שמורת אלון
 | |
| באר חורבת צ'רקס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שמורת טבע |
| תאריך הכרזה | 10 באוגוסט 1967 |
| כניסה בתשלום | חינם |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 0.0078 קמ"ר |
| גובה ממוצע | 36 |
| צומח | עצי אלון |
| בעלי חיים | אין מידע |
| מיקום | |
| מיקום | השרון |
|
(למפת הכרמל רגילה)   שמורת אלון | |
שְׁמוּרתַ אַלּוֹן, הידועה גם בשם שמורת ח'ירבת צ'רקס, שוכנת כקילומטר ממזרח לקיבוץ גן שמואל. בחורשה נמצאים עצי אלון התבור עתיקים ומרשימים שגובהם כ-8-7 מ'. חורשה זו היא השריד המרשים ביותר מיער השרון ההיסטורי, שנכרת בידי השלטון העות'מאני במטרה לספק דלק להפעלת הרכבות, באמצעות הבערת עצים בכבשני הקטרים. החורשה הוכרזה ב-10 אוגוסט 1967 כשמורת טבע ושטחה הוא 7.848 דונם. הכניסה היא ללא תשלום ורק ברגל.
ח'ירבת צ'רקס
ערך מורחב – ח'ירבת צ'רקס
החורשה שרדה כיוון שבתחומיה היה בית הקברות של הכפר הצ'רקסי המוכר כיום כ"ח'רבת צ'רקס". הכפר נבנה באזור שנת 1860 על ידי צ'רקסים מבולגריה. באר המים של הכפר שרדה כחצי ק"מ מדרום לשמורת הטבע, מאחורי מפעלי גרנות.
הרקע לכריתת העצים
בתחילת מלחמת העולם הראשונה הוטל הסגר ימי על חופי ארץ ישראל. פחם, שהובא עד לאותה תקופה בדרך הים ואשר שימש להסקת תנורי הקטרים אזל תוך זמן קצר. רשת הרכבות שסבלה ממחסור בפחם-האבן מצאה פתרון בשימוש בהבערת עצים בכבשני הקטרים. על מנת לספק עצים לרכבות הוקמו שתי שלוחות רכבת: הראשונה: מטול-כרם אל אזור יער חדרה, והשנייה הובילה אל יערות העצים שברמות מנשה. שרידים של המסילה נמצאו ליד קיבוץ עין שמר ושל היער בשמורת אלון.
צמחיית השמורה
על קרקע חמרה חולית אדומה גדלים כ-60 אלוני התבור מבוגרים ועצים צעירים שנטעו במטרה לשקם את החורשה. הם יוצרים חורשה צפופה ונאה. שימורם בא בזכות "קברי הקדושים" שהיו פזורים במקום. בסוף הקיץ ניתן להבחין במגוון עצום של פירות אלון התבור. רוב העצים הקשישים הם כמעט בני אותו גיל.
בשטח הפתוח בין העצים צומחים הדגניים: זקנן שעיר - השולט בשוליים, חילף החולות - ההולך ונדחק, מיכאל זהרי סבור כי שני השיחים הם מלווים קבועים של אלון התבור בקרקעות הקלות של שפלת החוף. יער אלון התבור הוא יער-פרק או תצורה דמוית סוונה, לא יער מעורב ולא יער צפוף[1]. בצמחים הגאופיטים, בולטת פריחת חצבים שנשתלו סביב הקברים (בעיקר בצל העצים), בן-חצב סתווני, כלניות אדומות, נורית אסיה, שום ארדל וצבעוני השרון. כמו כן יש בשטח שפע עשבוניים, ובין היתר תלתן דו-גוני.
עונות ביקור בשמורה: סתיו (פריחת חצבים) חורף (פריחת כלניות בחודשים ינואר-פברואר) ואביב (פריחת צבעונים ונורית אסיה בסוף פברואר ובמהלך מרץ).
מיקום השמורה
השמורה נמצאת בצומת אלון, במפגש הכבישים כביש 65, כביש מחלף קיסריה - מחלף "משמר הגבול", לשעבר צומת עירון ו- "כביש 650" - כביש גישה לפרדס חנה.
ראו גם
- רכבת האלונים במוזיאון "חצר הישנה" בקיבוץ עין שמר
- השלוחות לכריתת עצים עבור הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
לקריאה נוספת
- עמנואל הראובני, "שמורת אלון", בתוך: קום והתהלך בארץ: מדריך שמורות טבע בישראל, הוצאת זמורה ביתן, 1993.
- עוזי פז, "שמורת תל אלון", בתוך: ארץ הצבי והיעל: שמורות וטבע בישראל, הוצאת מסדה, רשות שמורות הטבע, 1981.
קישורים חיצוניים
- שמורת אלון באתר נופים וטבע בישראל.
הערות שוליים
- ^ מקור: מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, הוצאת עם עובד, 1980 עמ' 183
