פיליפ הוף

פיליפ הוף
Philip H. Hoff

לידה	טרנרס פולס, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	שלברן, ורמונט, ארצות הברית
שם מלא	פיליפ הנדרסון הוף
מדינה
חבר הסנאט של ורמונט מטעם מחוז צ'יטנדן 1983–1989 (כ־6 שנים)
יושב ראש המפלגה הדמוקרטית בוורמונט 1973–1975 (כשנתיים) → לאונרד וילסון רוברט ברנון ←
מושל ורמונט ה־73 10 בינואר 1963 – 9 בינואר 1969 (6 שנים) סגני מושל ורמונט רלף פוט ג'ון דיילי → פ. ריי קייזר הבן דין דייוויס ←
חבר בית הנבחרים של ורמונט מטעם ברלינגטון 1961–1963 (כשנתיים) → ג'וזף א. מור ריצ'רד ה. שמידט ←

פיליפ הנדרסון הוף (באנגלית: Philip Henderson Hoff;‏ ‏0 ביוני 1924 – 4 באפריל 2018) היה פוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מדינתו בשנים 1961–1963, כיושב ראש מפלגתו בוורמונט בשנים 1973–1975, כחבר הסנאט של ורמונט בשנים 1983–1989, וכמושל ורמונט ה-73 בשנים 1963–1969, המושל הדמוקרטי הראשון של ורמונט מאז 1853.

ראשית חייו

פיליפ הוף נולד בכפר טרנרס פולס שבמסצ'וסטס, כבנם של אגנס (לבית הנדרסון) ואולף הוף הבן. אביו עבד בענף הביטוח, וכיהן שתי תקופות כהונה בבית הנבחרים של מסצ'וסטס. הוף היה כוכב נבחרת הפוטבול של בית הספר התיכון בו למד, והבקיע את טאצ'דאון הניצחון במשחק הגמר השנתי נגד הקבוצה היריבה בית הספר התיכון גרינפילד ב-1942.

הוף למד בוויליאמס קולג', שם הוא למד אנגלית, אך השעה את לימודיו כדי להתגייס לשירות צבאי במלחמת העולם השנייה. הוא התגייס בדצמבר 1942, והשתתף בקרבות על סיפון הצוללת "סי דוג" (USS Sea Dog) שלקחה חלק בסיורים הקרביים במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט. הוא הגיע לדרגת ימאי מתלמד ולתפקיד נווט, ושוחרר משירות ב-1946. במהלך שירותו בצי ארצות הברית הוא הכיר את רעייתו, ג'ואן ברואר, והשניים נישאו ב-1948. לאחר סיום לימודיו בוויליאמס קולג' באותה שנה, הוא החל ללמוד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קורנל שם הוא היה חבר באחוות פי-דלתא-פי, וסיים את לימודיו ב-1951. לבני הזוג הוף נולדו ארבע בנות.

ב-1951 עבר הוף עם רעייתו לברלינגטון שבוורמונט, שם הוא החל לעסוק בעריכת דין. הוא נעשה מעורב בפוליטיקה המקומית כדמוקרט, והיה המייסד של קבוצת הפעילים המתנדבים של הדמוקרטים בוורמונט. בנוסף לכהונתו כשופט שלום, הוא היה יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולגבולות. הוף גם היה פעיל בלשכת עורכי הדין של מחוז צ'יטנדן, וחבר בלשכת הסחר ברילינגטון ואגם שמפליין.

ראשית הקריירה הפוליטית

ב-1960 נבחר הוף לבית הנבחרים של ורמונט, וכיהן בו תקופת כהונת אחת בשנים 1961–1963. כמחוקק, היה הוף חבר בברית "הטורקים הצעירים", ברית דו-מפלגתית של חברי בית הנבחרים וסנאטורים בעלי דעות פרוגרסיביות ורפורמיות שעליהם נכללו הרפובליקנים פרנקלין ס. בילינגס הבן, וארנסט ו. גיבסון השלישי.

