ריצ'רד סנלינג
.jpg) | |||||||
| דיוקן רשמי, 1980 בערך. | |||||||
| לידה | אלנטאון, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | שלברן, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ריצ'רד ארקרייט סנלינג | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | שלברן, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ריצ'רד ארקרייט סנלינג (באנגלית: Richard Arkwright Snelling; 5 בפברואר 1927 – 2 באוגוסט 1991) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מדינתו בשנים 1959 - 1961, ובשנים 1973 - 1977, לאחר מכן ועד 1985 כמושל ורמונט ה-76. בינואר 1991 הוא החל לכהן בתקופת כהונתו השנייה כמושל ורמונט ה-78, אך נפטר שבעה חודשים לאחר מכן בעת כהונתו.
ראשית חייו
ריצ'רד סנלינג נולד באלנטאון שבפנסילבניה, כבנם של הכימאי וולטר א. סנלינג (אנ') ושל הלן מרג'ורי גרינג. הוא התחנך בבתי הספר הציבוריים של אלנטאון, סיים את לימודיו בבית הספר התיכון המקומי ב-1944, והשלים את חובותיו שישה חודשים לפני חבריו לספסל הלימודים כחלק מתוכנית מואצת לצעירים שהתכוונו להתגייס לשירות צבאי במלחמת העולם השנייה. במהלך שנותיו בבית הספר התיכון היה סנלינג חבר ב"אגודת הכבוד הלאומית" (National Honor Society) ובנבחרות האתלטיקה, השחייה וההיאבקות של בית ספרו.[1]
לאחר סיום לימודיו בית הספר התיכון, למד סנלינג לזמן קצר באוניברסיטת הוואנה שבקובה, ובאוניברסיטת ליהיי שבבת'להם, פנסילבניה, ולאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטת הרווארד. בליהיי הוא שיחק בנבחרות הפוטבול וההאבקות של האוניברסיטה. בהרווארד הוא היה מצטיין ברשימת הדקאן (Dean's list), שיחק בנבחרת הפוטבול, היה נשיא הליגה השמרנית של הרווארד, ולימד שחייה.[1]
שירות צבאי
באוקטובר 1944 התגייס סנלינג לכוחות המילואים של הגיס האווירי של צבא ארצות הברית. כאשר נפסקה התוכנית בראשית 1945, הוא הועבר לכוחות המילואים של צבא ארצות הברית. במאי 1945 נכנס סנלינג לשירות פעיל בבסיס ההגנה ניו קמברלנד (אנ').[1] הוא שירת עד תום מלחמת העולם השנייה ובתקופת הכיבוש של גרמניה שלאחר המלחמה, ומילא תפקידים כמו חוקר ועורך עלון מידע. הוא הגיע לדרגת טכנאי דרגה חמישית (אנ') ושוחרר בפורט דיקס שבניו ג'רזי באוקטובר 1946.[2] הוא שב להרווארד, שם הוא קיבל ב-1948 תואר בוגר אוניברסיטה בממשל וכלכלה. במשך כמה שנים לאחר שעבר לוורמונט, הוא היה פעיל בכוחות האזרחים המתנדבים של משמר החופים של ארצות הברית, שם הוא שירת כקצין. ב-1956 הוא נבחר כסגן המפקד של השייטת ה-802 של ברלינגטון, ומונה כמפקח על המתקנים של השייטת.[3]
קריירה עסקית
לאחר סיום לימודיו, הועסק סנלינג בחברת ג'וזף ברק ובניו, עסק מבוסטון לממכר צורכי מטבח וגינון. תוך שנה הוא התקדם מעבודה במחסן החברה לתפקיד עוזר לנשיא החברה. לאחר מכן הוא עבר לפילדלפיה, שם הוא הוביל יוזמה להשתלטות על חברת הנרי א. דריר, חברה להפצת צמחים וזרעים שפשטה את הרגל. עד מהרה הוא שיקם את החברה בשיתוף עם הנהלתה ועם עובדיה. ב-1953 עבר סנלינג לוורמונט כדי לקבל על עצמו תפקיד של עוזר לנשיא חברת ממכר המכוניות קולוניאל מוטורס בברלינגטון. ב-1955 הוא היה מנהל תאגיד הטלוויזיה גרין מאונטיין, מראשונות חברות הטלוויזיה בכבלים, שהוא היה לנשיאה.
כמי שהתגורר במשך שנים בעיירה שלברן, הקים סנלינג ב-1957 את חברת שלברן תעשיות, יצרנית של כבלים ומוצרי מתכת שמאוחר יותר התמחתה בייצור ציוד סקי. החברה נחלה הצלחה והפכה את סנלינג למיליונר. בנוסף לניהול החברה, הוא שימש כחבר במועצות מנהלים של כמה חברות.
ראשית הקריירה הפוליטית
ב-1956 התמודד סנלינג על מושב בסנאט של ורמונט ללא הצלחה. בשנים 1959 - 1961 הוא היה חבר בבית הנבחרים של ורמונט. בשנים 1960, 1968 ו-1980 הוא היה נציג לוועידות הארציות של המפלגה הרפובליקנית. בשנים 1963 - 1966 הוא היה יושב ראש הוועדה הרפובליקנית של מחוז צ'יטנדן וחבר בוועד המנהל המדינתי הרפובליקני של ורמונט.
ב-1964 התמודד סנלינג ללא הצלחה בבחירות למשרת סגן מושל ורמונט, וכן בבחירות למשרת מושל ורמונט של 1966.[4] ב-1972 הוא נבחר שוב לבית הנבחרים, וכיהן בו בשנים 1973 - 1977, מתוכן בשנתיים האחרונות כמנהיג סיעת המיעוט של הבית.
