פיטר שמלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיטר שמלין
Peter Shumlin
פיטר שמלין
לידה ברטלבורו, ורמונט, ארצות הברית
שם מלא פיטר אליוט שמלין
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל ורמונט ה־81
6 בינואר 2011 – 5 בינואר 2017
(6 שנים)
סגן מושל ורמונט פיל סקוט
הנשיא הזמני של הסנאט של ורמונט ה־77 וה-79
3 בינואר 2007 – 5 בינואר 2011
(4 שנים)
ג'ון קמפבל ←
8 בינואר 1997 – 8 בינואר 2003
(6 שנים)
→ סטיבן ובסטר
חבר הסנאט של ורמונט מטעם מחוז וינדהאם
3 בינואר 2007 – 5 בינואר 2011
(4 שנים)
→ רודריק "רוד" מ. גרנדר
פיטר גלבריית' ←
6 בינואר 1993 – 8 בינואר 2003
(10 שנים)
→ רוברט ט. גאנט
ג'אנט וייט
רודריק "רוד" מ. גרנדר ←
חבר בית הנבחרים של ורמונט
1990–1993
(כ־3 שנים)

פיטר אליוט שמלין (באנגלית: Peter Elliott Shumlin;‏ ‏‏נולד ב־6 במרץ 1956) הוא פוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, בן לאב יהודי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מדינתו בשנים 1990 - 1993, לאחר מכן ועד 2003 ובשנים 2007 - 2011 כחבר הסנאט של ורמונט, (מתוכן החל מ-1997 כנשיא הזמני של הסנאט), ולאחר מכן ועד 2017 כמושל ורמונט ה-81.

ראשית חייו

פיטר שמלין נולד בברטלבורו שבוורמונט, כבנם של ג'ורג' ג'. שמלין, יהודי דור שלישי למהגרים מרוסיה, ושל קיטי א. (לבית פרינס) שמלין, ילידת האג שבהולנד ופרוטסטנטית באמונתה.[1][2] הוא התחנך בבית הספר התיכון בקסטון בוויליאמסטון, מסצ'וסטס,[3] וב-1979 סיים את לימודיו באוניברסיטת וסליאן.[4] בשנות ה-80 הוא שירת כחבר מועצת העיירה פנטי, וסייע בהקמת לנדמרק קולג' (אנ'), שנועד לסיוע לאנשים עם קשיים בלמידה לקבלי חינוך אקדמי.[5]

ראשית הקריירה הפוליטית

שמלין מונה על ידי מושלת ורמונט מדלין קונין כממלא מקום בבית הנבחרים של ורמונט. הוא כיהן בחלק מתקופת כהונה אחת ועוד בתקופת כהונה מלאה בשנים 1990 - 1993.[6] ב-1992 הוא נבחר לסנאט של ורמונט, ועד מהרה הוא היה למנהיג סיעת המיעוט.[7] ב-1996 הוא הוביל את הדמוקרטים לניצחון בהשגה של הרוב בסנאט לאחר שבמשך ארבע השנים הקודמות היו במיעוט, וב-1997 הוא נבחר כנשיא הזמני של הסנאט.

ב-2002 נבחר שמלין כמועמד הדמוקרטים למשרת סגן מושל ורמונט. בבחירות הכלליות הוא התמודד מול הרפובליקני בריאן דובי, ומול מועמד המפלגה הפרוגרסיבית אנתוני פולינה, ונוצח על ידי דובי.

בשנים 2003 - 2006 שב שמלין לעסק המשפחתי, חברה שעוסקת במתן אפשרות לתלמידי חטיבת ביניים ותיכון לנסוע לארצות זרות, ללמוד על תרבויות שונות, ולהכין את עצמם לקולג'.

