דין דייוויס
.png) | |||||||
| לידה | איסט ברי, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ברלין, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | דין צ'נדלר דייוויס | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות אלמווד, ברי, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
דין צ'נדלר דייוויס (באנגלית: Deane Chandler Davis; 3 בנובמבר 1900 – 6 בדצמבר 1990) היה עורך דין, מנהל בחברת ביטוח ופוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל ורמונט ה-74 בשנים 1969–1973.
ראשית חייו
דין דייוויס נולד בעיירה איסט ברי שבוורמונט, כבנם של ארל ראסל דייוויס ושל לויס סאלום הילרי.[1] אביו היה עורך דין ששימש כפרקליט המדינה למחוז וושינגטון וכשופט שלום.
דייוויס התחנך בבתי הספר בברי וסיים את לימודיו ב-1918 בבית הספר התיכון ספאולדינג. כפי שהוא ציין בראיון ב-1978, כוונתו הייתה להתחיל לימודים בקולג' לאחר בית הספר התיכון, אך הוא חלה במהלך השפעת הספרדית באותה שנה והחלים רק בספטמבר. בחיפוש אחר אוניברסיטה שבה הוא יוכל ללמוד לאחר החלמתו, שאף דייוויס ללמוד באחד המוסדות שבהן התקיימה תוכנית האימונים הצבאיים לסטודנטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כך שיתאפשר לו לקבל תשלום לכיסוי הוצאות הלימודים. התברר לו שהמקום היחידי בחוף המזרחי שבו התקיימה התוכנית היה בית הספר למשפטים של אוניברסיטת בוסטון, שדרש שנתיים של לימודים של שבע האמנויות החופשיות. דקאן בית הספר למשפטים הסכים לקבל את דייוויס ללימודים בתנאי שישלים את לימודי שבע האמנויות החופשיות. במקביל ללימודיו בבית הספר למשפטים הוא השתתף בתוכנית האימונים הצבאיים. ב-1922 הוא קיבל תואר במשפטים והיה לעורך דין בברי.[2]
קריירה פוליטית
דייוויס היה חבר המפלגה הרפובליקנית. הוא שימש בכמה משרות במשל המקומי, כולל כחבר מועצת העיר וכפרקליט העיר. בשנים 1927–1928 הוא היה התובע המדינתי במחוז וושינגטון. בשנים 1931–1939 הוא היה שופט בבית המשפט הגבוה של ורמונט, כאשר הוא מונה כדי לאייש את מושבו של וורנר א. גרהאם שמונה לבית המשפט העליון של ורמונט.[3] כבעל עמדת הנהגה במפלגה, השתתף דייוויס כנציג במספר ועידות ברמת המדינה וברמה הלאומית, כולל בוועידה הארצית של הרפובליקנים של 1948.[4]
בשנות ה-30 עסק דייוויס בעריכת דין בשותפות עם סטנלי וילסון, פ. ריי קייזר הבן וג'. וורד קרבר. משרד עורכי הדין שלהם תואר כ"אוסף הכישרונות המשפטיים הטוב ביותר אי פעם" בוורמונט, בכך שהוא כלל את קייזר שלימים היה שופט בבית המשפט העליון של ורמונט, מושל אחד לשעבר ומושל אחד בעתיד (וילסון ודייוויס), ותובע כללי לשעבר (קרבר).[5]
ב-1940 נטש דייוויד את העיסוק בעריכת דין במגזר הפרטי והיה ליועץ המשפטי של חברת ביטוחי החיים הלאומית (אנ'). בשנים 1942–1943 הוא היה נשיא לשכת הסחר של ורמונט. באוקטובר 1942 הוא היה לנשיא לשכת עורכי הדין של ורמונט, תפקיד בו הוא החליף את ג'וזף א. מקנמרה ושימש בו שנה אחת.[6] ב-1943 מונה דייוויס כסגן נשיא חברת ביטוחי החיים הלאומית. ב-1950 הוא היה לנשיא החברה, ובשנים 1960–1966 הוא שימש כמנהל הכללי שלה. לאחר מכן ועד 1968 הוא היה יושב ראש מועצת המנהלים של החברה.
