קוסקוס מזרחי

קוסקוס מזרחי
מיון מדעי

קוסקוס מזרחי (שם מדעי: Phalanger intercastellanus; קרוי גם קוסקוס אפור/מצוי מזרחי) הוא מין קוסקוס שנפוץ במזרח גינאה החדשה ובאיים סמוכים באזור ים שלמה. הוא תואר מדעית בשנת 1895 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס ובעבר נחשב לפרקים כתת-מין של קוסקוס דרומי או קוסקוס צפוני עד שקיבל מעמד של מין עצמאי.

תיאור

לקוסקוס המזרחי מבנה גוף מוצק וגמיש והוא מכוסה בפרווה גסה ועבה. ראשו האגסי קצר ומחודד בקצהו והוא נראה כצורת ביניים בין פוסום ללמור. עיניו גדולות ובולטות ואוזניים בינוניות ועגלגלות. זנבו ארוך וגמיש, וקצהו חשוף וקשיח עם יכולת לפיתה בענפים. אורך ראשו וגופו של הקוסקוס המזרחי 35–45 סנטימטרים, אורך זנבו 27–32 סנטימטרים ומשקלו 2.2-1.4 קילוגרם. הוא קטן יותר מן הקוסקוס הצפוני אך גדול מהקוסקוס הדרומי.

צבע הפרווה שלו אפור מלוכלך או חום-אפרורי ששזור בשיער חום, לבן, שחור וזהוב. הצוואר והמותניים בצבע צהוב או בז', ואילו הבטן, המפשעה והחזה נעים בין צהבהב-קרמי ללבנבן. הנקבה נוטה להיות כהה מן הזכר. לאורך הגב יש פס כהה ברור. הראש בצבע אפרפר או בז', הפנים כהות מעט ועל המצח פס שחור דקיק. בבסיס האוזניים יש כתמים לבנים. חלקי הגוף החשופים בצבע ורוד-בהיר (הכפות, קצה הזנב, החוטם ופנים האוזניים).

תפוצה וביולוגיה

הקוסקוס המזרחי אנדמי לפפואה; הוא מצוי לאורך השפלה ומדרונות ההרים של חצי האי זנב-ציפור וחצי האי הואון במזרח גינאה החדשה, ובמספר קבוצות איים בפרובינציית מפרץ מילן הפפואנית בין ים שלמה לים האלמוגים: איי ד'אנטריסקו (נורמנבי, פרגוסון וגודנו), איי טרוברינד (כנראה רק בקירווינה), איי סידייה וארכיפלג לואיסיאד (ונטינאי, מיסימה ורוסל). המין בולט בהיעדרותו מהאי וודלרק שמאוכלס על ידי קוסקוס וודלרק הנדיר.

בית הגידול של הקוסקוס המזרחי מורכב מיער גשם טרופי בשפלה, בחופים או על מדרונות הרריים עד רום 1,250 מטר מעל פני הים, והוא מסתגל גם לחיים ביערות משניים עם הפרעה אנושית, במטעים ובקרבת מגורי אדם.

אין מידע רב על אורח החיים של המין. הוא ככל הנראה פעיל בשעות הלילה וניזון בעיקר מעלים, פירות ביצים וחרקים. הנקבה ממליטה גור יחיד בדרך כלל ומדי פעם תאומים, לאחר תקופת היריון קצרה. הגור שוהה בכיס מספר חודשים ולאחר מכן רוכב על גבה של אימו עד יציאתו לעצמאות.

מצב

קוסקוס מזרחי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), נוכח תפוצתו הרחבה, אוכלוסייתו הגדולה וסובלנותו לשינויים בבית הגידול. מגמת האוכלוסייה נמצאת אמנם בירידה, אך היא עדיין לא ברמה המצדיקה סיווג בקטגוריה מאוימת יותר. האיומים על הקוסקוס הם ציד לבשרו ובירוא יערות שלעת עתה אינם ברמה כה חמורה.

הקוסקוס המזרחי מצוי במספר אזורים מוגנים, ורשום בנספח ב' של אמנת CITES.