ב-2006 התמודד שמלין בהצלחה על מושבו הקודם בסנאט שהתפנה בעקבות פרישתו של רוד גנדר, שכיהן בו לאחר פרישתו של שמלין. עם שובו לסנאט, נבחר שמלין שוב כנשיא הזמני שלו.[8]

מושל ורמונט

מערכות הבחירות

2010

ב-16 בנובמבר 2009 הכריז שמלין על כוונתו להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל ורמונט.[9] בבחירות המקדימות שהתקיימו ב-24 באוגוסט 2010 הוא הגיע למקום הראשון לאחר שזכה ב-18,276 קולות (24.48 אחוזים), מול סגן המושל לשעבר דאגלס רסין שזכה ב-18,079 קולות (24.22 אחוזים), מזכירת המדינה של ורמונט דבורה מרקוביץ שקיבלה 17,579 קולות (23.9 אחוזים), חבר הסנאט של ורמונט לשעבר מאט דון שזכה ב-15,323 קולות (20.8 אחוזים) וחברת הסנאט של ורמונט סוזאן ברטלט שקיבלה 3,579 קולות (5.1 אחוזים).[10] רסין ביקש ספירה חוזרת, שבה אושר ניצחונו של שמלין.[11]

מול שמלין לא ניצב יריב מטעם המפלגה הפרוגרסיבית. מפלגה זו הבטיחה לא לסכל את בחירתו של שמלין אם הוא יתמוך בביטוח בריאות למשלמים יחידים, וכך הוא עשה. יושבת ראש המפלגה הפרוגרסיבית של ורמונט, מרתה אבוט ניצחה בבחירות המקדימות של מפלגתה, ולאחר מכן פרשה מן המרוץ, כך שהיא לא הייתה מועמדת בבחירות.[12]

בבחירות הכלליות, שהתקיימו ב-2 בנובמבר, קיבל שמלין את רוב הקולות, 119,543 (49.44 אחוזים), מול 115,212 הקולות (47.69 אחוזים) של מועמד הרפובליקנים בריאן דובי.[13] חוקת ורמונט דורשת שמושל המדינה ובעלי תפקידים מדינתיים אחרים ייבחרו רק לאחר שהשיגו רוב מוחלט של קולות המצביעים, ובמקרה שלא עלה בידם להשיג רוב זה, עוברת הבחירה לאספה הכללית של המדינה, בית המחוקקים.[14] דובי לא נאבק על הצבעה באספה הכללית, וב-6 בינואר 2011 בחרה האספה בשמלין ברוב של 145 תומכים מול 28 מתנגדים.[15][16]

ורמונט וניו המפשייר הן המדינות היחידות בארצות הברית שמושליהן נבחרים אחת לשנתיים ולא אחת לארבע שנים, ותמיד בשנים הזוגיות.

2012

הבחירות של 2012 התקיימו ב-6 בנובמבר. שמלין, ששוב זכה בתמיכת ארגוני העובדים וארגוני איכות הסביבה, נבחר ללא יריבים שניצבו מולו בבחירות המקדימות של הדמוקרטים, ובבחירות הכלליות ניצח את מועמד הרפובליקנים רנדי ברוק ביחס קולות של 170,749 (57.8 אחוזים) מול 110,940 (37.6 אחוזים).[17]

2014

שמלין היה מועמד הדמוקרטים לתקופת כהונתו השלישית. הרפובליקנים בחרו כמועמד את איש העסקים סקוט מילן, שאימו, מריון קרסון מילן (אנ') כיהנה כחברת בית הנבחרים של ורמונט, ואביו, דונלד מילן, היה במשך שנים רבות עוזר הפקיד והפקיד של בית הנבחרים.[18][19]

הבטחת הבחירות המרכזית של שמלין הייתה ליצור מערכת שירות רפואי למשלמים יחידים בוורמונט.[20]

ביום הבחירות 4 בנובמבר, זכה שמלין ב-46.4 אחוזים מהקולות, מול 45.1 האחוזים שקיבל מילן, ו-4.36 האחוזים שקיבל המועמד הליברטריאני דן פליסיאנו.[21] שוב נדרשה האספה הכללית להכריע את זהות המושל הנבחר בשל העובדה שאף אחד מהמועמדים לא הגיע ל-50 אחוזים מקולות הבוחרים, וב-8 בינואר 2015 בחרה האספה את שמלין על פני מילן ברוב של 110 תומכים מול 69 מתנגדים.[22]

