אורבן וודברי
 | |||||||
| דיוקן רשמי של וודברי המוצג בבית המדינה של מדינת ורמונט | |||||||
| לידה | אקוורת', ניו המפשייר, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ברלינגטון, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | אורבן אנדריין וודברי | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות לייקוויו, ברלינגטון, ורמונט, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אורבן אנדריין וודברי (באנגלית: Urban Andrain Woodbury; 11 ביולי 1838 – 15 באפריל 1915) היה יזם ופוליטיקאי אמריקאי מוורמונט, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כראש עיריית ברלינגטון התשיעי בשנים 1885 -1887, כסגן מושל ורמונט ה-37 בשנים 1888–1890, וכמושל ורמונט ה-45 בשנים 1894 -1896.
ראשית חייו
אורבן וודברי נולד בעיירה אקוורת' (Acworth) שבניו המפשייר. אביו, אלברט מ. וודברי, היה ילד קבנדיש שוורמונט. אמו, לוסי לסטינה ואדלי, הייתה במקור מאיסט בולטון שבקוויבק.[1][2] וודברי היה צאצא של מושלי מושבת מפרץ מסצ'וסטס סיימון ברדסטריט (אנ') ותומאס דאדלי. הוא גם היה צאצא של מייסד מושבת רוד איילנד ומטעי פרובידנס ג'ון פורטר (אנ').[3][4] הוא התחנך בעיירות מוריסטאון ומוריסוויל, וב-1859 סיים את לימודיו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ורמונט.[4] כוונתו של וודברי הייתה לפתוח בקריירה רפואית, אך הוא מעולם לא עסק ברפואה בשל החלטתו להתגייס לצבא האיחוד עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית.[1]
מלחמת האזרחים
ב-25 במאי 1861 התגייס וודברי כטוראי, ועס מהרה קודם לדרגת סמל, ולאחר מכן לדרגת סמל ראשון של פלוגה H של רגימנט הרגלים השני של ורמונט. ב-21 ביולי הוא לחם בקרב בול ראן הראשון, שם הוא איבד את זרועו הימנית לאחר שנפגע מרסיס של פגז ארטילריה, וכך היה לקטוע היד הראשון מוורמונט. וודברי נפל בשבי, ולאחר כמעט שלושה חודשים בבית כלא בריצ'מונד, וירג'יניה, הוא שוחרר ב-5 באוקטובר 1861. ב-18 באוקטובר הוא שוחרר משירות עקב פציעתו.[1]
בנובמבר 1862 קיבל וודברי מינוי של קפטן והוצב לפקד על פלוגה D של רגימנט הרגלים ה-11 של ורמונט. ב-17 ביוני 1863 הוא הועבר לגיס המילואים, וב-27 במרץ 1865 שוחרר מהשירות.[1]
קריירה עסקית
לאחר המלחמה התיישב וודברי בברלינגטון, והחל להיות מעורב בתעשיית העץ ובעסקי המלונאות.[1] בשנים 1865 -1874 הוא היה שותף בחברת "שפרד, דייוויס ושות'", מתוכם שנתיים כנציג החברה באוטווה. לאחר מכן ועד 1876 הוא הועססק על ידי חברת "בולדגט ובניו". ב-19 השנים הבאות הוא עבד כמנהל של חברת העצים בות', ובמשך 35 שנים הוא היה הבעלים של "בית ואן נס", מלון שהורחב פעמיים ושיכן 400 אורחים.[5]
פעילויותיו העסקיות הנוספות של וודברי כללו שירות כנשיא חברת הייצור מיד, חברת הממתקים קריסטל, וחברת הכותנה קווין סיטי.
קריירה פוליטית
כאיש המפלגה הרפובליקנית נבחר וודברי כחבר מועצת העיר ברלינגטון בשנים 1881–1882, ובשנה השנייה היה נשיא המועצה.[1] בשנים 1884–1886 הוא שירת כקולונל במטה של המושל ג'ון ברסטו.[6] בשנים 1885–1887 כיהן וודברי כראש עיריית ברלינגטון, ובשנים 1888 -1890 כסגן מושל ורמונט.[1]
ב-1894 נבחר וודברי מטעם הרפובליקנים כמושל ורמונט. הוא כיהן בתפקיד עד 1896, וכיהן בתקופת כהונה אחת של שנתיים כפי שהיה אז מקובל על פי כלל ההרים של המפלגה הרפובליקנית.[6] במהלך תקופת כהונתו כמושל, הוא אישר מהלכי חקיקה לאספקת ספרי לימוד חינם לבית הספר הציבוריים. בנוסף הוא אישר חקיקה שהסמיכה את המושל למנות את חברי ועדת הספרייה, וחקיקה שעל פיה הוקמה מועצת הרוקחות של המדינה.
