רוברט סטאפורד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט סטאפורד
Robert Stafford
רוברט סטאפורד
לידה ראטלנד, ורמונט, ארצות הברית
פטירה ראטלנד, ורמונט, ארצות הברית
שם מלא רוברט תאודור סטאפורד
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אברגרין, ראטלנד, ורמונט, ארצות הברית
סנאטור מטעם ורמונט
16 בספטמבר 1971 – 3 בינואר 1989
(17 שנים)
→ וינסטון ל. פרוטי
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית כנציג כללי מטעם ורמונט
3 בינואר 1961 – 16 בספטמבר 1971
(10 שנים)
→ ויליאם ה. מאייר
ריצ'ארד ו. מאלרי ←
מושל ורמונט ה־71
8 בינואר 1959 – 5 בינואר 1961
(שנתיים)
סגן מושל ורמונט רוברט בבקוק
סגן מושל ורמונט ה־67
10 בינואר 1957 – 8 בינואר 1959
(שנתיים)
תחת מושל ורמונט ג'וזף ג'ונסון
→ קונסואלו ביילי
רוברט בבקוק ←
התובע הכללי של ורמונט ה־13
6 בינואר 1955 – 10 בינואר 1957
(שנתיים)
תחת מושל ורמונט ג'וזף ג'ונסון
→ פ. אליוט ברבר הבן
פרדריק מ. ריד ←

רוברט תאודור סטאפורד (באנגלית: Robert Theodore Stafford;‏ ‏5 באוגוסט 1913 – 6 בדצמבר 2006) היה פוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כתובע הכללי ה-13 של מדינתו בשנים 1955–1957, לאחר מכן ועד 1959 כסגן מושל ורמונט ה-67, לאחר מכן ועד 1961 כמושל ורמונט ה-71, לאחר מכן ועד 1971 כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, ולאחר מכן ועד 1989 כחבר הסנאט של ארצות הברית.

ראשית חייו

רוברט סטאפורד נולד בעיר ראטלנד שבוורמונט, כבנם של ברט לינוס סטאפורד (אנ'), ושל מייבל ר. (לבית סטרטון) סטאפורד.[1] ברט סטאפורד סיים את לימודיו במידלברי קולג' ב-1901, עסק בעריכת דין בראטלנד, והיה נשיא הבנק הלאומי של מחוז ראטלנד. הוא כיהן כפרקליט המדינה למחוז ראטלנד, בין השנים 1915–1917 כראש עיריית ראטלנד, כנשיא לשכת עורכי הדין של ורמונט ב-1930, וכיושב ראש מועצת החינוך של ורמונט.[2]

רוברט סטאפורד התחנך בבתי ספר בראטלנד, וב-1931 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון המקומי. ב-1935 הוא קיבל תואר בוגר במדעים ממידלברי קולג'.[3] בעת לימודיו שם, הוא היה חבר באחוות דלתא-אפסילון. לזמן קצר הוא למד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן, לפני שסיים לימודי תואר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת בוסטון.

לאחר סיום לימודיו, התקבל סטאפורד ללשכת עורכי הדין, ועסק במקצוע בראטלנד במשרד עורכי הדין סטאפורד, אבטייל וסטאפורד. הוא היה פעיל בפוליטיקה, וכרפובליקני הוא נבחר כתובע בבית המשפט העירוני של ראטלנד, תפקיד בו הוא שימש בשנים 1938–1942.[4]

מלחמת העולם השנייה ושירות צבאי

ב-1942, עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, התגייס ראטלנד לכוחות המילואים של צי ארצות הברית, וקיבל מינוי של אנסיין. הוא הוצב בענף המודיעין, והשלים את הכשרתו הראשונית בדארטמות' קולג' ובפורט דיקס שבניו ג'רזי. לאחר מכן הוא הוצב כקצין מודיעין במחלקת הצי של ארצות הברית בוושינגטון די. סי., ובבסיסי הצי בקייפ קוד, מסצ'וסטס.[4]

