לוי פולר
.jpg) | |||||||
| לידה | וסטמורלנד, ניו המפשייר, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ברטלבורו, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | לוי נייט פולר | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות מורנינגסייד, ברטלבורו, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
לוי נייט פולר (באנגלית: Levi Knight Fuller; 24 בפברואר 1841 – 10 באוקטובר 1896) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של ורמונט בשנים 1880–1882, כסגן מושל ורמונט ה-36 בשנים 1886–1888, וכמושל ורמונט ה-44 בשנים 1892–1894.
ראשית חייו
לוי[א] פולר נולד בעיירה וסטמורלנד שבניו המפשייר, כבנם של וושינגטון ולוסינדה (לבית קונסטנטין) פולר. הוא גדל בווסטמורלנד ובבלוס פולס שבוורמונט. כשהיה בן 13, הוא עבר לברטלבורו, והחל לעבוד כשוליה בבית הדפוס של ג'יימס ה. קאפן.[1] הוא למד את מקצוע הדפוס והוכשר כמפעיל טלגרף, זאת בנוסף ללימודיו בבתי הספר התיכוניים של בלוס פולס ושל ברטלבורו.[2] ב-1856 הוא עבר לבוסטון כדי להיות שוליה של מכונאי, ועבד כמפעיל טלגרף כדי לממן את לימודי הערב שלו בהנדסה ובתעשייה. ב-1857 עבר פולר לברלינגטון, שם הוא עבד כמפעיל טלגרף.[1]
קריירה עסקית
ב-1860 שב פולר לברטלבורו כדי להתחיל לעבוד כמכונאי וכמהנדס בחברת ייצור העוגבים, "אסטי אורגן" (Estey Organ).[1] ב-1865 הוא נשא לאישה את אבי אמילי אסטי, בתו של מייסד החברה.[3] שנה לאחר מכן הוא כבר היה מפקח הייצור הראשי של החברה.[1] בראשית שנות ה-70 היה פולר סגן נשיא החברה, ומסעותיו במטעמה מעבר לים הובילו להרחבת פעילותה אל השוק העולמי.[2] על שמו נרשמו יותר ממאה פטנטים על המצאותיו, כולל סמן גובה הצליל (Scientific pitch notation) חידוש שאומץ על ידי יצרני כלים מוזיקליים בכל רחבי העולם, והישג שתואר על ידי יצרן הפסנתרים סטיינוויי כ"אחד החשובים ביותר, אולי החשוב ביותר, בדברי ימי ההיסטוריה המוזיקלית".[2][4]
בנוסף לעבודתו באסטי אורגן, היה פולר הבעלים והמפעיל של בית מלאכה משלו. עסק זה נחל הצלחה והוא נודע כיצרן של מקצועות ושל מכונות תפירה. ההמצאות שפולר המציא ושיפר בבית המלאכה שלו כללו מאווררים, מסנני אבק, מכשירים לבדיקת מצבם של שכבת המצע של מסילות ברזל, של מצמדי קרונות הרכבת, מנועים הידראולים, ומכשירים לייבוש גזעי עצים.[1]. פעילויותיו העסקיות הנוספות כללו שירות כחבר מועצות המנהלים של בנק החסכונות של ברטלבורו ושל החברה הלאומית לביטוחי חיים. פולר גם היה מחזיק מניות בחברת הרכבות ברטלבורו ווייטהול, ושמיש כמבקר החברה מטעם מחזיקי המניות.[5]
קריירה צבאית
ביוני 1863, במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, התגייס פולר לצבא האיחוד. בדצמבר 1864 הוא הצטרף לפלוגה A של הרגימנט ה-12 של המיליציה של ורמונט, שבמהלך המלחמה ביצע משימות בתחומי המדינה. הוא התגייס כטוראי, קודם מידית לדרגת סמל, והמשיך בשירותו עד לתום המלחמה.[6] ב-1873 מונה פולר לדרגת ייצוג של קולונל במטהו של המושל ג'וליוס קונברס.[4]
