אלון התבור

אלון התבור
	אלון התבור
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אלונאים
משפחה:	אלוניים
סוג:	אלון
מין:	אלון התבור
שם מדעי
	Quercus ithaburensis

ערך זה עוסק בעץ המשתייך לקבוצת אלוניים. אם התכוונתם לאתר מקראי, ראו אלון תבור.

אלון התבור (שם מדעי: Quercus ithaburensis) הוא מין של עץ מהסוג אלון המשתייך לקבוצת אלונים נשירים בעלי עלים שסועים שאורכם 5–7 ס"מ, בעלי שערות מחוספסות, שבלוטיהם מבשילים לאחר שנה וחצי. העץ הוא עץ גדול (עשוי להגיע לגובה 10 מטרים ומעלה), בעל נוף רחב וגזע מרכזי. קליפתו עבה במיוחד, ומותאמת לעמידה בשרפות, הנפוצות באזור. בכל אזורי תפוצתו הוא יוצר יערות שבהם העצים רחוקים זה מזה, וביניהם גדלים שיחים וצמחים עשבוניים.

אלון התבור מכונה בתנ"ך אלון הבשן.

בארץ ישראל הוא נפוץ בחלקים נמוכים ויבשים יחסית, במיוחד באזורי הגליל התחתון ורמת הגולן ובעבר גם בשרון.^[1] הגדרתו הבוטנית, שמו המדעי ובעקבותיו גם שמו העברי נקבעו על סמך דגימות שנאספו באזור הר תבור.

אלון התבור הוא העץ הלאומי של ירדן.

בארץ ישראל

בארץ ישראל ישנם עצים מרשימים וגדולים במיוחד של אלון התבור, המתנשאים עד לגובה של 15 מטרים, וגדלים בחורשות קדושות וליד קברים. ריכוזים גדולים של אלון התבור ניתן לראות כיום במרכז הגולן ודרומו (יער יהודיה, יער מיצר), בגליל התחתון (אזור אלונים ובית קשת), ובשולי רמות מנשה.^[1] באזור השרון היה בעבר יער אלונים, אך כיום נותרו בו רק פרטים מעטים.^[1] פרויקט מיפוי אלוני ישראל ע"ש מיכאל אבישי ממפה את מיקום האלונים בארץ, לפי מין.^[2]

עצי אלון תבור מרשימים צומחים בחורשת טל שבעמק החולה. עץ אלון התבור גדול ומרשים נמצא ליד קברו של רבי חלפתא, ליד צומת חנניה בגליל התחתון. עץ אלון מרשים נמצא על ראש גבעה במזרח כרכור. זהו עץ עתיק שגילו מוערך ביותר מ-450 שנה. עץ זה זכה לכינוי "עץ המשאלות" ורבים המבקרים הפוקדים אותו, יושבים בתוך גזעו החלול ומשאירים בו פתקים ובקשות.^[3]

בצומת כביש הגישה לקיבוץ בית קשת ניצב עץ אלון תבור גדול ומרשים בן יותר ממאתיים שנה. אזור זה היה שטח בבעלות משפחת א-שהאב. בעקבות סכסוך עם השלטונות הטורקים, הם החליטו לחסל את ראש המשפחה וגייסו צ'רקסים מקוניטרה שהטילו עליו ועל משפחתו מצור. הוא נהרג בשנת 1906 ונקבר בסמוך לאותו עץ אלון, שלימים נהפך למקום מקודש וכך ניצל העץ מכריתה.

אלון התבור עמיד בפני חום ויובש יותר משאר מיני האלון בארץ. כתוצאה מכך יצר האלון יערות בחלקים הנמוכים והיבשים יחסית של ארץ ישראל, מהשרון בדרום ועד דרום ומרכז רמת הגולן בצפון.

עד המאה ה-19 היו רוב קרקעותיו של אזור השרון מכוסות ביער של אלון התבור, שנכרת במהלך המאות שמונה עשרה-תשעה עשרה. עצי אלון וחורשות בודדות עדיין פזורים בשרון ואחד מאחרוני עצי אלון התבור בשרון נמצא בכיכר מפגש הרחובות שז"ר וויצמן שבצפון הוד השרון.

בלוטיו של אלון התבור הם הטובים ביותר למאכל אדם ושימשו כמאכל לאדם הקדמון וכמזון בשעת מצוקה.

אלון התבור הוא ערך טבע מוגן על פי חוק במדינת ישראל.^[4]

בשנת 2009 החל פרויקט השבת אלוני התבור לשרון, בראשות ארנון גורן ועפר בינדל.^[5] הם אספו בלוטים מעצים מקומיים והטמינו אותם בפארק השרון, בין אזור התעשייה עמק חפר לבין תחנת הרכבת בחדרה.^[5] עד סוף 2016 התבססו בשטח כ-300 עצים.^[5]