בהמשך ביקש סטאפורד הצבה בתפקיד ימי, ושירת כקצין תצפית על סיפון הספינה "ווסטפוינט", ספינת תעבורת הכוחות הגדולה ביותר של הצי. במהלך שירותו בספינה, היא ביצעה מספר רב של מסעות מעבר לאוקיינוס האטלנטי לאירופה ולאפריקה. סטאפורד התקדם במהלך המלחמה לדרגת לוטננט קומנדר, ובסיומה הוא היה קצין התעבורה הראשי של הספינה. בפברואר 1946 הוא שב לראטלנד, והמשיך את שירותו בכוחות המילואים של הצי.[4]

באוקטובר 1951 שב סטאפורד לשירות פעיל במהלך מלחמת קוריאה.[5] הוא הוצב כקצין תותחנות על סיפון הספינה "מישן ביי", ספינות אימונים של כוחות המילואים שעגנה בבייון, ניו ג'רזי, ושירת עד פברואר 1953.[6][7] הוא המשיך להיות בכוחות המילואים של הצי, ובמרץ 1971 פרש בדרגת קפטן.[8]

התובע הכללי וסגן מושל ורמונט

בשנים 1947–1951 שימש סטאפורד כתובע המדינתי במחוז ראטלנד.[1] במקביל, הוא עסק בעריכת דין במשרד חדש, סטאפורד ולה ברייק.[5]

בעקבות שירותו במלחמת קוריאה, נכנס סטאפורד לפוליטיקה המדינתית של ורמונט, וכיהן כסגן התובע הכללי של ורמונט בשנים 1953–1955. ב-1954 הוא נבחר כתובע הכללי של ורמונט, וכיהן בתפקיד בשנים 1955 - 1957. ב-1956 הוא נבחר כסגן מושל ורמונט, תפקיד בו הוא כיהן בשנים 1957 - 1959.[1]

מושל ורמונט

סטאפורד כמושל

ב-1958 נבחר סטאפורד כמושל ורמונט.[1] בחירתו לתפקידי סגן המושל והמושל הייתה יוצאת דופן בכך שהוא לא הלך בעקבותיהם של רוב הרפובליקנים. החל מייסוד המפלגה בשנות ה-50 של המאה ה-19, הונהג במפלגה הרפובליקנית בוורמונט "כלל ההרים", שעל פיו מועמדי המפלגה לתפקידי המושל וסגן המושל נבחרו לסירוגין מהצדדים המערבי והמזרחי של ההרים הירוקים, ונקבע שהמושלים יכהנו תקופת כהונה של שנתיים בלבד. הסנאטורים נבחרו גם הם לסירוגין מהצדדים השונים של ההרים הירוקים, כשאחד מהם הגיע מהאזור המערבי והשני מהמזרחי. על פי שיטה זו, מועמדי המפלגה לתפקידי המושל וסגן המושל נבחרו למעשה שנים מראש, והם שירתו בתפקידי הנהגה באספה הכללית של ורמונט, כולל כיושב ראש בית הנבחרים וכנשיא הסנאט של ורמונט. סטאפורד היה אחד ממושלי ורמונט הבודדים שלא כיהנו בבית המחוקקים. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, החלה המפלגה הדמוקרטית בוורמונט להיות כוח תחרותי מול הרפובליקנים, ובבחירות של 1958 ניצח סטאפורד את מועמד הדמוקרטים ברנרד ג'. לדי כאשר זכה ב-50.3 אחוזים בלבד מקולות הבוחרים.

