ויליאם סלייד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם סלייד
William Slade
ויליאם סלייד
לידה קורנוול, רפובליקת ורמונט
פטירה מידלברי, ורמונט, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות המערבי, מידלברי, ורמונט, ארצות הברית
מושל ורמונט ה־17
11 באוקטובר 18449 באוקטובר 1846
(שנתיים)
סגן מושל ורמונט הוראס איטון
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השני של ורמונט
1 בנובמבר 18313 במרץ 1843
(11 שנים)
→ רולין קרולס מלארי
מזכיר המדינה של ורמונט
18151823
(כ־8 שנים)
תחת מושלי ורמונט ג'ונאס גלושה
ריצ'רד סקינר
→ ג'וזאיה דנהאם
נורמן ויליאמס ←

ויליאם סלייד הבןאנגלית: .William Slade Jr;‏ 9 במאי 178616 בינואר 1859) היה פוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הוויגית והמפלגה האנטי-מאסונית, שכיהן כמזכיר המדינה של ורמונט בשנים 18151823, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 18311843, וכמושל ורמונט ה-17 בשנים 18441846.

ראשית חייו

ויליאם סלייד נולד בקורנוול שברפובליקת ורמונט, כבנם של ויליאם סלייד האב ושל רבקה פלמב.[1] הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים, וב-1807 סיים את לימודיו במידלברי קולג', שם היו חבריו לספסל הלימודים דניאל אזרו אשלי באק (לימים חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ויושב ראש בית הנבחרים של ורמונט) וסטיבן רויס (לימים גם הוא מושל ורמונט ונשיא בית המשפט העליון של ורמונט).[2] הוא למד משפטים בהדרכתו של ג'ואל דוליטל (לימים שופט בבית המשפט העליון של ורמונט), ב-1810 התקבל ללשכת עורכי הדין, והחל לעסוק במקצוע במידלברי שבוורמונט. באותה שנה נשא סלייד לאישה את אביגיל פוט, ועד 1829 נולדו להם תשעה ילדים, מתוכך ארבעה נפטרו בצעירותם.[1][3] אחד מבניהם, ג'יימס סלייד, כיהן כסגן מושל ורמונט בשנים 18561857. בבחירות לנשיאות של 1812 ובאלו של 1820 היה סלייד חבר בחבר האלקטורים מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. סלייד היה מעורב בעבודה עיתונאית. בין השנים 18141816 הוא הקים וערך את העיתון Columbian Patriot, וניהל חנות ספרים ובית דפוס.

קריירה פוליטית

בשנים 18151822 כיהן סלייד כמזכיר המדינה של ורמונט. במקביל, בשנים 1816 - 1822 הוא כיהן כשופט של מחוז אדיסון, ובשנים 18231829 עבד כפקיד במחלקת המדינה של ארצות הברית בוושינגטון די. סי.

ב-1831 נבחר סלייד לבית הנבחרים של ארצות הברית כמועמד מטעם המפלגה האנטי-מאסונית בבחירות מיוחדות לאיוש המושב שהתפנה בעקבות מותו של רולין קרולס מלארי. הוא המשיך ונבחר לתקופות כהונה נוספות בבית הנבחרים בבחירות של 1832 ושל 1834 מטעם המפלגה האנטי-מאסונית, ובבחירות של 1836, 1838 ו-1840 מטעם המפלגה הוויגית, ובסך הכול כיהן בבית הנבחרים מנובמבר 1831 ועד מרץ 1843.

ב-20 בדצמבר 1837 היה סלייד בעל תפקיד מרכזי בוויכוח שהתנהל בבית הנבחרים בנוגע לעבדות ובנוגע לסחר העבדים במחוז קולומביה. שנה קודם לכן, אימץ בית הנבחרים כלל שאסר על קיום דיונים בנושאים אלו בשל היותם שנויים במחלוקת. סלייד ביקש שתמונה ועדה לשקול את הגשתן של עתירות נגד העבדות, וטען שהכלל שאומץ שנה קודם לכן לא היה תקף, שכן הוא דן בהקמת ועדה ולא בעבדות עצמה. על כל פנים, הוא דן באריכות בהיסטוריה של העבדות ובחוסר האנושיות שבה בעוד שקבוצה של חברי הבית ממדינות הדרום ניסו לצעוק עליו ועזבו את אולם הדיונים במחאה. כתוצאה מכך, אימץ בית המחוקקים כלל רחב יותר בנושא ביום המחרת.[4]

בשנים 18431844 היה סלייד רשם ההחלטות של בית המשפט העליון של ורמונט. ב-1844 הוא נבחר לתקופת כהונה אחת כמושל ורמונט, לאחר שהביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית דניאל קלוג. בשנה שלאחר מכן לא השיג אף אחד מהמועמדים את הרוב הדרוש על פי חוקת ורמונט, וכאשר עברה עקב כך הבחירה לבית המחוקקים, הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה כמושל.[3][5] במהלך תקופת כהונתו של סלייד כמושל התחולל תהליך מוצלח של ארגון בתי הספר הציבוריים בוורמונט.

לאחר תום כהונתו כמושל, בשנים 18461859, היה סלייד מזכיר המועצה הלאומית לחינוך עממי, שאותו הוא ייסד בשותפות עם קתרין ביצ'ר (אנ'). המועצה פעלה להעסקתן של נשים מורות בבתי הספר במערב ארצות הברית.[6]

מותו

ויליאם סלייד נפטר במידלברי ב-16 בינואר 1859.[7] הוא נטמן בבית הקברות המערבי של העיר. בחלקת הקבר המשפחתית בה הוא קבור טמונה גם אלייזה דודסון, נערה אפרו-אמריקאית שאותה הביא סלייד לוורמונט מוושינגטון. כשהיא נפטרה בגיל 18 באפריל 1853, דאג סלייד שהיא תיקבר בחלקת הקבר המשפחתית.[8]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם סלייד בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ויליאם סלייד40535936Q881941