רבי שמואל אבוהב
| לידה |
1610 ה'ש"ע |
|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 1694 (בגיל 84 בערך) א' באלול ה'תנ"ד |
| מקום פעילות | ונציה, איטליה |
| חיבוריו | דבר שמואל |
הרב שמואל אבוהב (1610–22 באוגוסט 1694, א' באלול ה'תנ"ד) היה רב ופוסק הלכות בעיר ונציה ומגדולי חכמי איטליה. ידידו של רבי משה זכות אשר יחד עמו הנהיג את העיר. נודע בשל ספריו דבר שמואל וספר הזכרונות. רבי שמואל היה מראשי הלוחמים במשיחיותו של שבתי צבי ובתלמידו נתן העזתי.
קורות חייו
נולד בעיר המבורג שבגרמניה בשנת ש"ע (1610) לרבי אברהם שהיה מקהילת מגורשי ספרד (בעיר זו הייתה אז קהילה יהודית חשובה של גולי ספרד ופורטוגל, ואביו אף הקים שם בית כנסת מפואר בשם "כתר תורה").
בגיל שתים עשרה החל לכתוב חידושי תורה וכתב ספר דרשות ופירושים. בהיותו בן שלש עשרה נשלח על ידי אביו לוונציה ללמוד אצל הרב דוד פרנקו שהיה ראש הישיבה בעיר. רבו זה נפטר שנה לאחר מכן, אך בשנה זאת הספיק רבי שמואל ללמוד רבות מרבו זה שחיבבו והעריצו במיוחד. עבור רבי שמואל היה רבי דוד פרנקו לרבו העיקרי, ומלבד תורה והלכה למד אצלו אף מדעים ולשונות. אחר פטירת רבו, בהיות רבי שמואל בן שמונה עשרה נשא לאישה את בתו 'מזל טוב'. היא הייתה אישה חכמה ורבי שמואל אמר עליה כי "לימדה את בני ואת בני ביתי תוכחות מוסר". בתקופה זו עברו בעקבותיו אביו ומשפחתו לאיטליה, שם התגוררו במשך עשר שנים בעיר ונציה. בשנת שצ"ח (1638) עברו רבי שמואל ומשפחתו לעיר וירונה, שם הקימו קהילה פורטוגזית בראשותו. שם ייסד רבי שמואל ישיבה שנודעה לשם בכל ערי איטליה.
בשנת ת"י (1650) הוצע לרבי שמואל לבוא לכהן כרב הקהילה היהודית בוונציה, והוא עבר לשם יחד עם משפחתו ושימש כרב ואב"ד העיר עד סוף ימיו. רבי שמואל העומד בראש הישיבה הכללית בעיר, שהייתה המועצה הכללית של הקהילה וכל ענייני הציבור היו נחתכים על פיה. בתקופה זו החל להשיב תשובות רבות בהלכה לשאלות שנשלחו לעברו מאיטליה ומחוצה לה, אך בשל ענוותו לא היה חותם בשם עצמו אלא היה מצרף את שמות חכמי הישיבה. בשל הצטיינותו בתשובותיו נהגו לכנותו בשם כבוד: "הרשב"א" (רבי שמואל בן אברהם) ברומזם אל רבי שלמה בן אדרת [הרשב"א], גדול המשיבים.
בהגיעו לגבורות כבן שמונים, גזר על עצמו גלות, והחל להסתובב ממדינה למדינה ומעיר לעיר, עד שסמוך לפטירתו חזר לוונציה.
חיבוריו
רבי שמואל חיבר מספר ספרים. המפורסם ביותר הוא ספר תשובותיו דבר שמואל המצוטט רבות בספרי האחרונים, ונחשב לאחד מספרי התשובות החשובים. בספר זה שנדפס לאחר פטירתו, קובצו רבות מתשובותיו ההלכתיות שכתב אל רבים הפונים אליו, וביניהם אף רבנים ותלמידי חכמים מפורסמים מאותה עת.
סמוך לשנת ת"י (1650) נדפס בפראג חיבור בשם ספר הזכרונות. מטרת חיבור זה הייתה לעורר את העם על קיום מצוות או הימנעות מעבירות שרגילים לזלזל בהם. הספר נדפס בעילום שם המחבר, והתעוררה מחלוקת בנוגע לזהות מחברו. הראשון שייחס ספר זה לרבי שמואל היה מחבר חמדת ימים, כשהוא מכתירו בתואר "מעלת החכם החסיד כמה"ר שמואל אבוהב נר"ו כתב בספר הזכרונות". החיד"א בספרו שם הגדולים מעיד אף הוא כי מחבר הספר הוא רבי שמואל אבוהב, אשר "לרוב חסידותו לא הזכיר שמו עליו". כיום עובדה זו מוסכמת על הכל.
