צ'ארלס פיין
 | |
| לידה |
ויליאמטאון, ורמונט, ארצות הברית .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
וייקו, טקסס, ארצות הברית .svg){kind=small} |
צ'ארלס פיין (באנגלית: Charles Paine; 15 באפריל 1799 – 6 ביולי 1853) היה פוליטיקאי ויגי אמריקאי, בעל מפעל צמר, סוחר, בונה מסילות ברזל והמושל ה-15 של ורמונט.
ביוגרפיה
ראשית חייו ומשפחתו
פיין נולד בוויליאמסטאון, ורמונט ב-15 באפריל 1799, והיה בנם של אלייז'ה פיין ושרה (פורטר) פיין. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד ב-1820,[1][2] והפך לפעיל במספר מיזמים עסקיים. למרות שמעולם לא התחתן, היו לו שני ילדים עם לורינדה סטיבנס מנורת'פילד.[3][4]
קריירה
פיין עבר לנורת'פילד, ורמונט בתחילת המאה ה-19 כדי לנהל את מפעל הצמר המשפחתי. הוא הפעיל את העסק עד שהוא נהרס בשריפה ב-1848. בית המפגש של פיין נבנה בשנת 1835 עבור עובדי הטחנה כמקום פולחן, והמקום עדיין מתפקד. היו לו תחומי עניין עסקיים שונים, כולל מלון וחנות, אבל הוא זכור לרוב כמי שהביא את מסילות הברזל לוורמונט. הוא ייסד את חברת הרכבת המרכזית של ורמונט ושימש כנשיא הראשון של החברה.[3]
בנורת'פילד, פיין החזיק בתפקידים של בורר העיר ומנחה מפגש העיר. בחייו הפוליטיים הוא היה חבר בבית הנבחרים של ורמונט מ-1828 עד 1829. הוא היה המושל ה-15 של ורמונט מ-1841 עד 1843. במהלך כהונתו נקבעה חשבונאות מחמירה יותר של כספי ציבור.[3]
בתור המייסד והנשיא של הרכבת המרכזית של ורמונט בנה פיין את המטה שלה בעיר הולדתו נורת'פילד, למרות השטח ההררי, וזכה באיבה של תושבי עיירות סמוכות גדולות ונגישות יותר. בחצר הענפה נבנו ותוקנו מנועים וקרונות רכבת.[5] בשנת 1853 פנתה הרכבת המרכזית של ורמונט לפשיטת רגל עקב התרחבות יתר, ובמקרים מסוימים, ניהול כושל. מסילת הברזל הושמה תחת כינוס נכסים ושמה שונה ל־Central Vermont Railroad. המטה שלה הועבר לסנט אלבנס.
מותו
פיין מת בווייקו, טקסס לאחר שלושה שבועות של דיזנטריה בזמן שעזר לסאות'רן פסיפיק לבחור נתיב. הוא קבור בבית הקברות אלמווד, נורת'פילד, מחוז וושינגטון, ורמונט.[6] ביתו של פיין בנורת'פילד הוא המיקום של החברה ההיסטורית של נורת'פילד, והוא מחובר באמצעות הרחבה לספרייה הציבורית בראון של העיר.[7]
קישורים חיצוניים
- צ'ארלס פיין, באתר National Governors Association
- צ'ארלס פיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Porcellian Club of Harvard University (1857). Catalogue of the Porcellian Club of Harvard University. Cambridge, MA: Allen and Farnham. p. 32.
- ^ Harvard University (1900). Quinquennial Catalogue of the Officers and Graduates of Harvard University. Cambridge, MA: John Wilson and Son. p. 144.
- ^ 3.0 3.1 3.2 "Charles Paine". National Governors Association. נבדק ב-31 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bassett, Thomas Day Seymour (1992). The Growing Edge: Vermont Villages, 1840-1880. Montpelier, VT: Vermont Historical Society. p. 100. ISBN 978-0-9347-2036-6 – via Google Books.
- ^ "Charles Paine". Central Vermont Chamber of Commerce. ארכיון מ-26 ביוני 2006. נבדק ב-31 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Charles Paine". The Political Graveyard. ארכיון מ-2 בנובמבר 2012. נבדק ב-31 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Charles Paine". Northfield Historical Society. ארכיון מ-7 בנובמבר 2012. נבדק ב-31 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
39459884צ'ארלס פיין