מושל ורמונט
כהונה ראשונה
ב-1976 נבחר סנלינג כמושל ורמונט. הוא נבחר עוד שלוש פעמים ב-1978, 1980 ו-1982, וכיהן בתפקיד מינואר 1977 ועד ינואר 1985. במהלך תקופת כהונתו הוא פעל להגנת הסביבה כאשר התנגד לתוכנית כריית אורניום בוורמונט ואסר על מכירת חומרי ניקוי המכילים זרחה, על בסיס הטענה שהם מזהמים את המים. הוא גם זכה לשבחים על השימוש בניסיונו העסקי לקידום הצמיחה הכלכלית על ידי משיכת תעשיות למדינה. סנלינג תמך בניו-פדרליזם (אנ') של הנשיא רונלד רייגן, שכן הוא האמין שהממשלה תעבוד בצורה טובה יותר כאשר היא תהיה קרובה יותר לעם. עם זאת, הוא התנגד כאשר רייגן תכנן את העברת כמה תוכניות פדרליות לידי המדינות כאשר התוכנית לא כללה מימון פדרלי וכפיית קיצוצי תקציב על המדינות.
בין שתי הכהונות
ב-1984 לא התמודד סנלינג על תפקיד המושל. ב-1986 הוא היה מועמד הרפובליקנים לסנאט של ארצות הברית, ונוצח על ידי הסנאטור המכהן פטריק לייהי. לאחר תום כהונתו כמושל, הוא לקח חלק פעיל בניהול עסקיו. הוא נהג להפליג לעיתים קרובות ביאכטה שהוא רכש לאחר תום כהונתו כמושל. הוא קיים טיולים ארוכים, כולל נסיעה לקניה ב-1989.[5]
כהונה שנייה
ב-1990 התמודד סנלינג שוב על משרת המושל, מתןך כוונה לעשות שימוש בכישוריו העסקיים ובניסיונו הקודם כמושל כדי לטפל בבעיות הכספיות של ורמונט שנגרמו עקב המיתון הכלכלי (אנ') שלאחר נשיאותו של רייגן. הוא נבחר לתקופת כהונתו החמישית, והקדיש את רוב מאמציו לאיזון תקציב המדינה ולשיקום מצבה הפיננסי. כפי שתואר על ידי הדמוקרט רלף ג. רייט, שכיהן אז כיושב ראש בית הנבחרים של ורמונט, בראשית כהונתו זו כמושל, נקט סנלינג בצעדים חסרי תקדים כשקיים ביקורים ללא הודעה מוקדמת בלשכתו של רייט כדי להיפגש עמו ולדון בקיצוצים בתקציב ובהגדלת המיסים לצורך איזון התקציב.[6] האספה הכללית של ורמונט הגיבה ליוזמה של סנלינג בניהול משא ומתן ויישום של שש העלאות המיסים הגדולות ביותר בהיסטוריה של ורמונט, בהיקף של יותר מ-90 מיליון דולר, ובמקביל החליטה על קיצוצים רחבים בתוכניות ממשלתיות.
חיים אישיים
ב-1947, בגיל 20, נשא סנלינג לאישה את ברברה וייל (אנ') בת ה-19.[7] לשניים נולדו ארבעה ילדים: ג'קלין, מארק, אנדרו ודיאן (אנ').
לאחר מותו של סנלינג, כיהנה ברברה כסגנית מושל ורמונט בשנים 1993 - 1997, וכחברת הסנאט של ורמונט בשנים 1999 - 2002, מושב שבו היא הוחלפה על ידי בתה דיאן , שכיהנה בסנאט אחרי אמה בשנים 2002 - 2016, ואז מונתה כראש מועצת משאבי הטבע של ורמונט.[8]
מארק סנלינג התמודד ב-2010 ללא הצלחה על מועמדות הרפובליקנים למשרת סגן מושל ורמונט.
ריצ'רד סנלינג נפטר בביתו בשלברן ב-13 באוגוסט 1991 כתוצאה מהתקף לב, שבעה חודשים לאחר תחילת כהונתו השנייה כמושל. הוא נטמן בבית הקברות המקומי. במקומו הושבע כמושל סגנו, הווארד דין.
מרכז סנלינג לממשל באוניברסיטת ורמונט נקרא על שמם של ריצ'רד וברברה סנלינג.[9]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1618-1619
קישורים חיצוניים
- ריצ'רד סנלינג באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ריצ'רד סנלינג באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ריצ'רד סנלינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Richard A. Snelling goes to New Cumberland for Assignment to Duty". The Morning Call. Allentown, PA. May 25, 1945. p. 6
- ↑ "89 More Freed from Military Duty". The Morning Call. Allentown, PA. October 25, 1946. p. 14.
- ↑ "Coast Guard Auxiliary Seats New Officers". The Burlington Free Press. Burlington, VT. January 5, 1956. p. 5.
- ↑ F.B.S. (January 17, 1973). "Opinion: Statehouse Experience". The Burlington Free Press. Burlington, VT. p. 20.
- ↑ Runnion, Norman (June 9, 1989). "Opinion: Vermont Republicans' Future May Lie In Two Statesmen From The Past". Brattleboro Reformer. Brattleboro, VT. p. 4.
- ↑ Fred Baser: The Vermont GOP’s future — the Vermont way, VTDigger,, January 16, 2019.
- ↑ "Newlyweds: Mr. and Mrs. Richard Arkwright Snelling". Sunday Call-Chronicle. Allentown, PA. July 20, 1947. p. 11.
- ↑ "Governor Shumlin appoints Diane Snelling as Natural Resources Board Chair". Vermont Business Magazine. Off Grid Media Lab. March 29, 2016.
- ↑ The Snelling Center, About the Snelling Center, accessed March 17, 2013.
ריצ'רד סנלינג40733902Q885669