תוחלת חיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תוחלת החיים בלידה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוחלת חיים בשנים בשנת 2009. על פי ספר העובדות העולמי של ה-CIA
  +80
  +77.5
  +75
  +72.5
  +70
  +67.5
  +65
  +60
  +55
  +50
  +45
  +40
  - 40

תוחלת החיים היא מדד סטטיסטי לתוחלת (תוחלת היא מושג דומה לממוצע) של הזמן הנותר לפרטים חיים מקבוצה נתונה להישאר בחיים.

מאחר שאין אפשרות לחשב את תוחלת החיים עצמה (כלומר, הזמן הממוצע שנותר לפרט לחיות בעתיד) אלא רק האומדן של תוחלת החיים, נהוג לכנות לשם קיצור גם את אומדן תוחלת החיים בשם תוחלת חיים. בשימוש נפוץ של המושג "תוחלת חיים", הכוונה היא לזמן הממוצע הנותר לחיות מרגע הלידה.

תוחלת החיים תלויה מאד בקריטריונים לבחירת הקבוצה. בארצות שבהן שיעור תמותת התינוקות גבוה, תוחלת החיים בלידה רגישה מאד לשיעור התמותה בשנות החיים הראשונות. במקרים כאלה, מדד אחר, כגון תוחלת החיים בגיל 10, יכול לשמש כדי לבטל את ההשפעה של תמותת תינוקות ולגלות את ההשפעות של סיבות מוות אחרות.

לוחות תמותה

קיימות שתי שיטות לבניית לוחות תמותה המשמשים לחישוב אומדני תוחלת החיים:

  • "לוח תמותה דורי" משמש לחישוב תוחלת החיים של ילידי שנה מסוימת. ניתן לחשב לוח כזה על בסיס הנתונים שנצברו בעבר ולמצוא את תוחלת החיים של אנשים בדורות קודמים. קיימת נוסחה לחישוב תוחלת החיים של יילוד על פי לוח התמותה. לוח התמותה נקבע לאנשים עם מאפיינים כגון מין, ארץ ועוד. לפי נוסחה זו נמדדת תוחלת החיים של בני האדם החיים כיום בכל ארצות העולם. אם רוצים לחשב את תוחלת החיים (משך החיים הממוצע) הצפויה לאנשים החיים כיום - יש לערוך תחזיות לגבי הסתברויות התמותה הצפויות בעתיד ולבנות לוחות תמותה קוהורטיים עתידיים. חישובים כאלה נערכים כיום בחברות ביטוח ובקרנות פנסיה במסגרת החישובים האקטואריים שלהן.
  • "לוח תמותה שוטף" הוא לוח תמותה סינתטי ובו הסתברויות תמותה כפי שנמדדו בשנה מסוימת (או במספר קטן של שנים) והמתאר בקירוב את הסתברויות התמותה הנוכחיות (בפיגור מסוים). ניתן לחשב בעזרת לוח זה "תוחלת חיים שוטפת" שהיא מוצר סינתטי המשקף את משך החיים הממוצע, שהיה צפוי אילו שיעורי התמותה הנוכחיים היו נמשכים לכל משך החיים בעתיד. לוח זה אינו מאפשר לדעת את משך החיים האמיתי הצפוי ליילודים הנולדים כיום אלא רק את תוחלת החיים, וגם זה בהנחה התאורטית-היפותטית, שלא יחול כל שינוי בהסתברויות התמותה בעתיד (יש לציין כי, על פי הניסיון שהצטבר במשך השנים, הנחה זו אינה סבירה).

השוואה בין תוחלות חיים אמיתיות מתקופות שונות, מחייבת שימוש בתוחלת חיים דוֹרית, המבוססת על לוח תמותה דורי. השוואה אפשרית אחרת היא בין תוחלות חיים שוטפות, המבוססות על לוחות תמותה שוטפים מתקופות שונות. זוהי השוואה בין מדדים סינתטיים שאינם משקפים משך חיים צפוי אמיתי. היתרון של השוואה כזו הוא בכך שאינה תלויה בתחזיות לגבי התמותה הצפויה בעתיד. עובדת קיומן של שתי שיטות חישוב שונות מקשה על השוואה מדויקת בין התוצאות של תוחלת החיים.