חלק מהנושאים שעליהם מוכיח רבי שמואל בספר זה, קשורים באופן מובהק לנושאים שהעסיקו את יהודי איטליה באותם ימים. בתקופה זו הגיעה יהדות איטליה עד משבר. תנועת הרנסאנס שהייתה בעיצומה בשנים אלו הותירה את יהדות איטליה פרוצה ליחסים קרובים בינה לבין תושביה הגויים של המדינה. רבי יהודה אריה ממודנה כותב על תקופה זו: "קהילת קודש ונציה שהייתה בימי קדם נר ישראל, היום חרפת אדם ובזוי עם בכל תפוצות הגולה". ואילו רבי שמואל אבוהב עצמו כותב (בהיותו עדיין תושב וירונה) "אשר עינינו רואות וכלות בארצות הללו של איטליה שבעוונותינו יצאו מהם מה שיצאו: אלה לחיי הפקר וזנות בבנות הארץ, ואלה לחרפות לדיראון עולם בהמיר את כבודם. על כן יאמרו המושלים שאם עשרה קבים של אפקירותא והמרה ירדו לעולם, תשעה נטלו בני איטליה ואחד שאר הגולה". איסורים כמו "סתם יינם", "שעטנז", גילוח הזקן בתער, ואף הזנות (המכונה בספר "איסור הקדשות") נפרצו אט אט עד שרווח הנוהג לזלזל בהם. חלק מנושאים אלה אף עמדו במוקד פולמוסים בין רבני איטליה עצמם, ורבי שמואל לקח על עצמו, בעילום שם כאמור, לנסות ולהשיב את העם אל קיום ההלכה.
מלחמתו בשבתאות
תמיכתו בארץ ישראל
רבי שמואל שישב בוונציה שהייתה צומת מסחרי חשוב בין אירופה לאימפריה העות'מאנית, נודע כמי שאירח בביתו חכמי תורה רבים, ובמיוחד שדרי"ם מארץ ישראל להם סייע רבות בגיוס כספים עבור ארץ ישראל בכלל והעיר חברון בפרט. מבאי ביתו אלה נמנו: רבי אליעזר בר ארחא, רבי בנימין הלוי, רבי מאיר הרופא, רבי דוד חבילייו ורבים נוספים. בשנת תמ"ו התארח אצלו רבי צבי הירש אשכנזי (בעל החכם צבי), שהיה בדרכו לברלין במטרה לחפש את הוריו שנשבו. ביקור זה הותיר רושם עז על החכם צבי, ולדברי בנו רבי יעקב עמדין, היה אביו "מתפאר בברכה שקבל מאתו האיש הגדול הזה בחכמה וביראת חטא". לרבי בנימין הלוי ששהה בעירו בין השנים תט"ו-תי"ט (1655-1659) והיה מבאי ביתו, נודעה השפעה מיוחדת על רבי שמואל, שלמד ממנו רבות במיוחד בתחום הקבלה.
בניו ותלמידיו
לרבי שמואל ארבעה בנים שחלקם שימשו כרבנים. בנים נוספים שנולדו לו מתו בקטנותם.
רבי אברהם – בנו הבכור, כיהן כרב העיר וונציה לאחר פטירת אביו.
רבי יעקב – הדפיס את ספרי אביו וכותב תולדותיו.
רבי יוסף – עמד בראשות הישיבה בתקופת יציאת אביו לגלות.
רבי דוד
רבי שמואל העמיד תלמידים רבים, בין הבולטים והידועים שבהם היו: רבי ישראל יעקב חאגיז מחבר שו"ת הלכות קטנות, רבי שמשון מורפורגו מחבר שו"ת שמש צדקה, ועוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאיר בניהו, דור אחד בארץ, אגרות רבי שמואל אבוהב ורבי משה זכות בענייני ארץ ישראל, יד הרב נסים, ירושלים תשמ"ח.
- ישעיהו זנה, אבני בנין לתולדות היהודים בוירונה.
- ישעיה תשבי, תעודות על נתן העזתי בכתבי רבי יוסף חמיץ, בתוך: ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, חלק א' (עמודים פ' - קי"ז), הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשי"ז.
קישורים חיצוניים
- מרדכי שמואל גירונדי,גרונדי, מרדכי שמואל, 1799-1852, תולדות גדולי ישראל, רבינו שמואל אבוהב, (עמוד 356 והלאה).
- "אֲבוּהָב, שמואל בן אברהם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 21, באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, חלק ד, רבי שמואל ב"ר אברהם אבוהב, (עמוד 1316 והלאה).
- רבי דוד הלחמי, רבי שמואל אבוהב, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' צ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- "הנייר שחור והדפוס אינו טוב" - האמנם? (על ספר הזכרונות), באתר נוטריקון
- רבי שמואל אבוהב, אנציקלופדיה יהודית דעת
- חכם שמואל אבוהב, באתר "החכם היומי"
שמואל בן אברהם אבוהב (1610-1694), דף שער בספרייה הלאומית- גליון עלים לתרופה, מכון אור הצפון, גליון תשכ"ה (פרשת ראה, תש"ע, שנה ט"ו), באתר היברובוקס
וח}} שמואל אבוהב31072863Q3946667