ב-1898 מונה וודברי על ידי הנשיא ויליאם מקינלי כחבר הוועדה בראשותו של הגנרל גרינוויל דודג' שחקרה את התנהלות מחלקת המלחמה במלחמת ארצות הברית-ספרד. במהלך מסע הבחירות של תאודור רוזוולט לנשיאות, מונה וודברי לחבר מועצת המבקרים של האקדמיה הצבאית של ארצות הברית.
פעילות אזרחית
וודברי היה פעיל בבונים החופשיים, והחזיק בדרגה ה-32 של הנוסח הסקוטי.[6] אגודות נוספות בהן הוא היה חבר כללו את המסדר העצמאי של העמיתים יוצאי הדופן, הצבא הגדול של הרפובליקה (אנ'), המסדר הצבאי של הלגיון הנאמן של ארצות הברית (אנ'), החברה הכללית של המלחמות הקולוניאליות (אנ'), בני המהפכה האמריקאית ואבירי פיתיאס (אנ').[1] וודברי היה גם מראשוני החברים במועדון ההר הירוק (אנ'), שנוסד בפגישה שהתקיימה ב-1910 בבית ואן נס.[7][8]
וודברי אירח שלושה מנשיאי ארצות הברית במהלך ביקוריהם בברלינגטון. באוגוסט 1897 סייר הנשיא ויליאם מקינלי בוורמונט בהזמנתו של הסנאטור רדפילד פרוקטור, והיה אורחו של וודברי במהלך עצירתו בברלינגטון. בספטבמר 1902 ביקר תאודור רוזוולט בוורמונט במסגרת מסע נאומים, והתארח אצל וודברי במהלך ביקורו בברלינגטון. ביולי 1909 ביקר הנשיא ויליאם הווארד טאפט בברלינגטון במהלך האירוע לציון 300 שנה להגעתו של סמואל דה שמפלן לאגם שמפליין., והיה אורחו של וודברי.
חיים אישיים
ב-1860 נשא וודברי לאישה את פאולינה ל. דרלינג, בתם של אירה ושרה דרלינג מאלמור, ורמונט, ולשניים נולדו שישה ילדים. בתם, גרטרוד וודברי, נישאה לג'ורג' מ. פאוורס, שהיה שופט ונשיא בית המשפט העליון של ורמונט.
בראשית 1915 חלה וודברי, ובפברואר אותה שנה נסע לסניטריום בייטל קריק במישיגן כדי לבקש מרפא. לאחר תחילת הטיפול שב הוא לקה בשבץ מוחי מספר פעמים, וכאשר נעשה ברור שהוא לא יחלים, הוא ביקש לשוב לברלינגטון כדי שיוכל להעביר את ימיו האחרונים בביתו.
אורבן וודברי נפטר בברלינגטון ב-15 באפריל 1915. הוא נטמן בבית הקברות לייקוויו שבעיר.[6]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1594
קישורים חיצוניים
- אורבן וודברי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אורבן וודברי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אורבן וודברי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 Ullery, Jacob G. (1894). Men of Vermont Illustrated. Brattleboro, Vermont: Transcript Publishing Company. pp. 438–439.
- ↑ לוסי לסטינה ואדלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ↑ Annual register of officers and members of the Society of Colonial Wars, by General Society of Colonial Wars (U.S.) cn.
- ^ 4.0 4.1 Carleton, Hiram (1903). Genealogical and Family History of the State of Vermont. New York: Lewis Publishing Company. p. 151
- ↑ Van Ness House parlor - Digital Vermont.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 "Ex-Gov. Woodbury Dies at His Home in his 77th Year". Burlington Daily News. Burlington, Vermont. April 16, 1915. p. 5
- ↑ Stevens, Thomas (March 11, 2010). "H.C.R. 271: House concurrent resolution commemorating the Green Mountain Club on its centennial anniversary". Legislature.Vermont.gov. Montpelier, VT: Vermont General Assembly. p. 1.
- ↑ About The Green Mountain Club
אורבן וודברי40656887Q881930