תקופת כהונתו הראשונה

לאחר בחירות 2010, כל יריביו של שמלין בבחירות המקדימות, למעט מאט דון, הצטרפו לקבינט שלו כבעלי תפקידים שונים. רסין מונה כמזכיר לשירותי אנוש,[23] מרקוביץ הייתה למזכירות הסוכנות למשאבי הטבע,[24] וברטלט מונתה כעוזרת המיוחדת של שמלין ואחראית לפיקוח על מערכת החינוך ועל יוזמות מדיניות אחרות.[25]

האירוע המכונן של תקופת כהונתו הראשונה של שמלין הייתה הוריקן איירין, שגרמה להצפות בכמעט כל נהר ונחל בוורמונט, וכתוצאה מכך דווח על שלושה הרוגים ונעדר אחד.[26] בעקבות הסופה הוחרבו חלקים רבים של כביש מספר 4 בין ראטלנד לבין קשי, וגרמה לנסיעה ממזרח למערב בחלק הדרומי של ורמונט להיות כמעט בלתי אפשרית. כמה עיירות נותרו מבודדות לחלוטין מהעולם החיצון במשך שבועיים. עלות התיקונים של כבישים וגשרים שניזוקו בכל רחבי ורמונט הגיעה ל-700 מיליון דולר.[27] מצב זה הצריך הערכה מחודשת משמעותית של תקציב המדינה.[28]

ב-26 במאי 2011 חתם שמלין על חוק לביטוח בריאות מדינתי במסגרת חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה ולפיתוח כיסוי ביטוחי כללי עתידי לכל התושבים, ובכך הייתה ורמונט למדינה הראשונה שיזמה תוכנית בריאות למשלם יחידי.[29]

ב-5 בינואר 2012, בנאום מצב המדינה, הציג שמלין את המדיניות של ורמונט לקידום צמיחה בעבודה, וטען לעלייה של 62 אחוזים לעומת השנה הקודמת כדי להוריד את שיעור האבטלה במדינה ל-5.3 אחוזים משיא המיתון של 7.3 אחוזים - שניהם צוינו כמספרים נמוכים בנאומו.[30]

ב-16 במאי 2012 חתם שמלין על הצעת חוק האוסרת על סדיקה הידראולית של תצורות סלע תת-קרקעיות על ידי שימוש בנוזל בלחץ כימיקלים על מנת לגשת למרבצי גז טבעי. הצעת החוק הפכה את ורמונט למדינה הראשונה שהעבירה איסור כזה, ונחתמה בנוכחות קבוצת תלמידי תיכון שדחפו לקבלת החוק.[31]

ב-4 בדצמבר 2012 נבחר שמלין פה אחד כיושב ראש אגודת המושלים הדמוקרטים לשנת 2013.[32]

תקופת כהונתו השנייה

שמלין עם ברק אובמה ועם מייק פנס בהבית הלבן, 2013.

שמלין התנגד לתחנת הכוח הגרעינית ורמונט ינקי (Vermont Yankee Nuclear Power Plant), וממשלו קידם את סגירתה. ב-9 בינואר 2012 פסק שופט בית המשפט הפדרלי של מחוז ורמונט בברטלבורו, ג'. גרוואן מורתה, שמדינת וורמונט לא תוכל לכפות את סגירת תחנת הכוח, שכן החקיקה שניסתה לעשות זאת התבססה על טיעוני בטיחות שהם דאגתה הבלעדית של נציבות הפיקוח הגרעינית (Nuclear Regulatory Commission). השופט קבע גם שהמדינה לא יכולה לכפות על בעלי התחנה חברת אנטרגי (Entergy),למכור חשמל שמיוצר בתחנה לתשתיות המדינתיות בתעריפים מופחתים כתנאי להמשך הפעלת התחנה.[33] על כל פנים, ב-27 באוגוסט 2013 פרסמה אנטרגי הודעה לעיתונות שהיא תסגור את התחנה עד סוף 2014.[34]