תוחלת החיים לאורך ההיסטוריה האנושית

בתנ"ך

האישים בדורות הראשונים שמוזכרים בתורה מצוינים ככאלו שהאריכו ימים למאות רבות של שנים, חלקם אף עד קרוב ל-1,000 שנה (הזקן ביותר הוא מתושלח אשר נפטר בגיל 969 שנה). יש ממפרשי התורה שכתבו כי כך היה גם אצל שאר בני דורם[1], אך יש שכתבו כי רק אלו שהוזכרו הגיעו לאריכות ימים זו, מחמת אורח חיים ייחודי שאמצו להם, או בדרך נסית[2].

ערב המבול אמר ה': ”לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה”[3]. רוב הראשונים ביארו את כוונת הפסוק לומר כי ה' האריך את אפו שלא להביא את המבול אלא רק לאחר המתנה של 120 שנה, ואין לכך כל קשר לעניין תוחלת החיים האנושית[4], אמנם כמה ממפרשי התורה הסבירו את הפסוק על קיצור תוחלת החיים האנושית[5]. לדעת האברבנאל קיצור תוחלת החיים לא היה מיידי, אלא החל מאותו זמן לצנוח בהדרגה עד לגבול ה-120. חריגות של שנים בודדות, כמו שנותיו של אהרן (123), נכללות לדעת האברבנאל בטווח של ה-120.

אפוס שומרי מספר על כך שלאחר המבול התקצרה תוחלת החיים למאה עשרים שנה[6]. כתבים ממצרים העתיקה מציינים גיל של 110 שנה כמשך חיים אידאלי.

מהפסוק בספר תהילים, פרק צ', פסוק י' ”ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה”, נראה שהגיל המקסימלי בזמן חיבור המזמור היה בין 70 ל-80 שנה.

במחקר

יש קושי לדעת מחקרית מה הייתה תוחלת החיים בעולם העתיק, אך מקובל כי היא הייתה קצרה בהרבה מזו הקיימת כיום. כך, לדוגמה, מעריכים את תוחלת חייו של האדם בתקופת הברונזה - 18 שנה[10].


הסטטיסטיקות וההערכות המתייחסות לתוחלת החיים לפני העידן המודרני מתבססות בעיקר על חיים עירוניים באותן תרבויות בהן היו חיי עיר מפותחים והיה גם רישום כלשהו של לידה ומוות. אך עדיין הרוב מבוסס על הערכות החוקרים, ואין כל מידע ברור, ובמיוחד לא על תוחלת החיים בכפרים, בהם חי בתקופות עתיקות חלק ניכר מהאוכלוסייה.

תוחלת החיים בלידה בתקופת האימפריה הרומית מוערכת בכ-25 שנה. נתון זה מושפע משיעור גבוה של תמותת תינוקות. לילדים שהגיעו לגיל 5 הייתה תוחלת חיים של 43 שנה. (כלומר, הם היו צפויים למות בגיל 48, בממוצע).[11]

בימי הביניים (וככל הנראה גם בתקופות קודמות), הייתה תוחלת החיים נמוכה יחסית, בעיקר בגלל תמותת תינוקות גבוהה והיגיינה לקויה, והיא מוערכת בכ-30-25 שנה (אם כי, לפי כל ההערכות, הייתה תוחלת החיים במעמדות הגבוהים גבוהה יותר, באופן ניכר, מאשר במעמדות הנמוכים). עם זאת מקורות כתובים מהתקופה היונית-רומית מדווחים גם על אישים שהגיעו לגיל 110 ויותר, אך לא קיימים דיווחים מהימנים על אנשים שחיו מעל 120 שנה - מכאן ניתן להסיק שמשך החיים המרבי (בניגוד לתוחלת החיים) לא השתנה, לפחות במהלך ההיסטוריה הכתובה, ועמד אז כמו היום על כ-120 שנה.

החל מאמצע המאה ה-19 חל גידול דרמטי בתוחלת החיים ביחס למאות השנים שלפני כן. בסוף המאה ה-19 הגיעה תוחלת החיים בלידה בארצות המפותחות לכ-50 שנה ובאמצע המאה ה-20 לכ-65 שנה. הגידול נבע בעיקר משיפור בהיגיינה (רק במאה ה-19 הבינו שהרופאים חייבים לשטוף ידיים לפני ניתוח או טיפול, כולל לידה), ירידה דרמטית בתמותת תינוקות, גילוי האנטיביוטיקה והתקדמות עצומה ביכולת להחזיק חולים בחיים במשך שנים בעזרת מכשירי הנשמה וחומרים שונים. הגידול הרב ביותר התרחש בחלקים העשירים ביותר של העולם, אך אותן תוצאות מתפשטות לעוד חלקים בעולם עם השיפור בכלכלה ובתשתיות שלהם.

