מרטין צ'יטנדן
 | |||||||
| לידה | סולסברי, מושבת קונטיקט, אמריקה הבריטית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ויליסטון, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 רפובליקת ורמונט  ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות תומאס צ'יטנדן, ויליסטון, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
מרטין צ'יטנדן (באנגלית: Martin Chittenden; 12 במרץ 1763 – 5 בספטמבר 1840) היה פוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הפדרליסטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מדינתו בשנים 1790–1796, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1803–1813, ולאחר מכן ועד 1815 כמושל ורמונט השביעי.
ראשית חייו
מרטין צ'יטנדן נולד בסולסברי שבמושבת קונטיקט, כבנם של תומאס צ'יטנדן, מושל ורמונט הראשון, ושל אליזבת מייגס צ'יטנדן. ב-1776 עברה המשפחה לרפובליקת ורמונט, בעקבות ייסודה של העיירה ויליסטון על ידי אביו.[1] צ'יטנדן התחנך בבית הספר מארס, וב-1789 סיים את לימודיו בדארטמות' קולג'.
קריירה
לאחר סיום לימודיו בדארטמות', עבר צ'יטנדן לג'ריקו שבוורמונט, והיה מעורב בעיסוקים בחקלאות ובמסחר. באוקטובר 1789 הוא מונה כשופט שלום, וב-1791 הוא שימש כנציג בוועידת החוקה המדינתית שאשררה את חוקת ארצות הברית.[2] בשנים 1790–1793 הוא שירת כפקיד בית המשפט של מחוז צ'יטנדן.
בשנים 1790–1796 היה צ'יטנדן חבר בית הנבחרים של ורמונט. בשנים 1793–1795 הוא היה שופט בבית המשפט של מחוז צ'יטנדן, ולאחר מכן ועד 1813 נשיא בית המשפט. הוא היה הפוקד הראשון של מפקד האוכלוסין במחוז צ'יטנדן.
ב-1793 מונה צ'יטנדן כקפטן ברגימנט הראשון של הדיוויזיה השביעית של המיליציה של ורמונט, קודם בהמשך לדרגת לוטננט קולונל והיה למפקד הרגימנט ב-1794. ב-1799 הוא קודם לדרגת בריגדיר גנרל, ומאוחר יותר לדרגת מייג'ור גנרל, וכמפקד הדיוויזיה השלישית, תפקיד בו הוא שימש עד 1803.
ב-1802 נבחר צ'יטנדן מטעם המפלגה הפדרליסטית לבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא נבחר שוב ארבע פעמים נוספות, וכיהן בבית הנבחרים בשנים 1803–1813.
ב-1813 נבחר צ'יטנדן כמושל ורמונט, והחליף את גיסו ג'ונאס גלושה, שלאחר תום כהונתו של צ'יטנדן כמושל, שב לתפקיד לתקופת כהונה שנייה. צ'יטנדן כיהן כמושל בשנים 1813–1815 והיה אחרון מושלי המדינה שנבחרו מטעם המפלגה הפדרליסטית. במהלך כהונתו כמושל, התחוללה לחימה עזה בין ארצות הברית לבין בריטניה, מלחמת 1812, על מה שהיום מהווה את גבול ארצות הברית – קנדה. בנובמבר 1813, מתוך חשש לפלישה בריטית בפלטבורו, ניו יורק, ביקשו אנשי המיליציה של ורמונט מצ'יטנדן שיאפשר להם להתערב. הוא סירב לבקשה, אם כי מנהיגי המיליציה טענו שהחלטתו זו הייתה תוצאה של לחץ מצד יועציו.
לאחר סיום כהונתו, שימש צ'יטנדן כנציג העיירה ויליסטון וכשופט שלום בשנים 1821–1823.
חיים אישיים
צ'יטנדן היה נשוי לאנה בנטלי, ולשניים נולדו 12 ילדים.
צ'יטנדן היה גיסם של מתיו ליון, גם הוא חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, ושל ג'ונאס גלושה, גם הוא מושל ורמונט. ליון נשא לאישה את אחותו של צ'יטנדן, באולה, ואחת מארבעת נשותיו של גלושה, שכולן נפטרו לפניו, הייתה מרי, אחותו של צ'יטנדן. צ'יטנדן היה גם דודו של בנו של מתיו ליון, צ'יטנדן ליון, שהיה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם קנטקי.
מרטין צ'יטנדן נפטר בוויליסטון ב-5 בספטמבר 1840. הוא נטמן בבית הקברות תומאס צ'יטנדן שבעיר.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1565-1566
קישורים חיצוניים
- מרטין צ'יטנדן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- מרטין צ'יטנדן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- מרטין צ'יטנדן באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- מרטין צ'יטנדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "Our Town History". Williston Historical Society. Archived from the original on January 18, 2013.
- ↑ The Political Register and Congressional Directory: A Statistical Record of the Federal Officials, Legislative, Executive, and Judicial, of the United States of America, 1776–1878. Houghton, Osgood. 1878. p. 329.
מרטין צ'יטנדן40465119Q889828