בנאום מצב המדינה בינואר 2013 הדגיש שמלין את שיפור מערכת החינוך מגן הילדים ועד לקולג' כדי ליצור בוורמונט כוח עבודה שימשוך יותר מעסיקים פוטנציאליים.[35]

ב-22 במאי 2013 חתם שמלין על חוק שהפך את הסיוע של רופאים לאנשים הנוטים למות לסייע להם לשים קץ לחייהם לחוקי.[36]

ב-6 ביוני 2013 הייתה ורמונט למדינה ה-17 בארצות הברית שהפכה את השימוש בקנאביס לחוקי. שמלין חתם על חוק שהגדיר את הענישה על החזקה של כמות פחותה מאונקיה אחת של הסם בקנס מוקטן ולא במעצר ואפשרות של מאסר.[37]

ב-9 בדצמבר נבחר שמלין לתקופת כהונה נוספת של שנה כיושב ראש אגודת המושלים הדמוקרטים.[38]

בנאום מצב המדינה שלו בינואר 2014, הדגיש שמלין סוגיה אחת: עליית היקף ההתמכרות לאופיואידים בוורמונט. הוא הגדיר את האתגר של השימוש לרעה באופיואידים כגדול יותר בהיקפו מבחינת המדינה בהשוואה להתאוששות מהסופה איירין. הוא הציג תוכנית ארבע נקודות להתמודדות עם הנגע: מימון יותר טיפולים לקיצור זמן ההמתנה לאלו המבקשים לקבל עזרה; לאפשר לנפגעים מסמים להיכנס במהירות רבה יותר לתוכניות טיפול כאשר הם מוכנים לשנות את התנהגותם, ועקיפת ההליך השיפוטי הרגיל כדי לאפשר טיפול מהיר; עונשים מחמירים לספקי סמים ולפורצים חמושים; רעיונות חדשים במיקור המונים למניעת ההתמכרויות.[39]

ב-15 בינואר 2014 הודיע מארק לארסון, פקיד בממשלו של שמלין, שאתר האינטרנט של מערכת הבריאות במסגרת חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה הפדרלי, לא יהיה זמין לגיוס עסקים קטנים, שיצטרכו להירשם באופן ישיר מול חברות הביטוח.[40] ב-17 בדצמבר אותה שנה הודיע שמלין שוורמונט תנטוש את תוכנית הבריאות למשלמים יחידים, בציינו "שיבושים כלכליים אפשריים" כסיבה לכך.[41]

תקופת כהונתו השלישית

ב-8 ביוני 2015 הודיע שמלין שלא יתמודד על תקופת כהונה רביעית כמושל.[42]

בניגוד למושלים אחרים, שהכריזו שהם יסרבו לקבל את פליטי מלחמת האזרחים בסוריה, הודיע שמלין שוורמונט תמשיך לקבל אותם בברכה. הוא ציין שבתהליך המיון הוצאו אנשים "שלא צריכים להתקבל" ומתח ביקורת על המושלים שניסו לעצור את קליטת הפליטים, באומרו: "המושלים שנקטו בצעדים אלו רומסים את הערכים שעשו את אמריקה לגדולה, כשהיא מגיעה לאנשים הנמצאים בצרה ומציעה להם עזרה, ולא פוגעת בהם".[43]

בנאום מצב המדינה האחרון שלו ב-7 בינואר 2016 הכריז שמלין על תמיכתו בליגליזציה של צריכת ומכירת קנאביס בוורמונט.[44]