היוצא מן הכלל העיקרי של הדפוס הכללי של גידול תוחלת החיים מתקיים בארצות שהאיידס פגע בהן באופן הקשה ביותר, בעיקר בארצות אפריקה שמדרום לסהרה, שם נרשמו בשנים האחרונות ירידות משמעותיות בתוחלת החיים בעקבות המחלה. מדינות אפריקניות נמצאו בשנת 2000 בתחתית דירוג המדינות לפי תוחלת החיים בלידה. מלאווי במקום ה-225 עם תוחלת של 37.58 שנים, מוזמביק במקום ה-226 עם 37.52 שנים, והאחרונה היא זמביה עם תוחלת של 37.24 שנות חיים.

האטה נוספת בגידול תוחלת החיים במדינות מתפתחות ומפותחות נגרמה בשנים האחרונות כתוצאה מעלייתה של השמנת היתר [דרוש מקור] כבעיה רצינית של בריאות הציבור. סבורים שהשכיחות של השמנת יתר הקטינה גידול פוטנציאלי רב יותר בתוחלת החיים בכך שתרמה לעלייה בתחלואה בסרטן, מחלות לב וסוכרת [דרוש מקור] בעולם המפותח.

במחקר, עד היום ידוע בוודאות רק על אדם אחד שהאריך ימים למעלה מ-120 שנה, והוא הצרפתיה ז'אן לואיז קלמן שהגיעה לגיל המופלג של 122 שנה[12].

תוחלת חיים דורית

תוחלת חיים דורית, היא שיטת מדידה של תוחלת החיים המבוססת על לוח תמותה קוהורטי, כלומר, לוח התמותה של דור שלם.

בלוח הדורי עוקבים אחר דפוסי התמותה של דור מסוים, נניח דור שנולד בשנת 1890 במשך 110 שנים (עד שנת 2000). כך מקבלים את הסתברויות התמותה של בני אותו דור בכל גיל. כדי ליצור לוח תמותה כזה יש צורך במספר רב של שנים. וכן צורך בחברות סגורות ולא אוכלוסיות מהגרים. הלוח ישקף דפוסי תמותה של אנשים שנולדו לפני זמן רב וחיו (כל שנותיהם או כמעט כל שנותיהם) בתנאים שונים מהיום. משום כך ערכו של לוח תמותה כזה בעיקרו היסטורי, ובו משתמשים כדי לחשב את תוחלת החיים של בני האדם במאות הקודמות. לוח דורי, המבוסס על דפוסי התמותה בעבר בלבד, מבלי לערוך תחזיות לעתיד, אינו מעשי עבורנו כיום מפני שאנו מחפשים תשובות לעתיד עבור הדורות הנוכחיים.

על פי נוסחה זו ניתן לדעת מהי תוחלת החיים של בני אדם בזמן כלשהו. על פי נוסחה זו למשל, אפשר לדעת שתוחלת החיים בעולם המערבי בסוף המאה ה-19 הייתה 47 שנים בלבד.

קיימת גם תוחלת חיים דורית המבוססת על תחזיות דפוסי התמותה הצפויים לעתיד. לקביעת תוחלת חיים דורית כזו מחשבים לוח תמותה דורי הצפוי להתאים בעתיד לאנשים החיים כיום (או אף אנשים שיוולדו בעתיד). תוחלת חיים דורית כזו נותנת תשובה לשאלה מהו משך החיים הממוצע הצפוי לאנשים החיים כיום.

שימושים בנתוני תוחלת החיים

נתוני תוחלת החיים של אוכלוסייה משמשים כמדד אחד מני רבים להערכת איכות הבריאות ורמת החיים של אותה אוכלוסייה.

נתוני תוחלת חיים משמשים גם לתכנוני פנסיה ופיצויים בתביעות נזיקין על נזקי גוף. לעיתים נעשה מאמץ לדייק באופן מרבי בהגדרת הקבוצה הרלוונטית אליה משתייך אדם ספציפי עבורו נעשה החישוב, ולעיתים משתמשים בהערכה כללית יותר, משיקולים של פשטות או שוויון. כך למשל, סירב בית המשפט העליון לקחת בחשבון תוחלת חיים נמוכה יותר של מגזרים בחברה הישראלית מתוך מגמה של שוויון בפסיקה ולפישוט והאחדה של סכומי הפיצויים[13]. לעומת זאת, בחלק מהמקרים פועלות חברות הביטוח לפי נתונים לא רק של כלל האוכלוסייה, אלא של תת-אוכלוסיות, וקובעות, למשל, תעריף גבוה למעשנים מאשר ללא מעשנים.

