מילון אבן-שושן
מילון אֶבֶן־שׁוֹשָׁן הוא השם שבו נודע מילון עברי, פרי יצירתו של אברהם אבן־שושן. שמו של המילון, כפי שהופיע על-גבי כריכתו, השתנה במשך השנים:
- מילון חדש: בשם זה נקראה המהדורה הראשונה של המילון, שיצאה לאור בשנים 1947–1952.
- המילון החדש: בשם זה נקראה מהדורה מורחבת של המילון, שיצאה לאור בשנים 1966–1970.
- מילון אבן־שושן: שם זה, שליווה את המילון באופן לא רשמי במשך שנים רבות, הפך לשמו הרשמי במהדורה מעודכנת של המילון שיצאה לאור בשנת 2003, עשרים שנה לאחר פטירתו של אברהם אבן־שושן.
מראשית ימיו ועד היום זכה המילון להצלחה רבה בקרב דוברי העברית, הצלחה שהתבטאה גם בהפצת עותקים פיראטיים שלו.
אופי המילון
בכל מהדורותיו, המילון נדפס בניקוד מלא, והחל מהמהדורה שנקראה "המילון החדש" נכלל בו גם האיות בכתיב מלא של מילים שאיותן בצורה זו שונה מאיותן המנוקד (עקב השתנות כללי הכתיב המלא במהלך השנים, רק המהדורה הקרויה "מילון אבן-שושן" משקפת את כללי הכתיב המלא הנהוגים כיום). רבות מההגדרות מלוות בציטוטים מהספרות העברית, החל מהתנ"ך וכלה בספרות ימינו, להמחשת השימוש במילים.[1]
המילון כלל כ-70,000 מילים (לשם השוואה, במילונו של אליעזר בן־יהודה הופיעו 23,000 מילים ובמילונו של גור 33,000 מילים).
הוצאת מילון חדש 1947–1952
ראשית התעניינותו של אברהם אבן-שושן במילונאות עברית מעשית החלה בשנות עבודתו הראשונות בהוראה:
...נתבּקשתי בראשית שנות השלושים, ואז אני מורה צעיר, על ידי המפקח ד"ר אליעזר ריגר להשתתף בצוות העוזרים בִּקביעת אוצר מילות היסוד לפי שכיחותן... עיסוקי השקוד במשך שבועות מספר במניין המילים בטקסט מסוים שניתן לי ורישומם ובתוספת סקרנותי שלי – האמנם רשומות כל המילים שנתקלתי בהן ביחד המילונים העבריים המצויים, ובייחוד במילון השימושי הגדול שמלך אז בכיפה "המילון העברי" של יהודה גור – העמידוני כבר אז על העובדה כי הלשון החדשה החיה, הדבורה והספרותית המודרנית, מתועדת במילון העברי אך במעט, ואשר ניתן נוסח בלשון משכילית למדנית ללא הסבר פשוט... אותה פגישה ארעית, שדוגמתה ראיתי גם בבתי־ספר אחרים, עוררה ממש קנאה בלבי בגויים. בשובי בתום השנה הביתה הצטיידתי בכמה מילוני נוער אנגלים משובחים, והמחשבה לא הרפתה ממני: כלום אין מן הדין שיהא גם לנו מילון מעין אלה לשימוש התלמידים והנוער? אך מי יעז להרים משא כבד זה של חיבור מילון חדש לנוער?
בתחילה, מטרתו המקורית הייתה חיבור מילון המותאם בעיקרו לתלמידים בבית הספר ולנוער, אך ככל ששקע יותר ויותר במלאכת המילון באיסוף החומר הלשוני ובעיצוב שיטת הגדרותיו, הגיע אבן־שושן להחלטה כי מתכונת זו של המילון, מבנהו ושיטתו מתאימים לכל קורא עברית, וכך צמח רעיון המילון החדש.