חנינות

במהלך תקופת כהונתו כמושל, העניק שמלין חנינה 208 פעמים, יותר מכל אחד ממושלי ורמונט.[45] רוב ההחלטות הללו הוצאו בינואר 2017, כאשר שמלין, באחד מצעדיו הרשמיים האחרונים כמושל, העניק חנינה ל-192 אנשים שהורשעו בהחזקת מריחואנה בוורמונט. בחודש שקדם להחלטתו זו, הוא הציג הצעה נרחבת לאנשים שהורשעו בהחזקת מריחואנה להגיש בקשות לחנינה, וכ-450 איש אכן פנו.[45][46] החנינות הוענקו רק ל"אנשים שלא היה להם עבר של אלימות פלילית או הרשעות בעבירות, ושלא נמצאו אשמים בנהיגה בהשפעת סמים או נהיגה בלתי זהירה".[45]

חיים אישיים

ב-1989 נשא שמלין לאישה את דבורה הולווי. לשניים נולדו שתי בנות, וב-2013 הם התגרשו.[47] בספטמבר 2015 הודיע שמלין על אירוסיו לקייט האנט.[48] בדצמבר אותה שנה הם התחתנו בטקס שנערך בביתם שבאיסט מונטפלייר.[49]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיטר שמלין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Phil Baruth, Vermont Daily Briefing, Shumlin Returns: The VDB Sit-Down Archived 2008-09-19 at the Library of Congress Web Archives, March 20, 2007.
  2. ↑ "George Shumlin, father of Gov. Peter Shumlin, dies at 88". 11 April 2014. Archived from the original on 2014-10-23.
  3. ↑ Smith, Jenn (April 7, 2015). "Williamstown's Buxton School hosts talk by Vermont Gov. Peter Shumlin". The Berkshire Eagle. New England Newspapers Inc.
  4. ↑ Peter Shumlin Archived 2010-09-30 at the Wayback Machine, Project Vote Smart
  5. ↑ Marietta Manigault, Landmark College: A College Of The Special Learners, VT colleges, March 7, 2022.
  6. ↑ VT Digger, Shumlin to Speak at Marlboro College Commencement Sunday Archived 2015-05-04 at the Wayback Machine, May 16, 2013.
  7. ↑ Vermont Secretary of State, Legislator's Biography, Peter Shumlin Archived 2012-11-05 at the Wayback Machine, 2007
  8. ↑ Louis Porter, Vermont Press Bureau, Barre-Montpelier Times-Argus, Senate Dems. Pick Shumlin Archived 2016-01-23 at the Wayback Machine, November 14, 2006.
  9. ↑ Peter Shumlin announces run for governor, VermontBiz, 11/17/2009.
  10. ↑ Dave Gram and John Curran, Associated Press, Boston Globe, A top Vt. senator claims victory in governor race Archived 2015-02-16 at the Wayback Machine, August 25, 2010.
  11. ↑ Anne Galloway, Racine calls for recount; Secretary of State’s office puts Shumlin’s tally ahead by 197 votes, VTDigger, August 27, 2010.
  12. ↑ Molly Worthen (April 5, 2014). "As Vermont Goes, So Goes the Nation?". The New York Times. Archived from the original on July 15, 2014.
  13. ↑ John Curran, Associated Press, Huffington Post, Vermont Election Results: Brian Dubie Concedes To Peter Shumlin In 2010 Governor's Race Archived 2014-04-07 at the Wayback Machine, November 3, 2010.
  14. ↑ David Gram, Associated Press, Rutland Herald, 3-Way Race Raises Prospect of Lawmakers Picking Governor Archived 2014-04-07 at the Wayback Machine, May 26, 2008.
  15. ↑ David Gram, Associated Press, Boston Globe, Vt. Gov. Takes Office After Lawmakers Elect Him Archived 2014-04-07 at the Wayback Machine, January 6, 2011.
  16. ↑ Vermont General Assembly, Journal of the Joint Assembly Archived 2015-01-05 at the Wayback Machine, January 6, 2011, page 13.
  17. ↑ Secretary of State of Vermont - Election Results - Governor - 2012.
  18. ↑ Flowers, John (October 23, 2014). "Scott Milne offers himself as GOP alternative for governor". Addison Independent. Archived from the original on November 5, 2014.
  19. ↑ Krantz, Laura (October 27, 2014). "In Profile: Scott Milne, a survivor who wants to win". VT Digger. Archived from the original on October 31, 2014.
  20. ↑ Peter Hirschfeld, In Campaign Kickoff, Shumlin Vows To Finish Job On Single-Payer Archived 2016-12-30 at the Wayback Machine, Vermont Public Radio (September 9, 2014).
  21. ↑ Donoghue, Mike (November 8, 2014). "Shumlin's lead grows after unofficial tally". Burlington Free Press.
  22. ↑ Free Press Staff (January 8, 2015). "Shumlin defeats Milne in Legislature governor vote". Archived from the original on January 15, 2015.