תקופת כהונתו של סטאפורד כמושל בלטה בשל היוזמות לייעול ממשלת המדינה, כולל הקמת הסוכנות למנהל. בנוסף השקיעה המדינה בתשתיות, כולל סלילת כבישים ובניית גשרים כדי להמריץ את הצמיחה הכלכלית, והנהיגה מלגות לסטודנטים של ורמונט שלמדו בקולג'ים המדינתיים.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

ב-1960 נבחר סטאפורד כמועמד הרפובליקנים למושב היחידי של ורמונט בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא זכה לתמיכה מכל סיעות המפלגה בשל העובדה שהוא נחשב למתמודד החזק ביותר מול הדמוקרט ויליאם ה. מאייר, ששבר את האחיזה הרצופה בת מאה השנים של הרפובליקנים בכול המשרות המדינתיות כאשר ניצח בבחירות למושב בבית הנבחרים ב-1958. סטאפורד ניצח בבחירות, נבחר לתקופות כהונה נוספות ארבע פעמים, וכיהן בבית הנבחרים מינואר 1961 ועד ספטמבר 1971. בעת כהונתו בבית הנבחרים הוא הצביע בעד חוק זכויות האזרח של 1964,[9] ושל 1968 (אנ'),[10] וכן בעד התיקון ה-24 לחוקת ארצות הברית ובעד חוק זכות ההצבעה של 1965.[11][12]

סנאטור

סטאפורד בסנאט, 1986.

בספטמבר 1971 התפטר סטאפורד מכהונתו בבית הנבחרים כדי לאייש את המושב שלך ורמונט בסנאט של ארצות הברית כמינוי זמני בעקבות פטירתו של וינסטון ל. פרוטי.[1] בבחירות המיוחדות שהתקיימו בינואר 1972 לשארית תקופת כהונתו של פרוטי, הוא ניצח, ונבחר עוד פעמיים לתקופות כהונה נוספות, כולל בבחירות של 1976, בהן הוא ניצח את המושל היוצא תומאס סלמון. הוא כיהן בסנאט קצת יותר מ-17 שנה, עד לפרישתו ב-1989. בשנים 1981–1987 כיהן סטאפורד כיושב ראש ועדת הסביבה והעבודות הציבוריות של הסנאט.

בעת כהונתו בקונגרס, סייע סטאפורד להעביר את חוק הסיוע באסונות ובחירום (אנ') או חוק סטאפורד, לתיאום הסיוע הפדרלי לאסונות טבע. תמיכתו של סטאפורד במכירת נשק לקונטראס בניקרגואה הובילה למחאת "וינוסקי 44" (אנ') בוורמונט.

שנותיו האחרונות

בשנותיו האחרונות נחשב סטאפורד לזקן הפוליטיקאים במפלגה הרפובליקנית בוורמונט.[13] ב-1998 הכריז ג'ון א. מקמלן, פוליטיקאי חדש בוורמונט, על התמודדותו על מועמדות הרפובליקנים לסנאט. כפי שסופר על ידי כריס גראף, ראש המשרד הוותיק של Associated Press בוורמונט, מועמדותו של מקמלן ספגה מהלומה מיידית כאשר ראיין גראף את סטאפורד בנוגע לסופת השלגים של ינואר 1998 ובנוגע לאירועים נוספים. במהלך השיחה, קרא סטאפורד במפגיע את שמו של מקמלן באופן שגוי, וקרא לו "מלהולנד" (Mulholland). גראף כתב שהוא ניסה באדיבות לתקן את סטאפורד, אך בסופו של דבר הבין שכוונתו של סטאפורד הייתה להביע את דעתו שמקמלן היה אלמוני מדי וחדש מדי בוורמונט כדי להיות מועמד בר-קיימא. פסקת הפתיחה בכתבה שנכתבה כתוצאה מהריאיון הזה הייתה שהרפובליקני הבכיר מוורמונט החזיק בדעה שמקמלן לא חי די זמן במדינה כדי לייצג אותה בסנאט, ושהזלזול של סטאפורד במקמלן כ"מלהולנד או יהיה שמו אשר יהיה" נעשה בדיחה חוזרת בקרב העיתונאים והפעילים הפוליטיים.[14]