סיכוני ביטוח חיים נעשים על סמך הסתברויות התמותה החזויות לגברים ולנשים בגילים השונים ובקבוצות האוכלוסייה השונות. לנתונים אלו מתאם מסוים עם תוחלת החיים, אולם הם נבדלים מהם בכך שהם אינם לוקחים בחשבון תמותת תינוקות ושיעורי תמותה בגילאים מבוגרים שכן אלו אינם מבוטחים בביטוח חיים. גם בביטוח פנסיוני, החישוב לוקח בחשבון את תוחלת החיים של האוכלוסייה העובדת, כלומר של אלו שהגיעו לגיל עבודה, ולא את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה מהלידה.

עליית תוחלת החיים בישראל היוותה בסיס להחלטתן של הממשלה והכנסת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק גיל פרישה, שנכנס לתוקף בחודש אפריל 2004, להעלות את גיל הפרישה מעבודה בישראל (שנעשה בהדרגה, מ-65 שנה ל-67 שנה לגברים ומ-60 שנה ל-64 שנה לנשים). כך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק:

הגידול המתמשך בתוחלת החיים, כמו גם העלייה ביחס שבין מספר המבוגרים בחברה הישראלית לבין כלל האוכלוסייה, אינן תופעות ייחודיות למדינת ישראל, והן מתקיימות במרבית המדינות המפותחות. תופעות אלו הביאו מדינות מפותחות רבות, דוגמת ארצות הברית, לבצע שינויים בהסדרי גיל הפרישה הנהוגים בהן, כדי להתאים את שוק העבודה ואת מערכות הביטחון הסוציאלי (הממלכתיות ואלו שאינן ממלכתיות) לאותם שינויים.

העלאת גיל הפרישה בישראל הייתה מהלך חד-פעמי שנעשה לאחר תקופה של יותר מ-50 שנה בה נשמר, למעשה, גיל פרישה של 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים, למרות העלייה הרצופה שחלה בתוחלת החיים בלידה והגיעה במצטבר לכ-14 שנה.

תוחלת חיי בני אדם בארצות שונות

ישנם הבדלים גדולים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם, שנובעים בעיקר מהבדלים בבריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. תוחלת החיים העולמית הוערכה על ידי הבנק העולמי, בשנת 1998, כ-69 שנים[14].

דו"ח של האו"ם משנת 2006 מצא כי תוחלת החיים בלידה של גברים ונשים בישראל היא מהגבוהות בעולם. תוחלת החיים בלידה של גבר ישראלי הייתה 77.6 שנים (מקום 6 מבין המדינות המתועשות[דרושה הבהרה]) ושל אשה 81.8 שנים, במקום ה-12 בעולם[דרושה הבהרה]. אותו דו"ח חוזה כי ישראל תשמור על תוחלת חיים מהגבוהות בעולם גם במחצית המאה ה-21.

ואכן, על-פי דו"ח משנת 2016 של ארגון הבריאות העולמי, ישראל מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.5, ושל נשים - 84.3.[15]

קיימים גם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות באותה מדינה. לדוגמה, בארצות הברית בראשית המאה ה-20 היו הבדלים גדולים בתוחלת החיים בין אנשים מקבוצות מוצא שונות, שפחתו מאז. עדיין יש הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים בין נשים לגברים בארצות מפותחות, כשנשים מאריכות ימים יותר מגברים. ההבדלים בין המינים פחתו בשנים האחרונות, כשהעלייה בתוחלת החיים של הגברים מהירה מזו של הנשים.

ההשפעות המזיקות של הרגלים כגון עישון, אלכוהוליזם והתמכרויות אחרות מביאות אף הן להבדלים משמעותיים בתוחלת החיים, בעיקר במזרח אירופה.[16][17]

נתונים סטטיסטיים

טבלת חלוקה נבחרת של מדינות העולם לפי תוחלת חיים בלידה, על פי הערכות ה-CIA לקראת שנת 2011[18]

