קוסקוס נמרי אוסטרלי

קוסקוס נמרי אוסטרלי
	קוסקוס נמרי אוסטרלי
מצב שימור
	מצב שימור: לא הוגדר;
	מצב שימור: לא הוגדר;
מיון מדעי
תחום תפוצה

קוסקוס נמרי אוסטרלי (שם מדעי: Spilocuscus nudicaudatus; קרוי גם קוסקוס נמרי קצר-זנב), הוא כיסאי דמוי קוף או לוריס בסוג קוסקוס נמרי שאנדמי לצפון-מזרח יבשת אוסטרליה והוא היחיד בסוג שנמצא באזור זה. הוא תואר מדעית בשנת 1850 על ידי חוקר הטבע הבריטי ג'ון גולד, ומוכר במרבית הטקסונומיות כתת-מין של קוסקוס נמרי מצוי.

ספר מדריך היונקים של העולם (Handbook of the Mammals of the World) סיווג אותו החל משנת 2015 כמין עצמאי. קוסקוס נמרי אוסטרלי וקוסקוס דרומי הם שני הנציגים היחידים של הקוסקוסים האמיתיים ביבשת אוסטרליה.

תיאור

הקוסקוס האוסטרלי הוא מין קטן יחסית בסוגו; מבנה גופו עגלגל וצר, ראש עגול ורחב עם גולגולת קטנה, טוחנות צרות וחרטום מחודד. העיניים שלו צהובות או אדמדמות עם אישוני חתול אנכיים, והן בולטות מחוריהן. האוזניים קצרות במיוחד וכמעט שמתמזגות בפרווה שסביבן.

הזנב הגמיש בעל יכולת לפיתה שמשמשת אותו כרגל חמישית; לעומת קוסקוסים נמרים אחרים, זנבו של הקוסקוס האוסטרלי שעיר וקצר משמעותית, והחלק החשוף קטן יותר. לקוסקוס טפרים מעוקלים וכריות הצמדה האופייניות ליונקים שוכני עצים. אורך ראשו וגופו של הקוסקוס האוסטרלי: 58-41 סנטימטרים, אורך זנבו: 49-37 סנטימטרים ומשקלו: 4.9-2.7 קילוגרם.

הפרווה של הקוסקוס האוסטרלי עדינה וצפופה. צבעה הכללי אפור כסוף עד אפור כחלחל בצד העליון, בעוד שהצד התחתון (הבטן, המפשעה, החזה והגרון) בצבע לבן בוהק, שמנת או אפרפר חיוור. הזכר נבדל מן הנקבה בכך שפרוותו מנומרת בחברבורות, רוזטות וכתמים לבנים גדולים, והצבע האפור הכללי כהה יותר ונוטה לשחרחר.

ראשו של הקוסקוס האוסטרלי בצבע אפור בהיר אצל הנקבות ואפור-שחרחר אצל הזכרים, ולשני הזוויגים הלחיים והסנטר בצבע לבן בוהק. הפנים, האף והכפות בצבע כתמתם, צהבהב או ורוד (לזכרים יש לעיתים קרובות משקפיים שחורים סביב העיניים). הזנב בצבע אפרפר או לבן ברובו, וקצהו החשוף ורוד. הקוסקוס האוסטרלי זהה לחלוטין בצבעו האפור לתת-מין אחר של קוסקוס נמרי מצוי החי באיי מאלוקו הדרומיים, וההבדל היחיד ביניהם הוא בגודל ובמשקל.

תפוצה וביולוגיה

הקוסקוס הנמרי האוסטרלי אנדמי לחצי האי כף יורק בקווינסלנד שבצפון-מזרח אוסטרליה, מצפון לנהר סטיוארט (אנ') ומעלה עד למצר טורס.

בית הגידול של הקוסקוס האוסטרלי מורכב מיער גשם טרופי בשפלה ובחופים עד מדרונות הרריים ברום 800 מטר מעל פני הים ברכס מקילברייט שמהווה את הקצה הצפוני של הרי החיץ הגדול. הקוסקוס מצוי במידה פחותה גם ביערות מנגרובים ויערות פתוחים של הדס דבשי, דקל המנגרובה ואקליפטוס, בתנאי שהמרחק ביניהם ובין יער הגשם הקרוב ביותר אינו עולה על 200 מטר.

הקוסקוס האוסטרלי פעיל בשעות הלילה, אך נצפה מדי פעם גם לאחר הזריחה ובאמצע היום. את רוב שעות היום הוא מבלה במנוחה בתוך העלווה הצפופה בחופת היער, בהצטלבויות ענפים או בקינים פשוטים שבנה מעלים וענפים. הקוסקוס ניזון מפירות ועלים צעירים, ולעיתים גם מחסרי חוליות. פריטי מזון מועדפים עליו הם עלים ותאנים של מיני פיקוס, פלאנצ'ונלה, נאקוליה מזרחית ופילנתוס.

הקוסקוס האוסטרלי מתרבה בעיקר בחורף האוסטרלי, והמלטות מתרחשות בין יולי לדצמבר. הקוסקוסית ממליטה גור יחיד בדרך כלל, אך במקרים מסוימים עד שלושה. הטורפים העיקריים של הקוסקוס הן: עיט מחודד-זנב ופיתון השיחים.

מצב

הקוסקוס הנמרי האוסטרלי טרם הוגדר (NR) על ידי הרשימה האדומה של IUCN, מכיוון שהיא מתייחסת אליו עדיין כתת-מין של הקוסקוס הנמרי המצוי. בניגוד לקרוביו הניו-גינאים, הקוסקוס האוסטרלי אינו מאוים מצד ציד או בירוא יערות, כך שסביר להניח שמצבו שפיר.

לקריאה נוספת

Kristofer Helgen & Stephen Jackson: Family Phalangeridae (Cuscuses, Brush-tailed Possums and Scaly-tailed Possum). In: Don E. Wilson, Russell A. Mittermeier: Handbook of the Mammals of the World – Volume 5. Monotremes and Marsupials. Lynx Editions, 2015