מושל ורמונט

ב-1962 נבחר הוף כמושל ורמונט, הראשון מטעם הדמוקרטים שנבחר מאז שהאספה הכללית של ורמונט בחרה בג'ון רובינסון ב-1853 לאחר שאף אחד מהמועמדים לא השיג את הרוב הדרוש. הוף ניהל מסע בחירות אנרגטי מול המושל המכהן הרפובליקני פ. ריי קייזר הבן, וניצל גורמים מקומיים, כולל הפילוג בין סיעות השמרנים והפרוגרסיביים במפלגה הרפובליקנית. במקום לתמוך בקייזר השמרני, רבים מהרפובליקנים הליברלים העדיפו לתמוך בהוף כמועמד של מפלגה שלישית, וכך תרמו לניצחון שלו בהפרש הקולות הקטן. הוף קיבל גם עזרה מגורמים ברמה הלאומית, ונהנה מהפופולריות של הנשיא המכהן הדמוקרט ג'ון פיצג'רלד קנדי, שאליו השוו אותו לעיתים קרובות.

בבחירות של 1964 ו-1966 נבחר הוף לתקופות כהונה נוספות. במהלך כהונתו כמושל, הוא סלל את הדרך לתוכניות חסרות תקדים בתחומי הסביבה, הפיתוח והחברה, כולל הקמת ועדת המושל למעמד האישה. מתוך דאגה לשוויון הגזעי, הוא הצטרף לראש עיריית ניו יורק ג'ון לינדזי והיה שותף למיזם של העיר ניו יורק וורמונט, שבמסגרתו הובאו סטודנטים מבני המיעוטים מהעיר יחד עם סטודנטים מוורמונט לעבוד במיזמי קיץ משותפים בכמה מהקולג'ים של ורמונט. על פי הבוסטון גלוב, התוכנית, שבאופן זמני הכפילה את אוכלוסיית האפרו-אמריקאים בוורמונט, "חשפה קנאות סמויה שלא נראתה קודם לכן". במהלך כהונתו של הוף בוטל תשלום מס הגולגולת, והוקמו תאגיד הסיוע לסטודנטים בוורמונט, הסיוע המשפטי, והטלוויזיה הציבורית בוורמונט.

הוף היה המושל הדמוקרטי הראשון בארצות הברית שהיה חלוק עם הנשיא לינדון ג'ונסון על מדיניותו במלחמת וייטנאם, ובהמשך ניהל קמפיין בכל רחבי ארצות הברית לקידום מאמציו של רוברט קנדי להיבחר ב-1968 כמועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. לאחר רצח רוברט קנדי, תמך הוף ביוג'ין מקארתי. הדמוקרטים שהתנגדו לג'ונסון היו קרובים לבחור בהוף כמועמד לתפקיד סגן הנשיא בוועידת המפלגה של 1968, אך לאחר התלהבות ראשונית, דחה הוף את האפשרות ששמו יוצג כמועמד לתפקיד.

לאחר כהונתו כמושל

תמיכתו של הוף בקנדי ולאחר מכן במקארתי, הרגיזה את הדמוקרטים השמרנים, ונמתחה עליו ביקורת על הגידול בהוצאות המדינה שהיו כאלו שטענו שהם הובילו לגירעונות כבדים. ב-1970 ניסה הוף להתמודד על המושב של וורמונט בסנאט של ארצות הברית מול הסנאטור המכהן וינסטון ל. פרוטי, אך נוצח. במהלך מסע הבחירות שלו, הודיע הוף שבעבר הוא התמודד עם אלכוהוליזם. אם היה נבחר, הוא היה לסנאטור הדמוקרטי הראשון של ורמונט.

בשנות ה-80 שב הוף לפוליטיקה, וכיהן שלוש תקופות כהונה בסנאט של ורמונט בשנים 1983–1989. הוא גם שימש בכמה תפקידי ייעוץ ובעמדות כבוד, וכנשיא חבר הנאמנים של בית הספר למשפטים של ורמונט, זאת לצד המשך עבודתו כעורך דין במגזר הפרטי. ב-1989 הוא היה שותף לייסוד משרד עורכי הדין הוף וקרטיס.

מותו

פיליפ הוף נפטר בשלברן שבוורמונט ב-26 באפריל 2018. גופתו נשרפה.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1616

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיליפ הוף בוויקישיתוף

• פיליפ הוף באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• פיליפ הופ באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• פיליפ הוף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פיליפ הוף40730100Q886218