ג'וזאיה גראוט
 | |||||||
| דיוקן רשמי של גראוט המוצג בבית המדינה של מדינת ורמונט | |||||||
| לידה | קומפטון, קנדה תחתית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ניופורט, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות המרכזי, דרבי, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'וזאיה גראוט הבן (באנגלית: .Josiah Grout Jr; 28 במאי 1841 – 19 ביולי 1925) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מדינתו בשנים 1872–1874, ובשנים 1884, 1886, 1888 (בהן כיהן כיושב ראש הבית), וב-1904. ב-1892 הוא כיהן כחבר הסנאט של ורמונט, ובשנים 1896–1898 כמושל ורמונט ה-46.
ראשית חייו
ג'וזאיה גראוט נולד בקומפטון שבפרובינציית קנדה תחתית, כבנם של ג'וזאיה וסופרוניה (לבית אייר) גראוט.[1] הוריו היו ילידי ורמונט ששבו אליה כאשר בנם היה בן שש.[2] את ראשית חינוכו הוא קיבל בבתי ספר ציבוריים ובמכון הליברלי של אורלינס בעיירה גלובר שבוורמנוט. כאשר פרצה מלחמת האזרחים האמריקאית, הוא למד באקדמיית סנט ג'ונסברי, ועזב את הלימודים כדי להתגייס לצבא האיחוד.[1]
מלחמת האזרחים
ב-2 באוקטובר 1861 הצטרף גראוט לפלוגה I של רגימנט הפרשים הראשון של ורמונט כטוראי. שלושה שבועות לאחר מכן הוא קיבל מינוי כלוטננט משנה, וב-25 באפריל 1862 קודם לדרגת לוטננט ראשון, וב-4 באפריל 1863לדרגת קפטן.[1] גראוט השתף ב-17 קרבות, וב-1 באפריל 1863 הוא נפצע בהתנגשות בחוות מיסקל (אנ').[3] הוא ביקש לשוב לרגימנט שלו, אך ב-1 באוקטובר הוא שוחרר בשל פציעתו. לאחר הפלישה על סנט אלבנס (אנ') בסוף 1864, מונה גראוט בינואר 1865 כקפטן וכמפקד על פלוגה M של פרשי הספר (אנ') של ורמונט, שביצעו סיורים לאורך הגבול בין קנדה לבין ורמונט וניו יורק. במרץ אותה שנה הוא קודם לדרגת מייג'ור, וביוני שוחרר מהשירות.[1]
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה למד גראוט משפטים בעיירה בארטון עם אחיו, ויליאם ו. גראוט (אנ'). בדצמבר 1865 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין, ובשנה שלאחר מכן עבר לעיירה איילנד פונד, שם הוא מונה כאחראי על גביית המכס עבור מחוזות ניופורט וסנט אלבנס.[1]
באוקטובר 1867 נשא גראוט לאישה את הארייט הינמן, בתם של ארון וננסי (סטיוארט) הינמן. ב-1874 הוא עבר לשיקגו, ולאחר מכן למולין, שם הוא היה אחד המפקחים של מחוז רוק איילנד במשך שנתיים. ב-1880 הוא שב לוורמונט, שם הוא ניהל חווה, וגידל בקר ג'רזי, סוסי מורגן וכבשי שרופשייר, שהיו מהטובים בוורמונט.[1]
קריירה פוליטית
כאיש המפלגה הרפובליקנית, ייצג גראוט את מחוז ניופורט בבית הנבחרים של ורמונט בשנים 1872–1874, ואת מחוז דרבי בשנים 1884, 1886 ו-1888. בשנים 1874, 1886 ו-1888 הוא כיהן כיושב ראש בית הנבחרים. ב-1892 הוא נבחר לסנאט של ורמונט מטעם מחוז אורלינס. גראוט היה גם ראש המועדון הרפובליקני בדרבי, וסגן נשיא ליגת המועדונים הרפובליקנים במשך ארבע שנים ונשיא הליגה במשך שנה אחת.[1]
מושל ורמונט
בוועידת הרפובליקנים של ורמונט, שהתקיימה ב-17 ביוני 1896, נבחר גראוט כמועמד המפלגה לתפקיד מושל ורמונט על חודן של שלושה קולות, כאשר קיבל 339 קולות בהשוואה ל-336 הקולות שקיבל ויליאם סטיקני. בבחירות הכלליות הוא ניצח בקלות את מועמד המפלגה הדמוקרטית, ג'. הנרי ג'קסון, כאשר קיבל 53,426 קולות (76.4 אחוזים), בהשוואה ל-14,855 (21.2 אחוזים) שקיבל ג'קסון.[4] תקופת כהונתו של גראוט כמושל עמדה בסימן שיפור מערכת החינוך במדינה, וביקורו בתערוכת המאה של טנסי (אנ'). במהלך תקופת כהונתו פרצה מלחמת ארצות הברית-ספרד, ובתחילת המלחמה פיקח גראוט על גיוסם של רגימנט רגלים וסוללה של שישה תותחים מהמיליציה של ורמונט, שהועברו לפיקוד הממשלה הפדרלית. ב-21 במאי 1898 הוא שיגר למלחמה רגימנט שכלל 48 קצינים ו-980 חיילים. על כל פנים, בשל משכה הקצר של המלחמה, לא השתתף רגימנט זה בקרבות ושב לוורמונט ב-21 באוגוסט.[5][6] ב-21 באוקטובר הסתיימה כהונתו של גראוט כמושל, ובמקומו הושבע אדוארד קרטיס סמית'.
שנותיו האחרונות
ב-1904 ייצג גראוט שוב את מחוז דרבי בבית הנבחרים של ורמונט.[1]
ג'וזאיה גראוט נפטר בעיר ניופורט ב-19 ביולי 1925. הוא נטמן בבית הקברות המרכזי של דרבי.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1595
קישורים חיצוניים
- גו'זאיה גראוט באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'וזאיה גראוט באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'וזאיה גראוט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 The National Cyclopaedia of American Biography. Vol. VIII. New York, NY: James T. White & Company. 1924. p. 331.
- ↑ Ullery, Jacob G. (1894). Men of Vermont Illustrated. Brattleboro, VT: Transcript Publishing Company. p. 165
- ↑ Williams, Paul (2018). Rebel Guerrillas: Mosby, Quantrill and Anderson. Jefferson, NC: McFarland & Company. p. 90.
- ↑ "General Election Results - Governor - 1789-2012". Office of the Vermont Secretary of State. Archived from the original on November 30, 2014.
- ↑ Patrick McSherry, A Brief History of the 1st Vermont Volunteer Infantry, The Spanish American War Centennial Website.
- ↑ HERBERT T. JOHNSON, Vermont in the Spanish-American War, The General Assembly, 1929.
ג'וזאיה גראוט40656939Q882258