רב טובי בר רב מתנה
| השתייכות | הדור השלישי לאמוראי בבל |
|---|---|
| רבותיו | רבי יאשיה |
| בני דורו | רב יוסף, אביי, רבא |
| אב | רב מתנה |
רב טובי בר רב מתנה היה אמורא בדור השלישי לאמוראי בבל.
תולדות חייו
אביו רב מתנה היה מגדולי תלמידיו של שמואל, וכמה מבניו מוזכרים בתלמוד הבבלי, ביניהם רבה בר מתנה, רב טובי עצמו, ורב אחדבוי[1]. ישנה דעה [2] שרב מתנה היה בנו של רבי יוחנן, שנשאר יחידי משאר עשרת בניו שמתו בחייו של רבי יוחנן, ובהיותו בן יחיד שלחו רבי יוחנן מארץ ישראל לבבל ללמוד תורה לפני שמואל. לפי דעה זו היה רב טובי נכדו של רבי יוחנן.
חשיבותו בעיני גדולי דורו
היה בדורם של אביי ורבא, וכאשר אחד מהשוחטים במקומו זלזל בו, החליטו אביי ורבא לנדותו[3].
הוא היה מגדולי דורו, ואפילו רב יוסף, בן דורו, אמר אמרה משמו[4]. במקום אחר שלח הוא לרב יוסף שאלה בענין דין קנסות[5]
משפחתו
אחותו הורישה ביום פטירתה את כל נכסיו לרב טובי בצוואת שכיב מרע כאות הערכתה לתורתו, אך אחיו רב אחדבוי בא ובכה לפניה שמא הדבר יצביע על כך שרב טובי, שהיה מפורסם יותר תלמיד חכם ואילו הוא אינו תלמיד חכם, ואז חזרה בה האחות וכתבה את נכסיה לרב אחדבוי. כאשר באו שני האחים לדין תורה לפני רב נחמן הוא הצדיק את רב אחדבוי, מכיון שמתנת שכיב מרע חלה רק ברגע הפטירה ועד אותו רגע יכול הגוסס לחזור בו[1].
קברו
נקבר בסמוך לפומבדיתא. לאחר פטירתו הגיע מכשף אחד מחופרי הקברים לקברו, ואז רב טובי תפס בזקנו ולא הניחו עד שאביי, שהיה אוהבו של אותו חופר קברים, בא וביקש מרב טובי ביקש ממנו לעזבו. שנה לאחר מכן, בפעם השניה שהדבר אירע - לא עזבו רב טובי (שהיה כבר לאחר פטירתו), עד שהביא מספריים וקצץ חצי זקנו של אותו מכשף[6].
מתורתו
- על הפסוק [7] ”אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי”, דרש רב טובי בר מתנה בשם רבי יאשיה [8]: ”תשמרו - כל שעושין לו שימור, לי ולא לאדון אחר ואיזהו אחר שמקריבין לו? הוי אומר זו עבודת כוכבים”.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב טובי בר רב מתנה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 523, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"א עמוד א'.
- ^ מובאת ברב ניסים גאון ברכות דף ה עמוד ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ג עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ו עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ח עמוד א'.
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף כ"ט עמוד א'.
