קוסקוס נמרי ביאק

קוסקוס נמרי ביאק
מיון מדעי

קוסקוס נמרי ביאק או קוסקוס נמרי כחול-עין (שם מדעי: Spilocuscus wilsoni), הוא מין כיסאי נדיר דמוי קוף קטן בסוג קוסקוס נמרי שאנדמי לאיי סכאוטן (או איי ביאק) בצפון גינאה החדשה. אף שדגימות של מין נאספו כבר כבר בשנת 1906 ו-1955, הוא תואר מדעית לראשונה רק בשנת 2004 על ידי הזואולוגים טים פלנרי (אנ') האוסטרלי וכריסטופר הלגן (גר') האמריקני. משמעות שמו המדעי היא "קוסקוס הכתמים של וילסון" על שם זואולוג ממכון סמית'סוניאן. הקוסקוס הביאקי הוא כנראה המין הקטן ביותר בסוגו, ואחד הכיסאים הנדירים והמאוימים בעולם.

תיאור

קוסקוס נמרי ביאק הוא ככל הנראה המין הקטן בסוגו או זהה לכל היותר בגודלו לקוסקוס נמרי אדמירלתי; מבנה גופו קומפקטי ודק, ראשו דמוי הקוף עגול ורחב (אך פחות נפוח מקרוביו) ואוזניו הזעירות כמעט שאינן נראות. המלתעות והטוחנות שלו גדולות יחסית לגולגולת הקטנה. חוטמו החרוטי של הקוסקוס קטן וקצר, ועיניו בינוניות בולטות. מין זה נודע בצבע הייחודי של עיניו שנע בין כחול לטורקיז ומאפשר לזהותו בקלות מבין הקוסקוסים המנומרים האחרים שלהם עיניים חומות או אדמדמות.

הזנב ארוך, שרירי וגמיש ומשמש את הקוסקוס בתור רגל חמישית עקב יכולת הלפיתה החזקה שלו; חציו הראשון פרוותי וחציו השני חשוף. בדומה למינים אחרים בסוגו, לכפות היד והרגל יש כריות הצמדה וטפרים מעוקלים שמסייעים לו בטיפוס. קוסקוס ביאק בוגר טרם נמדד; מידות הגוף המשוערות של המין הן כלדלהלן: אורך ראש וגוף 33–48 סנטימטרים, אורך זנב 28–33 סנטימטרים, ומשקל 2.1-1.2 קילוגרם.

הפרווה של קוסקוס ביאק עדינה ורכה למגע. צבעה הכללי משתנה בין שתי צורות עיקריות: הלבנה בוהקת והמנומרת. הצורה הלבנה דומה מאוד לצורה הלבנה של הקוסקוס הנמרי המצוי בצפון גינאה החדשה, אך בעוד שאצל הקוסקוס המצוי היא נפוצה בעיקר אצל נקבות, אצל קוסקוס ביאק היא מוגבלת לזכרים. הצורה המנומרת מתאפיינת בצבע גוף כללי של קרם-שמנת, אשר שזור בחברבורות ובכתמים צפופים בגוון ייחודי של חום דהוי (שילוב של שיער בז' ואפור כסוף). הבטן, החזה והגרון בצבע לבן בוהק או שמנת. הראש בצבע בז' בהיר עם לחיים וסנטר לבנים, והוא מתכהה מעט בין העיניים וסביב האף (למעט מקרים שבהם הוא חשוף). צבעי הגוף של נקבה בוגרת אינם ידועים. הן בצורה הלבנה והן בצורה המנומרת, חלקי הגוף החשופים דוגמת הפנים, הכפות וקצה הזנב בצבע ורוד.

תפוצה וביולוגיה

קוסקוס ביאק אנדמי לאיי סכאוטן (או איי ביאק) בהם הוא מצוי בביאק (1,746 קילומטרים רבועים) וסופיורי (659 קילומטרים רבועים), בעוד שהאיים האחרים (דוגמת יאפן ונומפור) מאוכלסים על ידי קוסקוס נמרי מצוי; קבוצת האיים הזאת נמצאת במפרץ סנדרוואזיה שבמזרח אינדונזיה - צפונית לגינאה החדשה. בית הגידול של הקוסקוס שוכן ביער גשם טרופי ולח בשפלה או בחוף בביאק, ועל מדרונות הררים נמוכים בסופיורי.

מעט מאוד ידוע על אורח חייו של קוסקוס ביאק; הוא פעיל הן ביום והן בלילה, וניזון בעיקר מפירות (כ-75% מהתזונה), לצד כמויות קטנות יותר של עלים, פרחים ונבטים. הקוסקוסית ממליטה גור יחיד לאחר תקופת היריון קצרה, והוא מבלה בכיס שלה מספר חודשים בטרם עובר לרכב על גבה עד לגמילה המוחלטת.

מצב

קוסקוס ביאק מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור סכנת הכחדה חמורה (CR), בגלל ירידה מתמשכת בגודל האוכלוסייה שמגיעה ככל הנראה לשיעור של 80% עד העשור השני של המאה ה-21.

האיומים העיקריים המרחפים על הקוסקוס הם כריתה מסיבית של יערות באי ביאק בשילוב עם ציד אינטנסיבי למזון ולכידה בתור חיית מחמד על ידי תושבי האי. האי סופיורי הוא אזור מוגן והיערות ההרריים שבו פחות מושפעים מפעילות אנושית. נדרשים מחקרים נוספים אודות טווח התפוצה, הביולוגיה והאיומים המרחפים על המין.

אין מידע על אומדן האוכלוסייה וסביר להניח שהוא עומד על מאות בודדות או פחות. חמשת הסקרים האחרונים שנערכו באי ביאק הצליחו למצוא קוסקוסים רק בשבייה.

לקריאה נוספת

Helgen, Kristofer M., and Timothy F. Flannery. "Notes on the phalangerid marsupial genus Spilocuscus, with description of a new species from Papua." Journal of Mammalogy 85.5 (2004): 825-833.
Kunda, Rony Marsyal, et al. "Study of genetic marker of Cuscuses (Marsupialia: Phalangerida) from Maluku and Papua based on Cytochrome b gene sequence." Pak. J. Biol. Sci 19.3 (2016): 122-135.