורווגית)
• אתר הספרייה הציבורית (באנגלית)
• אתר הפילהרמונית של טרונדהיים (בנורווגית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0