עשירון תוחלת חיים מ- תוחלת חיים עד מדינות בולטות
העשירון העליון 80.5 שנה 90 בראש העשירון העליון עומדות מדינות במערב אירופה, כגון צרפת, שווייץ, ספרד, איסלנד ואיטליה. בשאר העשירון מצויות מדינות עשירות אחרות, יפן, אוסטרליה, קנדה, ישראל וסינגפור.
השני 78.5 80.5 חלק ממדינות מערב אירופה, ירדן, יוון, קוריאה הדרומית, בוסניה
השלישי 77 78.5 פורטוגל, ארצות הברית, טיוואן, בחריין, קפריסין, צ'ילה, קובה, לוב, אלבניה, ארגנטינה, צ'כיה
הרביעי 75 77 מדינות ערביות שונות, מדינות מזרח אירופאיות ודרום אמריקניות, סרי לנקה, הרשות הפלסטינית (הגדה המערבית), לבנון
החמישי 73.5 75 סוריה, סין, הונגריה, סעודיה, מדינות שונות מדרום אמריקה, מלזיה, תאילנד, רצועת עזה
השישי 71.5 73.5 לטביה, ברזיל, מצרים, איראן, טורקיה, וייטנאם, פרו, הפיליפינים
השביעי 68 71.5 אינדונזיה, בלרוס, עיראק, איראן, בנגלדש, אוקראינה, קזחסטן, מונגוליה
השמיני 62.5 68 הודו, רוסיה, נפאל, פקיסטן, תימן ומדינות מדרום מזרח אסיה
התשיעי 55 62.5 מדינות עולם שלישי שונות, רובן באפריקה שמדרום לסהרה
האחרון 38 55 אפגניסטן ומדינות אפריקה שמדרום לסהרה או במדבר סהרה עצמו.

להלן מובאות תוחלות החיים בלידה שחושבו על פי לוח תמותה שוטף (כלומר, לוח תמותה סינתטי שאינו משקף את הירידה הצפויה בעתיד בשיעורי התמותה):

גורמים

ערך מורחב – הורמון גדילה והזדקנות
השוואה בין תוחלת חיי הגברים בלידה (כחול) לתוחלת חיי הנשים בלידה (אדום), בצרפת, בין השנים 1946 ל-2010. תוחלת החיים של שני המגדרים עולה בהתמדה במשך השנים, במשך כל השנים תוחלת החיים של הנשים ארוכה בשנים אחדות מזו של הגברים.
התמורות בתוחלת החיים בחמש מדינות אפריקניות מדרום לסהרה, בעת התפשטות מגפת האיידס

גורמים שונים תורמים לאריכות הימים של היחיד. חלק מהגורמים הם תורשתיים וחלק סביבתיים. הגורם הגנטי הבולט ביותר הוא הזוויג. ככלל, אצל יונקים, נקבות פחות חשופות למחלות תורשתיות מאשר זכרים. זאת בשל שיטת קביעת המין ביונקים על ידי כרומוזומי המין, X ו-Y. גורמים סביבתיים משמעותיים הם נגישות לשירותי בריאות, היגיינה, דיאטה, כושר גופני ודרגת הפשיעה[דרוש מקור].

מקובל כי עישון הטבק גורם באופן משמעותי להקטנת אריכות הימים, ומהווה את אחד הגורמים הסטטיסטיים העיקריים המסבירים את ההבדלים בתוחלת חיים בין המדינות המתקדמות[דרוש מקור]. אף על פי כן, יפן, מדינה בעלת שיעור גבוה של צריכת טבק, היא מבין המדינות בעלות אריכות הימים הגבוהות בעולם (81.15 שנה, לפי הערכה מ-2005). בנוסף לכך, מספר האזרחים היפנים מעל גיל מאה עלה כמעט פי שלושה בעשר השנים האחרונות. הונג קונג, עיר צפופה בה מתגוררים שבעה מיליון תושבים הנתונים ללחץ באופן קבוע, דיווחה על תוחלת חיים גבוהה יותר מיפן (81.39 שנה, לפי הערכה מ-2005).

תוחלת חיים בבעלי חיים

ערך מורחב – קצב לב ותוחלת חיים

תוחלת החיים של אורגניזמים שונים תלויה בקצב הזדקנותם ובסביבתם (חיה מבויתת, שיש לה גישה לטיפול רפואי תהייה בעל תוחלת חיים גדולה יותר מחיית בר דומה לה). קצב ההזדקנות מעוצב על ידי ברירה טבעית (למשל, על אורגניזמים שמטפלים בנכדים, כמו פילות, יש לחץ ברירה טבעית להזדקן לאט) ותלוי, בסופו של דבר, בגורמים אנטומיים וביוכימיים.

