חמרה
ערך זה עוסק בסוג של אדמה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
חמרה היא אדמה העשירה בתחמוצות ברזל, צבעה אדום-חום. מקור שמה הוא מהמילה הערבית אַחְמָר - "אדום".
תכונות
החמרה היא אדמה בוצית, מאווררת ומנוקזת היטב. עומקה מגיע לעיתים למטרים אחדים.
החמרה פוריה ומשמשת מצע נוח לחקלאות משום שהיא משמרת היטב חומרים מזינים ומים, אך מאפשרת למים עודפים להתנקז. בשל היותה דלה בחומרי מזון לצומח יש לדשן אותה בהתמדה. בעיתיות נוספת נובעת מהיותה בעלת כושר חלחול מים קטן שמתדרדר גם עקב עיבוד חקלאי אינטנסיבי והיווצרות קרומי נזאז (הצטברות של חרסיות ותחמוצות ברזל בין השורשים).
הרכב
החמרה מורכבת ברובה מגרגירי קוורץ מצופים בתחמוצות ברזל. ההרכב הכימי של החמרה (בממוצע) הוא:
- SiO2 (קוורץ): 95%
- Al2O3+Fe2O3 (תחמוצות ברזל ואלומיניום): 2%
- CaCO3 (קלציט): 2%
- K2O (תחמוצת אשלגן): 0.6%
בנוסף מכילה החמרה כ-0.4% חומרים אורגניים.
היווצרות
אין ודאות לגבי תהליך ההיווצרות של אדמת החמרה אולם סמיכותה לסלעי הכורכר מצביעה קרוב לוודאי על קשר ביניהם. קיימות מספר סברות:
- החמרה התפתחה על אזורי כורכר קיימים על ידי פירוק בתהליכים אורגניים.
- החמרה, כמו הכורכר, נוצרה מדיונות חול עתיקות שהתייצבו, אך מה שהבדיל את היווצרות החמרה מהכורכר היה האקלים ששרר בעת היווצרותה - אקלים גשום שהוביל לשטיפת חלק מהפחמות ולחמצון הברזל.
- החמרה הועשרה על ידי חמרים שנשטפו מההרים במזרח.
- החמרה נוצרה בשל אבק חרסיתי שהועבר באמצעות הרוח.
- החמרה מקורה בגרגירי חול אשר עברו תהליך שציפה אותם בחומרים המכילים ברזל.
אפשר שלכל אחת מהאפשרויות הללו תרומה חלקית בלבד להיווצרות החמרה.
תפוצה
החמרה נפוצה לכל אורך מישור החוף מראש הנקרה ועד אשקלון. מופיעה בדרך כלל בסמוך לרכסי הכורכר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עמנואל מזור, גיאולוגיה בפטיש ישראלי, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1994, מסת"ב 965-06-0276-3
קישורים חיצוניים
