אפלול
אפלול | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | עטלפים |
תת־סדרה: | דמויי נשפון |
משפחה: | נשפוניים |
סוג: | אפלול |
מינים | |
23 | |
שם מדעי | |
Eptesicus |
האפלול (שם מדעי: Eptesicus) הוא סוג של עטלף קטן-בינוני במשפחת הנשפוניים ובו כ-24 מינים שנפוצים בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. הסוג הוקם בשנת 1820 על ידי הזואולוג הצרפתי קונסטנטין סמואל רפינסק ובמקור כלל 32 מינים שחלקם הועברו לבסוף לסוגים אחרים. מבחינה גנטית, האפלול קרוב בעיקר לסוגים אפלול מדומה ואריאלון. שמו המדעי מציין את הרגלו להשתמש בבתים כמקום לינה. 2 מינים בסוג זה מצויים בישראל: אפלול מצוי ואפלול הנגב.
תיאור ואנטומיה
הרמשן מתאפיין בגוף קומפקטי ושעיר, בראש גדול ורחב ובכנפיים קצרות, רחבות ומעוגלות. החרטום קצר, חרוטי ונפוח. האוזניים קצרות, אליפטיות ומופרדות היטב זו מזו. העיניים קטנות, האף בינוני ורחב והנחיריים בולטים. כנף הזנב ארוכה ורחבה, וקצה הזנב בולט מעט החוצה.
אורך הראש והגוף של מיני האפלול 35–92 מ״מ, אורך הזרוע 28–57 מ״מ ואורך הזנב 34–60 מ״מ; משקלם 8–35 גרם ומוטת כנפיהם עד 38 ס״מ.
הפרווה הרכה של האפלול ארוכה או קצרה בהתאם לאזור הגאוגרפי. צבעה הכללי נע בין חום-אפרורי לחום אוכרה, זהוב, בז׳, חאקי, כתמתם, אדמוני, ערמוני, חום כהה או שחור. אצל רבים מהמינים, הפרווה מורכבת ממספר צבעים כגון שחור וצהוב, כתום וחום או אדמוני וזהוב. הצד התחתון חיוור יותר מהעליון, ונע בין כתמתם חיוור לצהבהב, שנהב או לבנבן. אזור הכתף והמצח נוטה להיות בצבע כהה או עז. האוזניים והכנפיים בצבע שחור מבריק, שחור מפויח או חום כהה. הפנים עשויות להיות שחרחרות או ורודות. הרגליים והזרועות בצבע בורדו או ורוד.
תפוצה וביולוגיה
האפלולים מצויים ברוב העולם, ובכלל זה באוסטרליה, אפריקה, אסיה, אירופה והאמריקות. בהתאם לטווח התפוצה המכסה את מרבית העולם, בית הגידול של האפלולים הוא המגוון ביותר בקרב העטלפים ונע ממדבריות ליערות גשם טרופיים, סוואנות, טייגות או טונדרה ארקטית; אף על פי כן, רוב המינים מגלים העדפה לבתי גידול מיוערים.
האפלולים פעילים בלילה, ומבלים את שעות היום בקבוצות קטנות במערות, חללי עצים, בתים ובניינים. מעופם איטי למדי, והם נוטים לחפש את מזונם בסמוך לקרקע. התזונה שלהם מורכבת מחרקים דוגמת עשים וחיפושיות ולעיתים גם שבלולי יבשה. הם מאתרים את מזונם באמצעות איכון-הד בתדר של 25–55 קילוהרץ ומשמיעים גם קולות ציוץ ונקישה שמשמשים לתקשורת ביניהם. למרות שהאפלולים עשויים לנדוד דרומה עם בוא החורף, בדרך כלל הם נשארים לאורך השנה בשטח המחיה שלהם ונכנסים לתרדמת חורף עד בוא האביב.
הרבייה משתנה מאזור לאזור ועשויה להתרחש באביב, בקיץ, בסתיו או בחורף; כאשר הרבייה מתרחשת בסתיו או בחורף, הזרע מאוחסן עד בוא האביב. לפני ההמלטה, הנקבות מקימות בדרך כלל מושבות המוניות שבהן הן מגדלות את הגורים ללא מעורבות הזכרים. הנקבה ממליטה גור יחיד או תאומים והם גדלים במהירות ומסוגלים לעוף תוך חודש. הגמילה מתרחשת בגיל חודש וחצי. תוחלת החיים של האפלולים ארוכה יחסית ונעה בין 10 ל-20 שנה.
מינים
בסוג זה כ-23 מינים:
- אפלול האנדים (Eptesicus andinus)
- אפלול בוברינסקי (Eptesicus bobrinskoi)
- אפלול הנגב (Eptesicus bottae)
- אפלול ברזילאי (Eptesicus brasiliensis)
- אפלול צ'יריקי (Eptesicus chiriquinus)
- אפלול דימינוטיב (Eptesicus diminutus)
- אפלול גבשושי (Eptesicus floweri)
- אפלול ארגנטינאי (Eptesicus furinalis)
- אפלול אמריקאי (Eptesicus fuscus)
- אפלול גובי (Eptesicus gobiensis)
- אפלול גוואדלופ (Eptesicus guadeloupensis)
- אפלול הוטנטוטי (Eptesicus hottentotus)
- אפלול הרמלס (Eptesicus innoxius)
- אפלול איזבלין (Eptesicus isabellinus)
- אפלול יפני (Eptesicus japonensis)
- אפלול קובאיאשי (Eptesicus kobayashii)
- אפלול אונתי (Eptesicus lobatus )
- אפלול צפוני (Eptesicus nilssonii)
- אפלול עב-אוזן (Eptesicus pachyotis)
- אפלול לגוס (Eptesicus platyops)
- אפלול מצוי (Eptesicus serotinus)
- אפלול טייט (Eptesicus tatei)
- אפלול טאדיי (Eptesicus taddeii)
קישורים חיצוניים
- אפלול, באתר ITIS (באנגלית)
- אפלול, באתר NCBI (באנגלית)
- אפלול, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אפלול, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אפלול, באתר GBIF (באנגלית)
31910302אפלול