בבחירות המקדימות של הרפובליקנים, התמודד מקמלן מול פרד טאטל, בעל חוות ייצור חלב לשעבר שכיכב בסרט תיעודי שזכה ללעג "איש עם תוכנית" (Man with a Plan), קומדיה על חוואי פורש שמחליט להתמודד על מושב ורמונט בבית הנבחרים של ארצות הברית. מועמדותו של טאטל הייתה בחלקה ניסיון ליצור פרסום לסרטו, ובחלקה ניסיון ללעוג על מקמלן כ"ציקלונאי" (Carpetbagger) וכ"איש ארץ השטוחה" (flatlander, כינוי הסלנג של אנשי ורמונט לאלו שהגיעו מחוץ למדינה), שעבר לוורמונט רק משום שסבר שיהיה לו יותר קל להתמודד בה על מושב בסנאט מאשר במסצ'וסטס המאוכלסת יותר, שבה הוא התגורר קודם לכן.[15] ביום הבחירות המקדימות, הביס טאטל את מקמלן ביחס קולות של 55 מול 45 אחוזים. טאטל הכריז מיד על כוונתו להצביע לסנאטור המכהן, הדמוקרט פטריק לייהי, כשלאחר מכן קיימו השניים מספר הופעות משותפות. ביום הבחירות הכלליות, הביס לייהי את טאטל ומספר מועמדים זוטרים נוספים וניצח בבחירות.[16]

מותו והנצחתו

רוברט סטאפורד נפטר בראטלנד ב-23 בדצמבר 2006. הוא נטמן בבית הקברות אברגרין שבעיר. רעייתו הלן נפטרה ב-2011 בגיל 93.

ב-1988 שינה הקונגרס את השם של התוכנית הפדרלית להלוואות לסטודנטים ל"תוכנית ההלואות לסטודנטים על שם רוברט ת. סטאפורד (Stafford Loan) לכבוד פועלו של סטאפורד לחינוך הגבוה.[17]

ב-2007 שינה הקונגרס את שמו של אזור הנופש הלאומי וייט רוקס בוורמונט ל"אזור הנופש הלאומי וייט רוקס על שם רוברט ת. סטאפורד" (Robert T. Stafford White Rocks National Recreation Area).[18]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט סטאפורד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 "Obituary, Robert T. Stafford". Rutland Herald. Rutland, VT. October 17, 2018 [December 24, 2006.]
  2. ↑ "Bert L. Stafford: Prominent Rutland Attorney Died of Cerebral Hemorrhage". The Barre Daily Times. Barre, VT. July 30, 1941. p. 7.
  3. ↑ Armstrong, Howard E. (1955). Vermont Legislative Directory and State Manual. Montpelier, VT: Vermont Secretary of State. p. 611
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 "R. T. Stafford Will Take Office Today as Prosecutor in County". Rutland Daily Herald. Rutland, VT. February 1, 1947. p. 7.
  5. ^ 5.0 5.1 "R. T. Stafford is Recalled". Rutland Daily Herald. Rutland, VT. October 19, 1951. p. 6.
  6. ↑ "Stafford of Rutland May be Deputy Atty. Gen". Burlington Free Press. Burlington, VT. Morning Press Bureau. December 12, 1952. p. 2.
  7. ↑ "R. T. Stafford is Appointed". Rutland Daily Herald. Rutland, VT. February 5, 1953. p. 7.
  8. ↑ "Rep. Stafford retires as Captain in Navy Reserve". Bennington Banner. Bennington, VT. March 19, 1971. p. 12.
  9. ↑ "H.R. 7152. Passage".
  10. ↑ "To Pass H.R. 2516, A Bill to Establish Penalties for Interference With Civil Rights".
  11. ↑ "S.J. RES. 29. Constitutional Amendment to Ban the Use of Poll Tax as a Requirement for Voting in federal Elections". GovTrack.us.
  12. ↑ "To Pass H.R. 6400, The 1965 Voting Rights Act".
  13. ↑ Hatch, Orrin (May 8, 2007). "Honoring Former Senator Robert Stafford". Congressional Record—Senate. Vol. 153, Part 8. Washington, DC: U.S. Government Printing Office. p. 11604.
  14. ↑ Graff, Christopher (December 24, 2006). "He was in right place, at right time in history". Rutland Herald. Rutland, VT. Archived from the original on September 5, 2018.
  15. ↑ Lindholm, Jane; Smith, Matthew F. (June 18, 2018). "Cow Teats & How To Say 'Calais': Reflecting On The 1998 Tuttle-McMullen Debate". Vermont Public Radio. Colchester, VT.
  16. ↑ "Baruth: The Political Art Behind Fred Tuttle, The Man With A Plan". VT Digger. Montpelier, VT. November 27, 2016.
  17. ↑ "Student Loan 101: All About Stafford Loans". The Street Network. Archived from the original on December 24, 2010.
  18. ↑ "Congressional Record 109th Congress (2005–2006)". The Library of Congress. March 16, 2006. Archived from the original on February 18, 2009.