השוואת תוחלת החיים של יצורים אנימליים שונים לזו של האדם, כפי שהן נמדדות בשנים, אינה מציגה את כל ההיבטים של ההבדלים בתוחלת החיים. זאת משום שהזמן בו לוקח לאדם להגיע לבגרות פיזיולוגית המאפשרת פוריות, הוא זמן ממושך באופן קיצוני מהזמן בו לוקח לכל יצור אנימלי אחר. אדם שנפטר בגיל מופלג יזכה להכיר את ניניו ואולי את בני ניניו. לעומתו, כלב שנפטר בגיל זקנה מקובל, גיל 14, חי במשך 14 דורות של כלבים, שכן כלב מגיע לבגרות פיזיולוגית בגיל שנה. על כן, טבעי למדוד את תוחלת החיים לפי משך הזמן בו מגיע האורגניזם לבגרות פיזיולוגית.

יחידה טבעית נוספת להערכה מאוזנת של תוחלת החיים היא קצב פעימות הלב. קצב זה מעיד על מהירות כלל התהליכים המטבוליים בגוף. לבו של העכבר, לדוגמה, פועל מהר בהרבה מלבו של האדם, כמו שכלל תהליכי החיים של העכבר מהירים יותר מאלה של האדם. על כן, השוואת תוחלת חיי העכבר לזו של האדם בשנים, בלא תיקון לקצב פעימות הלב, תנפיק תוצאה מוטה ביותר.

במקרים רבים עולה תוחלת החיים של חיות עם גודל גופן. אף על פי כן, למרבית החיות, גם הגדולות שבהן, תוחלת חיים נמוכה מזאת של בני אדם. עם זאת, תוחלת חייהם של רבים מהלווייתנאים מגיעה לזו של האדם ואף עולה עליה. לכבשים ולכלביים תוחלת חיים של כ-10-20 שנה. ואוכלי עשב גדולים כגון גמלים וסוסים חיים כ-30-50 שנה[דרוש מקור]. בני אדם, פילים ותוכים חיים כ-50-80 שנה והם מחזיקים את השיא בקרב בעלי חיים עם דם חם. לציפורים, מלבד תוכים, משך חיים של כ-10-30 שנה. טווח החיים של זוחלים הוא מאד רחב כאשר צבים וכרישים הם בעלי תוחלת חיים גבוהה במיוחד ויכולים לחיות יותר מ-150 שנה, החיה בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא ישנונן גרינלנדי. עכברים ויונקים קטנים נוספים הם בדרך כלל בעלי משך חיים קצר מאוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תוחלת חיים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תוחלת חיים

הערות שוליים

  1. ^ רמב"ן, בראשית, פרק ה', פסוק ד'.
  2. ^ רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ז.
  3. ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק ג'.
  4. ^ תרגום אונקלוס; תרגום ירושלמי; תרגום יונתן; רש"י; אבן עזרא; רד"ק; רמב"ן; חזקוני ועוד.
  5. ^ "יש אומרים" באבן עזרא (אך דחה דבריהם); אברבנאל; מלבי"ם.
  6. ^ ש. שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, תל אביב תשנ"ז[דרוש מקור: חסר מקור מדויק].
  7. ^ Caspari & Lee Older age becomes common late in human evolution (Proceedings of the National Academy of Sciences, USA, 2004, p. 10895-10900
  8. ^ Hillard Kaplan, et. al, in "A Theory of Human Life History Evolution: Diet, Intelligence,weed knowledge and Longevity" (Evolutionary Anthropology, 2000, p. 156-
  9. ^ James Trefil, "Can We Live Forever?" 101 Things You Don't Know About Science and No One Else Does Either (1996)
  10. ^ James Trefil, "Can We Live Forever?" 101 Things You Don't Know About Science and No One Else Does Either (1996)
  11. ^ Department of Classics, University of Texas at Austin
  12. ^ סופרצנטריונים - מועדון ה+110, בוויקיפדיה האנגלית
  13. ^ ע"א 8074/15
  14. ^ הערכת תוחלת החיים העולמית על פי הבנק העולמי
  15. ^ "ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת". ynet. 2016-05-19. נבדק ב-2016-05-21.World Health Organization
  16. ^ McKee M, Shkolnikov V, Understanding the toll of premature death among men in eastern Europe, BMJ. 2001 Nov 3;323(7320):1051-5 PMID 11691766 (Erratum)
  17. ^ Shkolnikov V, McKee M, Leon DA, Changes in life expectancy in Russia in the mid-1990s, Lancet. 2001 Mar 24;357(9260):917-21 PMID 11289348
  18. ^ CIA - The World Factbook
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תוחלת_חיים&oldid=2117983"