החל משנת 1943 החל אבן־שושן בעבודה מאומצת על המילון עבור הוצאת קריית ספר. ראשית המלאכה – איסוף מילים שאינן מצויות במילונים הקיימים. במשך כשלוש שנים (1942 עד 1945) שקד על מלאכת איסוף המילים. בריכוז כַּרְטֶסֶת המילים הוא עבר על מרבית הסִפרות והשירה העברית, האזין לחידושי השפה ברדיו ובעיתונות הכתובה, בשירה ובספרות העברית, בספרות המדע ובמשק המדינה. הוא רתם לעבודה בני משפחה, חברים ומורים והטיל עליהם לציין כל מילה או צירוף מילים בספרות הכתובה שנראו להם כחידוש. לימים גייס גם את בנו יובל למלאכה, ואת אחיו, שלמה, שהיה מתרגם בעיסוקו, ושאסף עבור המילון מילים מהספרות ומהעתונות בעיקר. כרטסת המילים הלכה ותפחה. במקביל, הקים אבן־שושן כרטסת מילים לועזיות שכיחות בלשוננו. בשלב הבא, כשהוא מצויד במבחר מילים רחב למדי, החל במלאכת כתיבת המילון לגופה, רישום הערכים וניסוח הגדרות ברורות לכל ערך וערך. בשלב ניסוח ההגדרות למילים נעזר אבן־שושן בצוותי יועצים מקצועיים המומחים כל אחד בתחומו, כגון מיכאל בן-חנן בתחום הספורט ופרופ' נתן רוטנשטרייך בפילוסופיה. במקביל החליט לעטר את המילון בציורים, בין השאר, מעולם החי והצומח, מתוך תפיסה שמראה עיניים, נוסף להסבר מילולי, עשוי לתרום למשתמש.
הכרך הראשון (אותיות א'-ז') של "מילון חדש" יצא בסוף שנת 1947[2] והוא תוכנן לצאת בארבעה כרכים. העבודה על המילון נמשכה בימי ההפגזות על ירושלים במלחמת העצמאות אך נפסקה עם ההכרזה על הגיוס הכללי כך שהכרך השני יצא רק בשנת 1949[3]. הכרך השלישי (אותיות מ-ס) יצא במחצית הראשונה של 1950[4] והכרך הרביעי בתחילת 1951[5]. הכרך החמישי והאחרון יצא בתחילת שנת 1952[6]. לכבוד גמר הוצאת המילון יצא המילון כולו בכרך אחד עבור העיתון דבר אשר חילק 1500 עותקים בהגרלה בין מנוייו[7].
עדכון במהלך השנים
לאחר כשש שנים, ב־1958, יצא לאור כרך מילואים למילון. מאחר שמלאכת המילונאי אינה נגמרת לעולם, מיד לאחר הבאת המהדורה הראשונה של המילון לדפוס המשיך אבן־שושן לאגור ולבאר מילים חדשות ולחפש מונחים חדשים למהדורה הבאה. כשניגש להתקנת המהדורה החדשה של המילון, עלה במחשבתו תחילה לעדכן את המילון רק בתחום אוצר המילים, בשיבוצו את כל הערכים שכונסו בכרך המילואים, ובהוספת שאר חידושי המילים והתצורות הלשוניות החדשות, שנצטברו במשך השנים ושנמצאו ראויים להיכלל במילון. אולם, ככל שירד יותר לעמקה של העבודה, נתחוור לו כי אין די בכך; אגב מלאכה הוציא מ"בית גנזיו" את דברי הביקורת המרובים, הענייניים והמשכילים, שהתפרסמו בעתונות היומית והתקופתית של הימים ההם על המילון. כמו כן, יישם את מאות המשאלות וההצעות שהופנו אליו במשך השנים במכתבים ובשיחות שבעל פה. על אלה נוספו שיקוליו ועיוניו המקצועיים. כל אלה הביאוהו לידי מסקנה, כי ראוי לערוך את המילון כולו עריכה חדשה, עניינית ותוכניתית – לטובת הקוראים והמעיינים.
בשנים 1966 עד 1970 יצאה לאור מהדורה מורחבת של המילון, שנקראה "המילון החדש". גם למהדורה זו יצא לאור כרך מילואים, בשנת 1983.
בהקדמה לכרך הראשון של "המילון החדש" הציג אבן-שושן את השקפתו ביחס לעדכון המילון:
- עם השלמת מלאכת המילוֹן בשנת תשי"ב לא ראה המחבּר את המילוֹן, ואף לא היה בּדעתו לראוֹתוֹ, כ"סוֹף פּסוק". זו דרכּהּ של כּל לשוֹן חיה – שאינה שוֹקטת על שמרי עבָרהּ וּמוֹרשתהּ, אלא היא מתפּתחת והוֹלכת, פּוֹשטת צוּרה ולוֹבשת צוּרוֹת, יוֹצרת וּמצרפת מוּנחים וצירוּפים חדשים לבּקרים לפי צוֹרכי החיים המתפּתחים, ואין המילוֹנאי בּן-חוֹרין להתעלם מהם. שׂוּמה עליו להיות ער וקשוּב לדוֹפקהּ של הלשוֹן, לקלוֹט את השפע המתחדש, לבוֹר מתוכו את הקיים והשקוּל וּלכנסוֹ בּתוֹך אוֹצרוֹ. ואם בּכל לשוֹן חיה כּך, בּלשוֹננוּ על אחת כּמה וכמה.