מושלי ורמונט ורמונטורמונט
מושלי רפובליקת ורמונט תומאס צ'יטנדן • מוזס רובינסון • תומאס צ'יטנדן
מושלי ורמונט תומאס צ'יטנדן • פול בריגהאם • אייזק טיצ'נור • ישראל סמית' • אייזק טיצ'נור • ג'ונאס גלושה • מרטין צ'יטנדן • ג'ונאס גלושה • ריצ'רד סקינר • קורנליוס פ. ואן נס • עזרא בטלר • סמואל קרפטס • ויליאם פאלמר • סילאס ג'ניסון • צ'ארלס פיין • ג'ון מטוקס • ויליאם סלייד • הוראס איטון • קרלוס קולידג' • צ'ארלס ויליאמס • ארסטוס פיירבנקס • ג'ון רובינסון • סטיבן רויס • ריילנד פלטשר • הילנד הול • ארסטוס פיירבנקס • פרדריק הולברוק • ג'. גרגורי סמית' • פול דילינגהאם • ג'ון פייג' • פיטר וושבורן • ג'ורג' וייטמן הנדי • ג'ון וולקוט סטיוארט • ג'וליוס קונברס • עשהאל פק • הוראס פיירבנקס • רדפילד פרוקטור • רוזוול פרנהאם • ג'ון ברסטו • סמואל פינגרי • אבנעזר אורמסבי • ויליאם דילינגהאם • קרול פייג' • לוי פולר • אורבן וודברי • ג'וזאיה גראוט • אדוארד קרטיס סמית' • ויליאם סטיקני • ג'ון מקאלה • צ'ארלס בל • פלטשר פרוקטור • ג'ורג' פראוטי • ג'ון מיד • אלן פלטשר • צ'ארלס גייטס • הוראס גרהאם • פרסיבל קלמנט • ג'יימס הארטנס • רדפילד פרוקטור הבן • פרנקלין בילינגס • ג'ון ויקס • סטנלי וילסון • צ'ארלס מנלי סמית' • ג'ורג' אייקן • ויליאם הנרי וילס • מורטימר פרוקטור • ארנסט ויליאם גיבסון הבן • הרולד ארתור • לי אמרסון • ג'וזף ג'ונסון • רוברט סטאפורד • פ. ריי קייזר הבן • פיליפ הוף • דין דייוויס • תומאס סלמון • ריצ'רד סנלינג • מדלן קונין • ריצ'רד סנלינג • הווארד דין • ג'ים דאגלס • פיטר שמלין • פיל סקוט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רוברט סטאפורד40730105Q433140

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רוברט_סטאפורד&oldid=2929940"