  23. ↑ Peter Hirschfeld, Vermont Press Bureau, Rutland Herald, Shumlin Taps Former Campaign Rival for High-Profile Post Archived 2014-01-08 at the Wayback Machine, December 1, 2010
  24. ↑ David Gram, Associated Press, Boston Globe, Vt. Gov.-Elect Shumlin Fills 2 Environmental Jobs Archived 2014-01-08 at the Wayback Machine, December 6, 2010.
  25. ↑ Lisa McCormack, Bartlett appointed as special assistant to Gov. Shumlin, Stowe Reporter, Jan 10, 2013.
  26. ↑ "Irene inundates Vermont, washing out bridges, killing one". CNN. August 31, 2011. Archived from the original on August 30, 2011.
  27. ↑ Kinzel, Bob (September 27, 2011). "Road Repairs Will Top $700 Million, But Federal Aid Uncertain". Vermont Public Radio. Archived from the original on November 14, 2011.
  28. ↑ "Tropical Storm Irene: Vermont Governor Peter Shumlin Giving Recovery Budget Estimate". Huffington Post. 12 December 2011. Archived from the original on 8 January 2014.
  29. ↑ Wing, Nicholas (May 26, 2011). "Vermont Single-Payer Health Care Law Signed By Governor". Huffington Post. Archived from the original on May 28, 2011.
  30. ↑ "Vermont unemployment rate, 5.3%, is among lowest in America". Peter Shumlin on Jobs. On the Issues. Jan 5, 2012. Archived from the original on 2014-01-11.
  31. ↑ Gerken, James (May 17, 2012). "Vermont Fracking Ban: Green Mountain State Is First In U.S. To Restrict Gas Drilling Technique". Huffington Post. Archived from the original on May 24, 2012.
  32. ↑ Burns, Alexander (December 4, 2012). "Shumlin elected to lead DGA, with O'Comartun as top aide". Politico. Archived from the original on 2013-01-05.
  33. ↑ Wald, Matthew L. (January 19, 2012). "Judge Rules Vermont Can't Shut Nuclear Plant". New York Times. Archived from the original on August 15, 2013.
  34. ↑ "Entergy to Close, Decommission Vermont Yankee". Entergy (Press release). August 27, 2013. Archived from the original on September 28, 2013.
  35. ↑ Midura, Kyle; Melissa Howell (2014-01-14). "Gov. Shumlin pushes education in State of the State address". WCAX.com. Archived from the original on 2014-01-11.
  36. ↑ wcax.com, Shumlin to Sign Aid in Dying Bill Archived 2013-07-29 at the Wayback Machine, May 20, 2012
  37. ↑ "Vermont becomes 17th state to decriminalize marijuana, making possession of less than an ounce of pot punishable by fine". NY Daily News. Archived from the original on 7 June 2013.
  38. ↑ Burns, Alexander. "DGA appoints leaders for 2014". Politico. Archived from the original on 18 December 2013.
  39. ↑ Midura, Kyle; Melissa Howell (8 January 2014). "Gov. Shumlin's State of the State focuses on opiate abuse". WCAX.com. Archived from the original on 9 January 2014.
  40. ↑ Gram, Dave (14 January 2014). "Vt. Health Connect: New delay for small businesses". Washington Times. Associated Press. Archived from the original on 15 January 2014.
  41. ↑ Brinker, Luke (2014-12-18). "Vermont abandons plan for single payer health care". Salon.
  42. ↑ "Vermont Governor Shumlin says will not seek re-election". Reuters. June 8, 2015. Archived from the original on June 9, 2015.
  43. ↑ Burbank, April (November 16, 2015). "Shumlin: Vermont will help Syrian refugees". Burlington Free Press. Burlington, VT.
  44. ↑ "In final State of the State, Gov. Shumlin endorses legalized marijuana". WPTZ-TV. January 7, 2016. Archived from the original on February 24, 2016.
  45. ^ 45.0 45.1 45.2 Niraj Chokshijan, Vermont Governor Pardons 192 for Marijuana Convictions Archived 2017-12-29 at the Wayback Machine, New York Times (January 4, 2017).
  46. ↑ Wilson Ring, Shumlin issues 192 pardons for minor pot crimes, Associated Press (January 3, 2017).
  47. ↑ Burlington Free Press, Shumlin Divorce Finalized Archived 2013-06-20 at archive.today, April 3, 2013
  48. ↑ Evans, Brad (September 17, 2015). "Gov. Peter Shumlin Announces Engagement to Longtime Girlfriend". Plattsburgh, NY: WPTZ-TV. Archived from the original on January 23, 2016.
  49. ↑ "Shumlin weds in small private ceremony". Times Argus. Barre, VT. December 16, 2015. Archived from the original on December 19, 2015.


