קוסקוס ג'ב

קוסקוס ג'ב
מיון מדעי

קוסקוס ג'ב (שם מדעי: Phalanger alexandrae) הוא מין כיסאי נדיר בסוג קוסקוס שאנדמי לאי קטן בים הלמהרה בצפון איי מאלוקו שבאינדונזיה. הוא קרוב מבחינה גנטית וחיצונית לקוסקוס אובי וקוסקוס מקושט, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לקבוע האם הוא זכאי למעמד של מין עצמאי או מהווה תת-מין של הקוסקוס המקושט.

מידע כללי

קוסקוס ג'ב תואר מדעית בשנת 1995 על ידי הזואולוג האוסטרלי טים פלנרי (אנ') ועמיתו האינדונזי בפאק בודי, והם קראו לו על שם אלכסנדרה שליי - אנתרופולוגית אוסטרלית שהייתה עמיתה שלהם למסע שנה קודם לכן בגינאה החדשה.

לקוסקוס ג'ב יש ראש מעוגל, לוע קצר ואוזניים קטנות שמכוסות כמעט לחלוטין בפרווה. זנבו גמיש וארוך וטפריו מעוקלים וחזקים; שתי התכונות הללו מסייעות לו בטיפוס על עצים. אורך ראשו וגופו של קוסקוס ג'ב כ-45 סנטימטרים, אורך זנבו כ-36 סנטימטרים ומשקלו 2.2 קילוגרם. הפרווה שלו קצרה וצפופה. צבעה אפרורי באזור הגב, הפנים והגפיים, בעוד שהכתפיים ורוב הראש בצבע אדמדם-כתום. יש לו פס כהה מהכתפיים עד לחרטום שבולט במיוחד באזור המצח.

קוסקוס ג'ב אנדמי לאי ג'ב הממוקם בין האי הלמהרה לבין האי ואיגאו (אנ') באיי מאלוקו. יש סבירות גבוהה שהוא קיים גם על האי אורני מזרחית לג'ב. בית הגידול שלו כולל יער גשם טרופי בחופים ובגבעות עד רום 300 מטר מעל פני הים, והוא מצוי בעיקר ביער ראשוני ויער משני; גודלו הקטן של האי, גורם לקוסקוסי ג'ב לשהות לעיתים קרובות גם בסמיכות לסביבה אנושית (שדה התעופה באי למשל). בית הגידול מתאפיין בצמחייה ים-תיכונית, אבני גיר ונחלים רבים. התזונה וההתנהגות של המין טרם נחקרו. סביר להניח שהוא ניזון מפירות ועלים כיתר קרוביו.

מצב

קוסקוס ג'ב מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור סכנת הכחדה (EN), מכיוון שהוא אנדמי לאי יחיד שגודלו אינו עולה על 150 קילומטרים רבועים, וחווה ירידה מתמשכת בהיקף ובאיכות בית הגידול שלו. הקוסקוס מאוים מצד ציד למזון, כריית מינרלים, בירוא יערות עבור שטחי חקלאות ופגיעה בצמחייה המקומית על ידי חזירי בר שהובאו לאי על ידי האדם.

נכון לשנת 2020, המין אינו מצוי באזור מוגן על אדמת האי. IUCN ממליץ להחיל תקנות ציד באי ג'ב, ולוודא שהקוסקוס המקושט לא יוכנס לאי זה ויגרום לתחרות על מקורות מזון עם קוסקוס ג'ב הקטן יותר.