ב-1874 ארגן פולר סוללה ארטילרית קלה. יחידה זו צוידה ומומנה על ידו עד שהיא צורפה ב-1875 אל המשמר הלאומי של ורמונט כפלוגה C של הרגימנט הראשון, ופולר פיקד עליה כקפטן.[1][6] כתוצאה מפעילותו, המשמר הלאומי של ורמונט היה הראשון שהצטייד בארטילריית שדה. היחידה נודעה בשל יעילותה ודייקנותה, וזכתה בתחרויות תותחנות רבות.[1]
פעילות ציבורית
פולר עסק גם באסטרונומיה, ובנה מצפה כוכבים משל עצמו, מעמד משווני וספרייה. הוא היה אחד המייסדים של אוניברסיטת שאו (אנ') המוסד האקדמי הראשון לאפרו-אמריקאים בקרוליינה הצפונית. פולר שימש כחבר בחבר הנאמנים של הספרייה החופשית של ברטלבורו, והיה נשיא מועצת הנאמנים של אקדמיית ורמונט.[1] כתוצאה מפועלו לפיתוח סמן גובה הצליל, הוא החל לאסוף קולנים נדירים ובעלי ערך. לאחר מותו, הוערך השווי של אוסף זה של מעל 300 קולנים ב-10,000 דולר (372,000 דולר בערכים של 2024).[7]
פולר היה חבר באגודה האמריקאית למהנדסים מכניים (אנ'), האגודה האמריקאית לקידום המדע (אנ'), החברה האסטרונומית של הפסיפיק (אנ'), ואגודת מהנדסי החשמל. הוא היה נשיא סניף ורמונט של בני המהפכה האמריקאית, וחבר במכון לשירות צבאי של ארצות הברית (אנ').[1]
פולר היה חבר בבונים החופשיים, אבירי ההיכל (אנ'), המסדר העצמאי של העמיתים יוצאי הדופן, ובמסדר המתוקן של הגברים האדומים (אנ').[7][8] הוא היה פעיל בכנסייה הבפטיסטית ושימש כיושב הראש של הוועידה הבפטיסטית של ורמונט, בנוסף לשירותו כמפקח הראשי על בית הספר של יום ראשון בכנסייה הבפטיסטית של ברטלבורו.[9][10]
פולר קיבל תוארי כבוד מאוניברסיטת ורמונט ב-1893, ומאוניברסיטת נורוויץ ב-1895.[1] אולם פולר באקדמיית ורמונט קרוי על שמו.[11]
קריירה פוליטית
כאיש המפלגה הרפובליקנית שימש פולר בכמה משרות בממשל המקומי, כולל מעריך שומה ושופט שלום.[12] בשנים 1880–1882 הוא ייצג את מחוז וינדהאם בסנאט של ורמונט. במהלך תקופת כהונתו בסנאט הוא היה יושב ראש ועדת הכספים, שבה הוא הוביל את העברת החוק לרפורמה בחוקי המיסוי של ורמונט. הוא גם היה חבר בוועדה לענייני צבא ובוועדה לרכבות.[1]
ב-1886 נבחר פולר כסגן מושל ורמונט, וכיהן בתפקיד עד 1888.[1] בסיום מושב בית המחוקקים של 1886, קיבלו הסנאטורים החלטה פה אחד לשבח את פולר על הנימוס וההגינות שהיו מנת חלקו בתפקידו כנשיא הסנאט.[13]
ב-1892 נבחר פולר כמועמד הרפובליקנים לתפקיד מושל ורמונט.[1] הוא ניצח בבחירות הכלליות וכיהן בתקופת כהונה אחת של שנתיים כפי שהיה אז מקובל על פי כלל ההרים של המפלגה הרפובליקנית.[14] כמי שהיה פעיל בתנועת "הכבישים הטובים" (good roads) בסוף המאה ה-19, תקופת כהונתו של פורל עמדה בסימן תחילת המאמצים לפקח לראשונה על סלילת הכבישים ותחזוקתם.[1] כמושל, פיקח פולר גם על השתתפותה של ורמונט בהתערוכה העולמית של שיקגו ב-1893, ונסע לשם כדי לבקר בביתן של המדינה.[8]
שנותיו האחרונות
פולר התגורר בבית שהיה בנוי בסגנון ויקטוריאני ושאותו הוא כינה "פיין הייטס" (Pine Heights). לימים פותח המבנה כמעון לקשישים בשם עדן פארק.[15] לאחר תום כהונתו כמושל, שב פולר לעבודתו באסטי אורגן.