מושלי ורמונט ורמונטורמונט
מושלי רפובליקת ורמונט תומאס צ'יטנדן • מוזס רובינסון • תומאס צ'יטנדן
מושלי ורמונט תומאס צ'יטנדן • פול בריגהאם • אייזק טיצ'נור • ישראל סמית' • אייזק טיצ'נור • ג'ונאס גלושה • מרטין צ'יטנדן • ג'ונאס גלושה • ריצ'רד סקינר • קורנליוס פ. ואן נס • עזרא בטלר • סמואל קרפטס • ויליאם פאלמר • סילאס ג'ניסון • צ'ארלס פיין • ג'ון מטוקס • ויליאם סלייד • הוראס איטון • קרלוס קולידג' • צ'ארלס ויליאמס • ארסטוס פיירבנקס • ג'ון רובינסון • סטיבן רויס • ריילנד פלטשר • הילנד הול • ארסטוס פיירבנקס • פרדריק הולברוק • ג'. גרגורי סמית' • פול דילינגהאם • ג'ון פייג' • פיטר וושבורן • ג'ורג' וייטמן הנדי • ג'ון וולקוט סטיוארט • ג'וליוס קונברס • עשהאל פק • הוראס פיירבנקס • רדפילד פרוקטור • רוזוול פרנהאם • ג'ון ברסטו • סמואל פינגרי • אבנעזר אורמסבי • ויליאם דילינגהאם • קרול פייג' • לוי פולר • אורבן וודברי • ג'וזאיה גראוט • אדוארד קרטיס סמית' • ויליאם סטיקני • ג'ון מקאלה • צ'ארלס בל • פלטשר פרוקטור • ג'ורג' פראוטי • ג'ון מיד • אלן פלטשר • צ'ארלס גייטס • הוראס גרהאם • פרסיבל קלמנט • ג'יימס הארטנס • רדפילד פרוקטור הבן • פרנקלין בילינגס • ג'ון ויקס • סטנלי וילסון • צ'ארלס מנלי סמית' • ג'ורג' אייקן • ויליאם הנרי וילס • מורטימר פרוקטור • ארנסט ויליאם גיבסון הבן • הרולד ארתור • לי אמרסון • ג'וזף ג'ונסון • רוברט סטאפורד • פ. ריי קייזר הבן • פיליפ הוף • דין דייוויס • תומאס סלמון • ריצ'רד סנלינג • מדלן קונין • ריצ'רד סנלינג • הווארד דין • ג'ים דאגלס • פיטר שמלין • פיל סקוט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פיטר שמלין40746191Q881146

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פיטר_שמלין&oldid=2927354"