אדוארד קרטיס סמית'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדוארד קרטיס סמית'
Edward Curtis Smith
סמית', 1898.
סמית', 1898.
לידה סנט אלבנס, ורמונט, ארצות הברית
פטירה סנט אלבנס, ורמונט, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות גרינווד, סנט אלבנס, ורמונט, ארצות הברית
מושל ורמונט ה־47
6 באוקטובר 18984 באוקטובר 1900
(שנתיים)
סגן מושל ורמונט הנרי בייטס
חבר בית הנבחרים של ורמונט מטעם סנט אלבנס
18901892
(כשנתיים)
→ הנרי מ. סטיבנס
ויליאם ה. האנט ←

אדוארד קרטיס סמית'אנגלית: Edward Curtis Smith;‏ 5 בינואר 18546 באפריל 1935) היה עורך דין, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מדינתו בשנים 18901892, וכמושל ורמונט ה-47 בשנים 18981900.

ראשית חייו

אדוארד קרטיס סמית' נולד בסנט אלבנס שבוורמונט, כבן למשפחה בולטת במדינה, עם קשרים עסקיים בענף הרכבות, התעשייה ומיזמים אחרים. אביו, ג'. גרגורי סמית', היה גם הוא מושל ורמונט, ואימו,[1] אן אליזה (לבית בריינרד) סמית' (אנ'), נודעה כסופרת.[2]

דודו של סמית', וורת'ינגטון סמית' (אנ'), כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית. סביו היו גם הם מעורבים בפוליטיקה, כשג'ון סמית' (אנ') כיהן גם הוא בבית הנבחרים של ארצות הברית,[3] ולורנס בריינרד היה סנאטור. דודו מנישואים, פרנד סטיוארט סטרנהן, היה סגן מושל ורמונט.[4]

סמית' התחנך בבתי הספר בסנט אלבנס ובאקדמיית פיליפס שבאנדובר, מסצ'וסטס. ב-1875 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת ייל, שם הוא היה חבר באחוות הגולגולת והעצמות. ב-1877 הוא קיבל תואר במשפטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה, התקבל ללשכת עורכי הדין, והחל לעסוק במקצוע בסנט אלבנס.[5]

קריירה עסקית

בנוסף לעיסוקו בעריכת דין, היה סמית' מעורב בכמה מהעסקים של המשפחה. הוא ירש את אביו כנשיא חברת הרכבות המרכזית של ורמונט. הוא גם היה נשיא הבנק הלאומי ולדן, ומייסד בנק הנאמנות העממי של סנט אלבנס ושל הבנק הלאומי שרמן בניו יורק. אחזקותיו העסקיות האחרות כללו חברה לייצור תחמושת וכמה מיזמי כרייה.[5]

ב-1876 התגייס סמית' לפלוגה D של הרגימנט הראשון של המיליציה של ורמונט, שבו הוא שירת במשך כמה שנים. הוא הגיע לדרגת קולונל כאשר שירת במטה של מושל ורמונט סמואל פינגרי בשנים 18841886.[5]

קריירה פוליטית

ב-1890 נבחר סמית' מטעם המפלגה הרפובליקנית לבית הנבחרים של ורמונט. הוא כיהן עד 1892, ושימש כיושב ראש ועדת הדרכים והאמצעים. לאחר תום כהונתו בבית הנבחרים, הוא דחה הצעה להיבחר כמועמד המפלגה לסנאט של ורמונט מטעם מחוז פרנקלין. ב-1896 הוא היה נציג לוועידה הארצית של המפלגה הרפובליקנית.[5]

מושל ורמונט

ב-1898 נבחר סמית' כמועמד הרפובליקנים למשרת מושל ורמונט.[5] כחבר המפלגה שכל מועמדיה למשרות בממשל המדינה נבחרו ללא יוצא מן הכלל החל משנות ה-50 של המאה ה-19 ועד לשנות ה-60 של המאה ה-20, הוא ניצח בקלות בבחירות הכלליות.[6] הוא כיהן כמושל בתקופת כהונה אחת של שנתיים כפי שהיה מקובל במשך כל שנות שליטת הרפובליקנים במדינה על פי "כלל ההרים".[7]

כמושל, התנגד סמית' נחרצות למאמצים להטיל פיקוח או להטיל מיסים על תאגידים.[8] ב-1899 הוא עמד בראש טקס קבלת הפנים במונטפלייר לכבודו של האדמירל ג'ורג' דיואי, גיבור מלחמת ארצות הברית-ספרד ויליד העיר.[9] סמית' גם ארגן את "שבוע הבית הישן" (Old Home Week), יריד ופסטיבל שנועד לחגוג את החיים הכפריים ולציין את שורשי תושבי ורמונט.[10]

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו של סמית' כמושל, הוא שב לעיסוקיו ברכבות, בתעשייה ובבנקאות. הוא היה פעיל בשורה של גופים כמו חברת המלחמות הקולוניאליות (אנ'), בני המהפכה האמריקאית, והחברה ההיסטורית של ורמונט (אנ').[5]

חיים אישיים

ב-1888 נשא סמית' לאישה את אנה ביילי ג'יימס, ולשניים נולדו ארבע ילדים.[5]

אדוארד קרטיס סמית' נפטר בסנט אלבנס ב-6 באפריל 1935. הוא נטמן בבית הקברות גרינווד שבעיר.[11]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אדוארד קרטיס סמית'40661237Q882304