לוי פולר נפטר בברטלבורו ב-10 באוקטובר 1896. מותו יוחס לעבודת יתר ולאנמיה ממנה סבל.[16][17] הוא נטמן בתחילה בבית הקברות פרוספקט היל שבברטלבורו, וב-1900 הועברה קבורתו לבית הקברות מורנינגסייד.[18]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1593-1594
קישורים חיצוניים
- לוי פולר באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- לוי פולר באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- לוי פולר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ביאורים
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 Cabot, Mary R. (1922). Annals of Brattleboro, 1681-1895. Vol. II. Brattleboro, VT: E. L. Hildreth & Co. pp. 909–911.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Hall, Henry, ed. (1896). America's Successful Men of Affairs. Vol. II. New York, NY: New-York Tribune. pp. 325–326.
- ↑ "Married: Levi K. Fuller and Abby J. Estey". The Vermont Record. Brattleboro, VT. May 13, 1865. p. 16
- ^ 4.0 4.1 Crockett, Walter Hill (1921). Vermont: The Green Mountain State. Vol. Four. New York, NY: Century History Company. p. 226.
- ↑ "Brattleboro and Whitehall Railroad: Annual Meeting of the Stockholders". Vermont Phoenix. Brattleboro, VT. March 4, 1881. p. 3
- ^ 6.0 6.1 Peck, Theodore S. (1890). Biennial Report of the Adjutant and Inspector General for 1889–1890. Rutland, VT: The Tuttle Company. p. 29.
- ^ 7.0 7.1 Ellis, William Arba (1911). Norwich University, 1819-1911; Her History, Her Graduates, Her Roll of Honor. Vol. 3. Montpelier, VT: Capital City Press. pp. 528-529.
- ^ 8.0 8.1 Forbes, C. S., ed. (November 1896). "The Governors of Vermont: Levi Knight Fuller". The Vermonter. St. Albans, VT: Charles Spooner Forbes. pp. 68–70.
- ↑ Crocker, Henry (1913). History of the Baptists in Vermont. Brattleboro, VT: P. H. Gobie Press. p. 640.
- ↑ Waring, Dennis G. (2002). Manufacturing the Muse: Estey Organs and Consumer Culture in Victorian America. Middletown, CT: Wesleyan University Press. p. 139.
- ↑ Vermont Academy - campustourdeforce.com.
- ↑ Child, Hamilton (1884). Gazetteer and Business Directory of Windham County, Vt., 1724-1884. Syracuse, NY: Syracuse Journal. p. 11.
- ↑ "Senate: Evening; Senator Judson". Argus and Patriot. Montpelier, VT. November 24, 1886. p. 2.
- ↑ "The Non-Promotion Rule". Bennington Banner. Bennington, VT. September 22, 1928. p. 4.
- ↑ Brattleboro Historical Society (2001). Voices of America: Brattleboro Remembers. Charleston, SC: Arcadia Publishing. p. 38.
- ↑ "Ex-Gov. Fuller Dead". St. Albans Messenger. St. Albans, VT. October 10, 1896. p. 2.
- ↑ Blake, Geo. H., ed. (October 12, 1896). "The announcement that Ex.-Gov. Levi K. Fuller is lying at the point of death". Orleans County Monitor. Barton, VT. p. 1
- ↑ "Monument to Ex-Governor". St. Albans Messenger. St. Albans, VT. September 14, 1900. p. 1.
לוי פולר40646047Q881950