שמורת יער אודם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלג ביער אודם, פברואר 2008
חזירי בר ביער אודם, אפריל 2005

שְׁמוּרַת יַעַר אֹדֶם היא שמורת טבע השוכנת בצפון רמת הגולן, מזרחית מהכפר עין קנייא, מערבית מהכפר בוקעאתא, דרומית מהכפר מסעדה ומצפון לקיבוץ אל-רום.

גאוגרפיה

שטחה של השמורה הוא 19,340 דונם. השמורה הוכרזה תחילה בשטח של 11 אלף דונם באמצעות צו אלוף ביוני 1972. כיום השטח המיועד לשמורה הורחב, ולאחר אישורו הוא אמור לעבור הכרזה מחודשת.

מקור שם השמורה הוא בשם ההר, ששמו ניתן לו עקב צבעו של הר הגעש עליו הוא שוכן - הר שצבעו אדום (ונקרא בערבית: תל אל-אחמר). צבע אדמת ההר אדום. לעיתים קוראים לשמורה שמורת יער מסעדה או שמורת נחל סער.

השמורה נמצאת בתחום נחל סער ומתפרשת לשני צדדיו. היא משתרעת בתחום הצר של הנחל, בין מפל רסיסים לבין מפל סער. בקטע זה זורמים המים רק בחורף ובאביב. לאורך מרבית שטח הנחל בורא החורש הטבעי ובמקומו ניטעו מטעים. כביש 987 ממסעדה לגוב-געש חוצה את השמורה מצפון לדרום.

השמורה נמצאת בתחום יער אודם ומהווה את השמורה השנייה בגודלה בגולן (אחרי שמורת יער יהודיה). יש בה חורש מפותח ותופעות געשיות מיוחדות. מרבית פני השטח מכוסה אבני בזלת. בשמורה 17 "ג'ובות" (בערבית "ג'ובאת" - בור טבעתי בעל קירות תלולים כלפי פנים ובעל קטרים שונים מ-30 ועד 200 מטרים) מתוך ה-20 המצויות בצפון הגולן והן מכוסות בחורש עבות. למעט בג'ובת מסעדה, לא מצטברים בהן מים.

מאפיינים

אקלים השמורה מאופיין בריבוי משקעים (כ-1000-800 מ"מ בשנה). בזכות כיסוי קרקע עבה, ואיסור כריתת עצים בשמורה, התפתח בה יער ים-תיכוני. ביער זה גדלים עצים כגון אלון מצוי, אלון התולע, אגס סורי, שזיף הדב, אלה ארצישראלית, לבנה רפואי, אוג הבוסקאים ועוזרר חד-גלעיני.[1][2] עליהם מטפסים שיחים כגון יערה, פואה ועוד. כן מאופיין היער בצמחייה צפופה של סיסנית הבולבוסין, ובפרחי חורף כגון בר-נורית חרמשי, אביבית בינונית ורקפת יוונית. באביב פורחים סחלבן החורש, מירונית סרגלית, שנק החורש, בן-חורש רחב-עלים ומינים שונים של כרכום. כן גדלות ביער מגוון פטריות.[2][1]

בעלי חיים האמפיינים את השמורה הם חזיר בר, סנאי זהוב, זאב, קיפוד אירופי, יערון קטן וגדול, נברן השדה, נמנמן הסלעים, יערון צהוב צוואר, קוצן, שועל, דורבן וחדף מצוי.[1]

שטח היער מאופיין בתופעת הג'ובות (גב געש), בורות בקוטר עד 200 מטרים ועומק של עד 200 מטרים, המכוסים בצמחיית היער. הבור הגדול ביותר הוא "אלג'ובה אלכבירה", הממוקם במרחק של 1.5 ק"מ מצפון מערב להר אדם. חלק מהחוקרים טוענים כי הג'ובות נוצרו בעקבות בועת גז גדולה שנלכדה בתוך חומר מגמתי רך, שנקרש לקרום בזלת עם הזמן; לאחר שהגז נפלט, נותר חלל תת-קרקעי מתחת לקרום; בשלב מסוים הקרום קרס ואז נחשף החלל. אפשרויות אחרות הן שהג'ובות נוצרו מהתפוצצות של גז דחוס, שהביאה לעלייה של מגמה מותכת והיווצרות הבור; או שהבורות מהווים תופעה קרסטית של חלל בסלעי גיר שנוצר מתחת לקרום בזלת דק שקרס פנימה.[1]

לקריאה נוספת

  • עמנואל הראובני, קום והתהלך בארץ: מדריך שמורות טבע בישראל, הוצאת זמורה ביתן, 1993

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמורת יער אודם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 מנחם מרקוס (עורך), "מדריך ישראל החדש: החרמון, הגולן ועמק החולה", הוצאת משרד הביטחון וכתר הוצאה לאור, 2001
  2. ^ 2.0 2.1 יער אודם, באתר iNature


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0