מושל ורמונט
בשנים 1957–1959 שימש דייוויס כיושב ראש הוועדה המדינתית שסקרה את הארגון ואת התפקוד של ממשלת המדינה, והציעה חידושים ורפורמות בדוח שהגישה לאספה הכללית של ורמונט. ב-1968 הוא החליט להמשך בפועלו זה והתמודד על משרת מושל ורמונט. מועמדותו של דייוויס הייתה יוצאת דופן בשל גילו המתקדם, ובשל העובדה שהוא לא עבר את מסלול התפקידים הקודם של מועמדי המפלגה הרפובליקנית לתפקיד. עד כהונתו של דייוויס, המפלגה הרפובליקנית בוורמונט, שהחזיקה במשרות הממשל המדינתי במשך יותר ממאה שנה, הכינה כמעט תמיד את המועמדים למשרת המושל באמצעות בחירתם לתפקידי הנהגה בבית הנבחרים של ורמונט ובסנאט של ורמונט, או לתפקידים זוטרים יותר כמו סגן המושל. בבחירות המקדימות הביס דייוויס את התובע הכללי ג'יימס ל. אוקס. בבחירות הכלליות הוא ניצח את סגן המושל המכהן ג'ון דיילי.
ב-1970 התמודד דייוויס על תקופת כהונה שנייה כמושל, ובבחירות המקדימות ניצח את סגן המושל המכהן תומאס ל. הייס. בבחירות הכלליות הוא ניצח את מועמד הדמוקרטים לאו אובריאן הבן, חבר הסנאט של ורמונט.[7] בסך הכול כיהן דייוויס כמושל בשנים 1969–1973. כהונתו כמושל בלטה במיוחד בשל הנהגת מס המכירות המדינתי שנועד לאיזון תקציב המדינה. הוא גם פיקח על חקיקתו של חוק 250 (אנ'), חוק שנועד לאפשר מכירה ופיתוח מתוכננים של מקרקעין תוך שמירה על איכות הסביבה, חיי הקהילה ואופייה האסתטי של המדינה.
לאחר פרישתו הוציא דייוויס שלושה ספרים, "צדק בהרים" (Justice in the Mountains, 1980), "שום דבר חוץ מהאמת" (Nothin' but the Truth, 1982), ו"דין צ'. דייוויס: אוטוביוגרפיה" (Deane C. Davis: An Autobiography, 1991).[8]
חיים אישיים
ב-1924 נשא דייוויס לאישה את קורין איסטמן, ולשניים נולדו שלושה ילדים. קורין נפטרה ב-1951, וב-1952 נישא דייוויס בשנית למרג'ורי פיליס סמית' קונזלמן.
דין דייוויס נפטר בעיירה ברלין שבוורמונט ב-8 בדצמבר 1990. הוא נטמן בבית הקברות אלמווד שבברי.
על שמו של דייוויס מוענק פרס העסק הבולט מדי שנה על ידי מגזין העסקים של ורמונט ולשכת הסחר של ורמונט.[9]
דייוויס עסק ברכיבה, וקידם את גזע סוסי מורגן, כולל תקופה בה שימש כנשיא מועדון סוסי מורגן. אגודת סוסי מורגן של ורמונט מעניקה את פרס דייוויס לזכרו לאנשים שתרמו לקידום הגזע לאורך זמן.[10]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1617
- Deane C. Davis, Justice in the Mountains: Stories and Tales by a Vermont Country Lawyer. New England Press. 1980.
- Deane C. Davis, Nothing but the Truth. New England Press. 1982.
- Deane C. Davis, Deane C. Davis: An Autobiography. New England Press. 1990.
קישורים חיצוניים
- דין דייוויס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- דין דייוויס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- דין דייוויס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Who's Who in Commerce and Industry. Vol. 11. Chicago, IL: Marquis Who's Who. 1959. p. 294.
- ↑ "From Boston Bootblack to Vermont Judge, Davis' Story". The Boston Globe. Boston, MA. October 21, 1931. p. 12.
- ↑ "Deane C. Davis Named by Wilson Superior Judge". Burlington Free Press. Burlington, VT. October 9, 1931. p. 2.
- ↑ "Former Governor Proctor Heads Vermont Delegation to National GOP Convention". The Burlington Free Press. Burlington, VT. Vermont Press Bureau. May 17, 1948. p. 4.
- ↑ "Obituary, F. Ray Keyser Sr". The Herald. Randolph, VT. March 15, 2001.
- ↑ "Deane C. Davis of Barre Inducted as President of the Bar Association". Burlington Free Press. Burlington, VT. October 8, 1942. p. 2
- ↑ Elections Division. "Past Elections: Deane C. Davis". Vermont Elections Database. Montpelier, VT: Vermont Secretary of State.
- ↑ "Deane C. Davis's Books". GoodReads.com. San Francisco, CA: Goodreads, Inc.
- ↑ Couture, Jeff (June 9, 2020). "Chroma Named Deane Davis Outstanding Business of the Year". Vermont Technology Alliance News. Burlington, VT. Archived from the original on May 6, 2021.
- ↑ "Deane C. Davis Award". VT Morgan Horse.net. Westford, VT: Vermont Morgan Horse Association.
דין דייוויס40744123Q881604