המכתש הקטן
המכתש הקטן (בשמו המדויק: מכתש חֲצֵרָה) הוא מכתש אירוזי, השלישי בגודלו מבין חמשת מכתשי הנגב וחצי האי סיני.
המכתש הקטן נמצא ברכס חצרה ומכאן נקרא גם מכתש חצרה (בערבית: الخضيرة - אלחֻ'צַ'יְרָה - "גורן הדקלים"). זהו המכתש המזרחי בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר הנגב ובצפון סיני, בהם מכתש רמון, המכתש הגדול ומכתשי עריף.
איפיוני המכתש
צורתו של המכתש כמעט מעוגלת. אורכו המרבי מגיע לכ-8 ק"מ, רוחבו לכ-6 ק"מ ועומקו לכ-400 מטרים. שני שבילים עיקריים יורדים אל המכתש: הראשון הוא "מעלה עלי" בפינתו הדרום-מערבית של המכתש, המגיע ממעלה עקרבים[1]; השני הוא "מעלה חצרה" המהווה חלק משביל קדום שעלה מנחל צין למצד תמר, ויורד בצידו הצפון-מזרחי של המכתש.
נחל חצרה הוא הנחל המנקז את המכתש הקטן לעבר נחל צין והערבה. הנחל עובר דרך פתח בקירו הדרום מזרחי של המכתש (המכונה שער אשמדאי או שער השטן), המהווה חלק מרכס חצרה. המכתש הקטן ידוע באבן החול הצבעונית שבו. צבעה של אבן החול משתנה בין לבן, אפור, חום, צהוב, אדום, סגול ולבן. צבעי האבן נובעים מכמויות זעירות של תחמוצות ברזל.
היסטוריה
במפות ארץ ישראל עד 1942 אין זכר למכתש הקטן. המכתש התגלה באקראי במסגרת סיור של חברי תנועת המחנות העולים. לדבריהם גילוי ה"בור", כפי שקראו לו, הפתיע אף את מורה הדרך הבדואי שלהם[2].
בדצמבר 1958 סיימה הקק"ל פריצת דרך באורך 13 קילומטר שמחברת את המכתש הקטן לכביש באר שבע-סדום. הדרך נפרצה עבור החברה הלאומית לנפט שחפשה נפט באזור[3].
תיעוש ושימור המכתש
סמוך למוצא המכתש בנחל חצרה מבוצעים קידוחי מים, המעלים מים מלוחים. המים מוזרמים מעלה אל מפעלים הפועלים באזור, בהם "מפעלי תשלובת ערד".
המכתש הקטן מהווה חלק משמורת הטבע של מכתשי הנגב ונחשב לערך טבע בעל חשיבות עולמית, בשל ייחודו הגאולוגי ויופיו הרב. עקב כך מבצעת רשות הטבע והגנים פעולות שימור ושיקום במכתש ובסביבתו.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ נקרא על שם עלי בן צבי, בנו של יצחק בן צבי שבאחד מהמסעות במכתש הקטן חש ברע וחבריו חלצו אותו מהמכתש דרך המעבר הזה שנקרא על שמו. נפל בקרב בית קשת ב-16 במרץ 1948.
- ^ לפי דברי עזריה אלון
- ^ נפרצה הדרך למכתש הקטן, דבר, 18 בדצמבר 1958
|