לאחר פטירתו של אברהם אבן-שושן יצאו לאור שלשה קובצי עדכונים והשלמות למילון, הראשון בעריכת ד"ר ראובן סיון, השני בעריכת ד"ר ראובן סיון ופרופ' רפאל ספן, והשלישי בעריכת פרופ' רפאל ספן (נפטר ב-17 בפברואר 1995). בשנת 1997 יצאה לאור מהדורה משולבת, שבה שולבו בגוף המילון כל התוספות שנכללו בכרך המילואים לדורותיו.
המהדורה העדכנית
בשנת 2003 יצאה לאור מהדורה חדשה מורחבת ומעודכנת של המילון, בעריכתו של פרופ' משה אזר, הנושאת את השם "מילון אבן-שושן" - מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, ובה 7,000 ערכים חדשים. המהדורה משקפת את הגישה המודרנית לעברית המדוברת, ויש בה הכרה גלויה בהשפעת האנגלית. במהדורה הזאת גם כמות גדולה במיוחד של מילים מן השפה המדוברת המשתנה במהירות על רקע השינויים בחיים הישראליים ובמבנה החברה והאוכלוסייה בישראל. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הוזנו ערכי המילון למחשב, ונדפסו בדרך זו. במהדורה זו הושמטו האיורים שליוו את המילון במהדורות קודמות שלו, וסייעו להבנתן של מילים המייצגות עצמים מוחשיים. כן נוספו לו מילות סלנג רבות, שאבן שושן נמנע מלהכניסן למילונו, שכלל מילות סלנג מעטות. נוספו מילים חדשות ומשמעויות חדשות למילים ישנות, והמילון נוקד מחדש, לפי כללי הניקוד החדשים של האקדמיה ללשון העברית. לחלק מהמילים שונה הניסוח של ההגדרה, בלא ששונתה משמעותן.
בשנת 2009 יצאה לאור גרסה מקוונת של המילון, כתוסף לתוכנת "בבילון".[8]
הוצאה לאור
המילון יצא מראשיתו בהוצאת קריית ספר. בשנת 1993 נתגלע סכסוך בין ההוצאה לבין יורשיו של אבן שושן בגלל פיגור בתשלום תמלוגים על המילונים שנמכרו. בעקבות זאת, הודיעו היורשים על ביטול מכירת הזכויות של המילון להוצאה והביטול קיבל את אישור בית המשפט בשנת 1998. בשנת 1999 היורשים העבירו את הזכויות להוצאת המילון החדש.
קישורים חיצוניים
ראובן מירקין, כך הפך "אבן־שושן" לשם נרדף למילון עברי, באתר הארץ, 7 באפריל 2016- דן פינס, מילון חדש מנוקד ומצויר, דבר, 24 בפברואר 1950
- יעקב כנעני, מילונו החדש של אבן-שושן, דבר, 23 ביוני 1950
- יצחק אבינרי, על המילון החדש בהא הידיעה, דבר, 18 בפברואר 1966
- יצחק אבינרי, המילון החדש של אבן-שושן, דבר, 4 במרץ 1966
- עמינדב דיקמן, מילון זה עניין לאומי, באתר הארץ, 25 באפריל 2004
הערות שוליים
- ^ ראו דוגמה למספר ערכים ותיאור מבנה הערכים במילון, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ מלון עברי חדש, דבר, 28 באוקטובר 1947
- ^ אברהם חיים אלחנני, נכסי ברזל של ירושלים, דבר, 5 באוקטובר 1949
- ^ יעקב כנעני, מילונו החדש של אבן שושן, דבר, 23 ביוני 1950
- ^ נ.צ. מיימון, "המלון החדש" לאור בקורת אחת, דבר, 12 במרץ 1951
- ^ עם צאת המהדורה הגדולה של מלון אבן שושן, דבר, 5 ביוני 1952
- ^ לכבוד המלון החדש של א. אבן שושן, דבר, 1 באפריל 1952
- ^ עדי אקוניס, חדש בבבילון: מילון אבן-שושן בקליק, באתר BubbleTech, 7.9.2009
21925114מילון אבן-שושן